מחקר חדש מזהיר כי יותר ממחצית מהמחלות המידבקות של בני האדם הוחמרו בעקבות אירועים הקשורים למשבר האקלים
אין כמעט אדם שלא סובל מהשלכותיהם של אירועי מזג האוויר הקיצוניים ששוטפים את העולם בשנים האחרונות. מדענים צפו כבר לפני שנים כי התחממות כדור הארץ תוביל לגלי חום קיצוניים, שיטפונות קטלניים, שריפות ענק ובצורות, שיהפכו יותר ויותר הרסניים. דו"ח של פאנל האקלים הבינלאומי מצביע על קשר הדוק בין פליטת גזי חממה, שמקורם בפעילות האדם, להתחממות כדור הארץ וקורא לנקוט צעדים מהירים לפני שתוצאותיה יהיו הרסניות עוד יותר.
כעת מתברר שמשבר האקלים משפיע לא רק על תנאי מזג האוויר אלא גם על בריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי כבר הגדיר את ההתחממות העולמית "האיום הבריאותי הגדול ביותר על האנושות". מעבר לנזקים הישירים ששינויי האקלים גורמים לבני אדם עקב חשיפה לטמפרטורה קיצונית, כמו התייבשויות, מכות חום, החמרה של מחלות קיימות וסיכון גובר להיפגע פיזית משיטפונות ומשריפות, נראה כי לשינויי האקלים יש השפעה מרחיקת לכת גם על תפוצתן וחומרתן של מחלות מידבקות ונגעים אחרים.
רק לאחרונה העריכו חוקרים כי מגפת הקורונה, שהייתה אחד האירועים הגלובליים המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים, הושפעה גם היא ממשבר האקלים. המגפה אף חשפה בבירור את חומרת הנזק ואת ההשלכות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות שמשבר בריאותי עולמי עלול לחולל. כדי למנוע משברים כאלה, עלינו לדעת לזהות את הדרכים שבהן משבר האקלים בא לידי ביטוי בתפוצתן של מחלות בבני אדם ובחומרתן.
שינויי האקלים גורמים לנו לנזקים ישירים וכן משפיעים על תפוצתן וחומרתן של מחלות מידבקות. שיטפונות בהודו, 2021 | Sudarshan Jha, Shuterstock
משבר האקלים פוגע בבריאות
מחקר חדש של חוקרים מהוואי ומשבדיה, שהתפרסם בכתב העת Nature Climate Change, מציג תמונת מצב מדאיגה מאוד. עולה ממנו שיותר ממחצית מהמחלות המידבקות המוכרות הוחמרו במהלך אירועים שקשורים לשינויי האקלים.
החוקרים סקרו את הספרות המדעית בחיפוש אחרי אירועים שמעידים על קשר בין שינויי אקלים הרסניים ובין מחלות זיהומיות שנגרמות מחיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים, וכן מנגעים אחרים, גורמים שאינם מידבקים כמו אבקני צמחים וחומרים אחרים שעלולים לגרום אסתמה, אלרגיות, ואפילו נשיכות והכשות של בעלי חיים. הם חיפשו לשם כך מחקרים שקשרו בין מחלות לעשרה סוגים של אירועי אקלים קיצוניים: התחממות האטמוספרה, גלי חום, בצורות, שריפות, משקעים קיצוניים, שיטפונות, סערות, עליית מפלס פני הים, התחממות האוקיינוסים וסחף קרקעות. בסך הכול הם ניתחו מעל ל-77 אלף מאמרים מדעיים שנעשו בעשרות השנים האחרונות.
החיפוש העלה למעלה מ-3,000 דוגמאות לאירועי אקלים שהשפיעו על מחלות. מבין המחלות הזיהומיות, 58 אחוז (218 מ-375) התעוררו או הוחמרו בעקבות האירועים, ו-16 אחוז דווקא פחתו או נחלשו אחרי אירוע כזה.
מבין אירועי האקלים שנסקרו, עליית הטמפרטורה הייתה קשורה לרוב המקרים שבהם חלה החמרה במחלות ובנגעים נוספים. עליית הטמפרטורות והתפשטות נגיף קורונה | Sergei25, Shutterstock
פגיעה נרחבת
בהמשך עקבו החוקרים אחרי מסלולי ההפצה של המחלות. לדוגמה הם בדקו איך סיכון אקלימי מסוים (למשל בצורת) משליך על דרך הפצה מסוימת (למשל דרך מי שתייה מזוהמים) ומוביל למחלה מסוימת. התמונה שהתקבלה הייתה מורכבת מאוד: התברר שמחלות הועברו ב-1,006 דרכי הפצה נפרדות. רוב המחלות שהחמירו בעקבות אירועי אקלים הרסניים היו מאלה שעוברות לבני האדם בידי בעלי חיים נשאים, כמו יתושים, עטלפים ומכרסמים (103 מחלות). הוחמרו גם מחלות רבות שמועברות במים (78), באוויר (60), במגע ישיר (56) או באוכל (50). רוב המחלות והנגעים האחרים שהחמירו נגרמו על ידי נגיפים (76), ואחריהם חיידקים (69), בעלי חיים (45) ופטריות (24).
כשבדקו אילו אירועי אקלים היו קשורים להחמרת המחלות ראו כי 160 מחלות ונגעים הוחמרו בצורה שקשורה לעליית טמפרטורת האטמוספרה, עלייה בכמות המשקעים הובילה להחמרה של 122 מחלות, שיטפונות החריפו 121 מחלות, אירועי בצורת היו קשורים לשגשוג של 81 מחלות ונגעים אחרים, וסערות התקשרו ל-71.
הדוגמאות לדרכים שבהן אירועי האקלים הללו עלולים להגביר תחלואה הן רבות ומגוונות. החוקרים הצביעו למשל על כך שאירועי גשם קיצוניים ושיטפונות מפיצים בעלי חיים נושאי מחלות כמו יתושים או חולדות; עליית טמפרטורת המים באוקיינוסים מסייעת לחיידקים להתרבות, ולהדביק בני אדם שאכלו יצורים ימיים נגועים; בצורת מדרבנת מכרסמים ועטלפים נגועים לנדוד ממקומות המחיה המקוריים שלהם בחיפוש אחרי מזון; סערות, שיטפונות ועליית פני הים היו קשורים להתפשטות של מחלות שעוברות במים מזוהמים ובתנאים של חוסר היגיינה, כגון כולרה, דלקת ריאות, טיפוס הבטן, צהבת ומחלות בדרכי הנשימה.
מפגעי האקלים השליכו גם על תפוצת מחלת הקורונה. לעיתים מזג אוויר הקיצוני החמיר את המגפה, אך היו גם מקרים שבהם הוא הפחית את חומרתה. לדוגמה, חום קיצוני באזורי עוני דרבן אנשים להתכנס יחד במקומות קרירים יחסית והגדיל את ההדבקה מאדם לאדם. לעומת זאת, גשם שוטף וכבד הפחית את התפשטות הקורונה מכיוון שאנשים העדיפו להסתגר בבתיהם.
ראו גם את המפה האינטראקטיבית המקוונת שמרכזת את מגוון המסלולים הקושרים בין מפגעי האקלים להתפשטות מחלות מידבקות ונגעים דומים אחרים.
החוקרים הצביעו על כמה דרכים עיקריות שבהן שינוי האקלים יכול להחריף את נזקי המחלות. כדור הארץ במסכה כירורגית | diy13, Shutterstock
הסכנות מתקרבות אלינו
החוקרים הצביעו על ארבע דרכים עיקריות שבהן משבר האקלים עשוי להחריף את נזקי המחלות. ראשית, שינויי האקלים מקרבים את מחוללי המחלות אלינו. אירועים קיצוניים של שריפות, בצורת, גלי חום ושיטפונות גורמים לבעלי חיים מפיצי מחלות כמו מכרסמים, יתושים או עטלפים לנדוד ממקום למקום ומגדילים את המגע שלהם עם בני אדם. כך אירעו למשל התפרצויות של אבולה, קדחת דנגי, דֶבֶר ומלריה.
אותם אירועי אקלים קיצוניים דוחפים גם את בני האדם להתקרב בעצמם אל מחוללי המחלות. אנשים נאלצים לעקור מבתיהם בעקבות סערות ושיטפונות ולהתקבץ למשל במחנות פליטים מאולתרים, שם הם עלולים להידבק בכולרה ובמחלות מעיים אחרות. בנוסף, גלי חום כבדים מושכים אנשים לבלות במקווי מים ולהיחשף בהם לזיהומים המועברים במים. שינויים ברמות המשקעים ובטמפרטורה גם משפיעים על אופי המפגשים החברתיים ועל ההדבקה במחלות נגיפיות כמו שפעת או קורונה.
אירועי האקלים גם עלולים לעודד את התרבותם של מחוללי המחלות או של בעלי החיים שמעבירים אותם. לדוגמה, העלייה בטמפרטורה האריכה את עונת הפעילות של יתושים מפיצי מחלות, ואילו מקווי מים עומדים שנותרו אחרי משקעים כבדים והצפות משמשים אתרי רבייה אידיאליים ליתושים. כך מופצות מחלות כמו קדחת צהובה, קדחת דנגי, מלריה, קדחת הנילוס המערבי ולישמניה. מחקרים מראים גם שעליית הטמפרטורה משפרת את העמידות לחום של נגיפים ופטריות כמו הקנדידה ומקילה עליהם להסתגל לטמפרטורת הגוף האנושי. ולבסוף, השילוב של התחממות האוקיינוסים ומשקעים כבדים הוביל במקומות מסוימים לירידה במליחות המים ובעקבותיה להתפרצויות של חיידקי ויבריו אלימים באזורים שבהם המחלה הזו נדירה.
הדרך הרביעית והאחרונה שבה שינויי האקלים משפיעים על תחלואה היא בכך שאירועי אקלים קיצונים מפעילים לחץ על הגוף ומחלישים את מערכת החיסון ואת היכולת שלנו להתמודד עם מחוללי מחלות. למשל בצורת ושיטפונות מובילים לעיתים לתת-תזונה שמחלישה את מערכת החיסון. אירועי אקלים חמורים עשויים גם לגרום חרדה וייצור מוגבר של ההורמון קורטיזול, שעלול גם הוא לפגוע בתגובה החיסונית של גוף האדם.
אף שממצאי המחקר מעידים על קשר סטטיסטי בין אירועי אקלים קיצוניים לסכנות הנשקפות לנו ממחלות מידבקות ומנגעים דומים, קשה הרבה יותר להוכיח שהקשר הזה סיבתי. כמו כן, בחירת החוקרים להסתמך על סקירת מחקרים שפורסמו עלולה להטות את המסקנות, שכן ייתכן שמחקרים נוטים יותר להתמקד במחלות נפוצות ובאסונות, ולהתעלם ממחלות אחרות ומאירועים שהשפעתם חיובית. כמו כן, המחקר לא מעריך עד כמה אירועי האקלים משפיעים על התדירות, השכיחות ומידת החומרה של כל מחלה.
למרות ההסתייגויות הללו, ממצאי המחקר מדאיגים מאוד וממחישים היטב עד כמה הגוף האנושי פגיע להשלכות הרחבות של שינויי האקלים. בהתחשב בריבוי דרכי ההעברה של מחלות, ובמספר העצום של מחוללי המחלות שמושפעים מאירועי אקלים קיצוניים, שהיקפם עולה בהתמדה, אין לאדם יכולת מעשית לבלום את כל התהליכים המסוכנים הללו. הדרך להתמודד עם האיום היא להשקיע את מרב מאמצינו בהפחתת פליטת גזי החממה, במטרה לבלום עד כמה שאפשר את שינויי האקלים, ובתוך כך את המחלות הנלוות אליהם.
