מחקרים חדשים על הצטברות המוטציות בבריטניה ובדרום-אפריקה מצביעים כי הנגיפים החדשים מתפשטים מהר יותר באוכלוסייה, בעיקר צעירה. הבשורה הטובה: החיסונים הקיימים כנראה יעילים גם נגדם
מחקרים עדכניים מצאו כי הווריאנט של נגיף הקורונה שהתגלה בבריטניה מדבק יותר, אך לא קטלני יותר. למרות שאין עדיין מידע מוצק, ההערכות הן שהחיסונים יהיו יעילים נגדו ונגד וריאנט אחר שהופיע בדרום-אפריקה.
ממשלת בריטניה הכריזה על סגר הרמטי בעקבות העלייה בתחלואה והחשש מפני הווריאנט הבריטי, וגם בישראל הוחלט על סגר מחמיר בעקבות התגברות התחלואה. הווריאנט החדש מכיל שילוב של מספר מוטציות בחלבון הספייק – חלבון הכתר בעזרתו הנגיף מצליח לחדור לתאים, ולפני שבועיים פרסמנו הערכות מוקדמות שהוא מדבק יותר. שלושה מחקרים שהתפרסמו מאז בפרסום מקדים, עדיין לפני ביקורת עמיתים, שמאששים את ההערכה המוקדמת.
המחקר הראשון, שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בירמינגהם בשרת medRxiv, השתמש ביכולת לזהות את אחת המוטציות של הנגיף בבדיקות PCR. הבדיקות מזהות שלושה אזורים ברצף הגנטי של הנגיף, כל אחד בגֵן אחר. בגלל המוטציה, אחד האזורים הללו – שנמצא בגֵן של חלבון הספייק – לא מזוהה בבדיקה. כך, אפשר לזהות בבדיקה רגילה את מי שנדבקו בווריאנט הבריטי, לפי זה ששני האזורים האחרים יוצאים חיוביים, אך לא האזור בספייק, ולכן הם מכונים S-שליליים. בשיטה זו החוקרים מצאו שהעומס הנגיפי גבוה מאוד אצל 35 אחוזים ממי שהוא S-שלילי, לעומת רק 10 אחוזים אצל נדבקים שהם S-חיובי. המשמעות של עומס נגיפי גבוה היא שהחולה עלול להפיץ יותר נגיפים, וכך להדביק יותר בני-אדם בקרבתו.
מחקר נוסף, שפורסמו חוקרים מאימפריאל קולג', השתמש גם הוא במעקב אחר בדיקות S-שליליות כדי להדמות את התפשטות הווריאנט באוכלוסייה. להערכת החוקרים, הווריאנט החדש מדבק ב-40 עד 80 אחוזים יותר מהנגיף הרגיל. בנוסף, כשמשווים את היחס בין הנדבקים בנגיף הרגיל לבין הווריאנט החדש, נמצא שבעוד שבקבוצות הגיל בין 20 ל-60 היחס הוא כמעט שווה, אצל מבוגרים יותר יש כ-20 אחוז פחות נדבקים בווריאנט החדש לעומת הנגיף הרגיל – אולי כי הם נזהרים יותר, בעיקר באזורים עם תחלואה גבוהה. לעומת זאת, שכיחות הווריאנט החדש גבוהה ב-25 אחוזים אצל ילדים עד גיל 9, וב-20 אחוזים בגיל 19-10. לא ברור אם הווריאנט החדש מדבק יותר אצל ילדים, או שזה נובע מהשארת בתי הספר פתוחים.
את המחקר השלישי, פרסם משרד הבריאות הבריטי ב-28 בדצמבר, והוא הראה עלייה הדרגתית בתפוצת הווריאנט, לפי השיטה שהוסברה למעלה, מחודש אוקטובר בכל קבוצות הגיל, אך בעיקר 49-25. מכיוון שאותה מוטציה שמשפיעה על בדיקת ה-PCR נמצאת גם בווריאנטים אחרים, החוקרים בדקו גם את הרצף הגנטי המלא של הווריאנטים. בעוד שבאוקטובר רק שלושה אחוזים מהדגימות שהיו S-שליליות הכילו את כל המוטציות של הווריאנט הבריטי, בתחילת נובמבר זה כבר הגיע ל-64 אחוזים ובתחילת דצמבר ל-98 אחוזים. נכון לסוף דצמבר, כמחצית מהנדבקים באנגליה היו S-שליליים, כלומר עם הווריאנט החדש. מכאן ההערכות שהווריאנט החדש מדבק ב-50 אחוזים ויותר.
היכולת לזהות את הווריאנט ב-PCR מאפשרת מיפוי של התפשטותו באוכלוסייה. מטוש לבדיקת קורונה | צילום: Cryptographer, Shutterstock
קטלניות והדבקה חוזרת
בנוסף, החוקרים בדקו אם הווריאנט החדש של הנגיף קטלני יותר. הם השוו קבוצה של 1,769 חולים שנדבקו בנגיף הרגיל מול 1,769 נדבקים בווריאנט החדש, ומצאו שאין שום הבדל מבחינת אשפוזים או תמותה בין שתי הקבוצות – כלומר הווריאנט החדש גורם למחלה דומה בחומרתה לנגיף הרגיל. לכן, הסכנה בווריאנט החדש היא לא במחלה חמורה יותר, אלא בעלייה בתחלואה, שתגרום לעומס כבד על בתי החולים.
לבסוף, החוקרים בדקו האם יש יותר מקרים של הדבקה חוזרת עם הווריאנט החדש. המשמעות של עליה כזו היא שהווריאנט החדש מצליח להתגבר על החיסוניות שהתפתחה אצל מי שחלה בנגיף הרגיל. החוקרים לא מצאו הבדל גם בהדבקה חוזרת בין שתי הקבוצות. לכן, ההערכות הן שהשינויים בחלבון הספייק אינם מספיקים לנגיף כדי לחמוק מההגנה שמספקת מערכת החיסון אצל מי שהחלים מהמחלה או קיבל חיסון.
בינתיים בדרום אפריקה
הווריאנט הדרום-אפריקאי, שנקרא 501.v2, אינו מכיל את המוטציה שגורמת לבדיקות S-שליליות, אך כן מכיל את המוטציה במיקום 501 בחלבון הספייק שיש בווריאנט הבריטי, שכנראה גורמת לעליה בהדבקה. מדיווחים ראשוניים עולה שהווריאנט הזה התפשט במהירות והפך לווריאנט העיקרי בדרום אפריקה. ככל הנראה גם הוא גורם לעומס נגיפי גבוה יותר מהווריאנט הרגיל, אך לא לתחלואה קשה יותר.
הממצאים מראים שאכן יש סיבה לחשוש מעליה מהירה בתחלואה עם כניסת הווריאנט החדש למדינה. למרות שהוא אינו קטלני יותר מקודמיו, עצם העלייה בתחלואה גוררת בהכרח עליה באישפוזים ובתמותה, כפי שנצפה בגל הנוכחי בישראל. עם זאת, הממצאים מאנגליה, כמו גם ההצהרה של מודרנה שהחיסון שלה צפוי להיות יעיל גם נגד הווריאנטים החדשים, מחזקים את ההערכה שהחיסונים יהיו יעילים באותה המידה גם נגד הווריאנט הבריטי והווריאנט הדרום-אפריקאי. לכן תוכנית חיסונים מהירה של האוכלוסייה אמורה לכל הפחות להפחית את העומסים על בתי החולים, אם לא לעצור את התפשטות התחלואה.