ההכרזות של חברות פייזר ומודרנה על הצלחת הניסויים בחיסוני ה-RNA החדשים מעוררות שאלות רבות: מהם חיסוני RNA? כיצד הם עובדים? מדוע צריך לשמור אותם בקירור עמוק? ומה ההבדל בין החיסונים של שתי החברות? כל התשובות

שתי חברות פרסמו לאחרונה הודעות על יעילות רבה של החיסון החדיש שפיתחו נגד מחלת COVID-19. גם חברת פייזר וגם חברת מודרנה דיווחו בהודעות לתקשורת על יעילות של כ-95 אחוזים של החיסונים שהן מפתחות, המבוססים על RNA שליח. מה הם החיסונים האלה, מה ההבדל בינם לחיסונים אחרים ומה הדמיון והשוני בין החיסונים של שתי החברות?

חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock
יעילות מרשימה בניסויים הקליניים. חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock

מה זה RNA שליח?

RNA שליח, או mRNA, זו מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. ה-DNA שנמצא בגרעיני התאים שלנו מכיל את ההוראות לייצור כל החלבונים בגוף. RNA שליח הוא העתק של מקטע DNA – גֵן – שמכיל הוראות לייצור חלבון מסוים. מבחינה כימית, DNA ו-RNA הן מולקולות דומות מאוד: שתיהן שרשראות ארוכות של ארבע יחידות הנקראות נוּקְלֵאוֹטִידִים. עם זאת, בגלל הבדלים כימיים מסוימים, למולקולות DNA עמידות גבוהה יותר לתנאי סביבה מאשר ל-RNA. כמו כן, ה-DNA נמצא בדרך כלל בצורה של שתי שרשראות ארוכות מלופפות זו סביב זו, מבנה הסליל הכפול המפורסם, לעומת RNA שלא נמצא במבנה כזה. למולקולות RNA יש סוגים רבים, ו-RNA שליח הוא רק אחד מהם.

באופן רגיל, ה-RNA השליח מועתק מה-DNA שבגרעין התא. לאחר שהוא יוצא מהגרעין הוא מגיע לבתי החרושת לחלבונים של התא, הריבוזומים, המייצרים את החלבון על פי המידע הגנטי ב-RNA השליח. מכל מולקולה של RNA מיוצרים עשרות או מאות עותקים של אותו החלבון. עם סיום תפקידו בתא – לפי הצורך של התא בחלבון המסוים הזה – מנגנונים שונים בתא מפרקים את ה-RNA השליח.

גם נגיפים מייצרים RNA שליח שמקודד הוראות לחלבוני הנגיף. הנגיפים חודרים לתאים מבחוץ, ומאלצים את התאים לייצר את החלבונים של הנגיף, לפי RNA שליח המיוצר מהחומר הגנטי הנגיפי. לעיתים ה-RNA השליח מיוצר בתוך גרעין התא, כמו במקרה של נגיפי שפעת, ולעיתים בציטופלזמה כמו במקרה של נגיפי קורונה.

הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סוד החיים. הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 מהו חיסון RNA שליח?

החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם. הרעיון של חיסון RNA שליח הוא בכך שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח שמקודד לחלבון של הנגיף. ה-RNA השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית. את פריצת הדרך לחיסוני RNA הובילו החוקרת קתלין קריקו (Karikó) ושותפה דרו וייסמן (Weissman). כבר בשנת 1990 פורסם שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש. בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, קריקו ו-וייסמן מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספיקה להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA קצרות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח.

 וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה
החלו לסלול את הדרך לחיסון RNA לפני 30 שנה. וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה

ומה הקשר לקורונה?

שני החיסונים למחלת COVID-19 – של פייזר ושל מודרנה – מכילים RNA שליח עם שינויים כימיים ועטוף בבועיות שומניות ששומרות עליו ועוזרות לו לחדור לתאים. החיסון של שתי החברות מכיל RNA שליח שמקודד לחלבון Spike של הנגיף SARS-CoV-2. חלבון זה – שנמצא על המעטפת של הנגיף – הוא החלבון שנקשר לקולטן על גבי תאי הגוף ומאפשר חדירה של הנגיף פנימה. תפקיד נוסף של החלבון הוא לגרום לאיחוי של קרומים (ממברנות) – קרום התא והקרום העוטף את הנגיף – אך הוא עלול לגרום גם לאיחוי של קרומי שני תאים סמוכים. שתי החברות הכניסו ל-RNA שלהן מוטציה שמייצבת את החלבון ומונעת ממנו לגרום לאיחוי קרומים, שכן איחוי קרומים של תאים סמוכים עלול לגרום למותם בטרם יספיקו לעורר את מערכת החיסון לחלבון של הנגיף, וגם לגרום לתהליך דלקתי.

חברת פייזר ערכה ניסויים גם עם RNA שליח אחר, שמקודד רק לחלק מחלבון ה-Spike (רק החלק שנקשר לקולטן), אך היו לו תופעות לוואי חמורות יותר מאשר לחיסון עבור החלבון השלם ולכן הוחלט לא להמשיך עם גרסה זו.

אז מה מזריקים ומה קורה ל-RNA לאחר ההזרקה?

החומר המוזרק מכיל כאמור את ה-RNA השליח. מודרנה מזריקים שתי מנות של 100 מיקרוגרם, פייזר מזריקים שתי מנות של 30 מיקרוגרם. ה-RNA עטוף במעטפת שומנית, שההרכב המדויק שלה שונה כנראה בין החברות אך מכיל אצל שתיהן כמה חומצות שומן, כולסטרול ופוליאתילן גליקול – חומר אינרטי שנמצא בתרופות רבות.

ההזרקה נעשית לשריר – שכן וייסמן הראה במחקר בעכברים שהתאים מייצרים חלבון במשך עשרה ימים, לעומת רק חמישה ימים בהזרקה לזרם הדם. לאחר ההזרקה, תאים באזור ההזרקה בולעים את ה-RNA השליח, הוא משתחרר בתוכם מהמעטפת השומנית והם מתחילים לתרגם אותו, כלומר לייצר את החלבון שהוא מקודד. חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים.

שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, SHutterstock
החיסון לא יכול לגרום לשינויים גנטיים בתאים. שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, Shutterstock

הפעלת מערכת החיסון

מכיוון שזו טכנולוגיה שעדיין בחיתוליה, לא ברור עדיין אילו תאים מקבלים את ה-RNA ומבטאים את החלבון. גם לא ברור כיצד החלבון מוצג לתאי מערכת החיסון, אולם מחקר מ-2016 מצא שחיסון RNA שליח מפעיל תאים של מערכת החיסון שנקראים TFH (תאי T עוזרים של הזקיק). תאים אלו הם תאים מסוג T, החשובים להפעלה של תאים מסוג B – התאים שמייצרים את הנוגדנים.

מחקר בעכברים, כמו גם המחקרים הקליניים של שלב 1 ו-2 של פייזר ומודרנה הראו שחיסוני ה-RNA גורמים לייצור של נוגדנים נגד חלבון ה-Spike שמסוגלים לנטרל את הנגיף. בנוסף, התוצאות של מודרנה מראות שיש הפעלה של תאי T עוזרים הנחוצים להתפתחות זיכרון חיסוני. מודרנה אף דאגה להרחיב את הניסוי כדי לבדוק מה קורה אצל אנשים מבוגרים. גם אצל מחוסנים מעל גיל 70 החיסון גרם לייצור של נוגדנים נגד החלבון של הנגיף. רמות הנוגדנים הגבוהות – אף יותר מאשר אצל מחלימים מקורונה – מרמזות על כך שהחיסון יקנה הגנה טובה לאורך זמן רב, אך יהיה אפשר לדעת כמה זמן רק בהמשך המחקר, בחודשים הבאים ובשנים הבאות.

מההודעות לתקשורת של שתי החברות, נראה שלחיסונים יש יעילות של 95 אחוזים. המשמעות של זה היא שמבין המשתתפים בניסוי שנדבקו בקורונה, כ-95 אחוזים היו בקבוצת הביקורת וקיבלו חיסון דמה, לא את החיסון האמיתי, ואילו רק חמישה אחוזים מהחולים היו בקבוצה שקיבלה את החיסון. נכון לעכשיו נראה שהחיסונים עובדים.

 נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מטרה משותפת. חלבון הספייק של נגיף קורונה (באדום), נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY 

ייצור ושינוע

היתרון הגדול של חיסון RNA הוא שלא צריך לגדל נגיפים – תהליך מורכב, יקר ומסוכן – כדי לייצר את החיסון. את ה-RNA מייצרים במבחנה בשיטות ביוכימיות. כל מה שצריך הוא תבנית DNA עם הגן הרצוי, תמיסת נוקלאוטידים מתאימים ואנזים שמייצר העתקי RNA מתבנית ה-DNA. האנזים שהחברות משתמשות בו הוא אנזים שמוכר כבר מאמצע המאה שעברה ומקורו בנגיף שמדביק חיידקים – בקטריופאג' T7. לאחר ייצור ה-RNA, קל לנקות אותו מחומרים אחרים בתמיסה, לעומת תהליכי ניקוי מורכבים יותר של חיסונים המבוססים על נגיפים מוחלשים, מומתים או מהונדסים. לבסוף, ה-RNA מעורבב עם תמיסת החומרים שיוצרים את המעטפת סביבו. מסיבות אלה, תהליך הפיתוח של החיסון הזה קצר יותר מתהליכי הפיתוח של חיסונים אחרים.

יתרון נוסף הוא בקלות של שינוי החיסון במקרה הצורך, אם למשל הנגיף יעבור מוטציה שתתגבר על החיסון הקיים. כל מה שצריך הוא להכניס את המוטציה בתבנית ה-DNA שממנה מייצרים את עותקי ה-RNA, ושאר תהליך הייצור נמשך כרגיל.

אחד החסרונות של החיסון שעלו כעת בתקשורת הוא הצורך לשנע ולשמור את החיסון בהקפאה עמוקה, זאת מכיוון שמולקולות RNA רגישות ועלולות להתפרק בקלות יחסית. בטמפרטורה נמוכה, תהליכים כימיים מתרחשים לאט ולכן יש סכנה פחותה להתפרקות ה-RNA. החיסון של פייזר דורש טמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס ופייזר הודיעה שהיא פיתחה אריזות מיוחדות שמאפשרות שמירה על טמפרטורה זו למשך 15 ימים, אם מקפידים למלא אותן בקרח יבש. האריזות אמורות להכיל גם מדחום ו-GPS שיאפשר ניטור מרחוק של כל אריזה.

מודרנה, לעומת זאת, הודיעה שניתן לשמור את החיסון שלה בתנאי הקפאה רגילה (מינוס 20 מעלות צלזיוס – קרוב לטמפרטורה של מקפיא ביתי) למשך חצי שנה לפחות, בקירור רגיל (8-4 מעלות) למשך 30 ימים, ובטמפרטורת החדר למשך 12 שעות.

לא ברור מה הסיבה להבדלים האלה בין החיסונים של שתי החברות. סביר להניח שההבדל נעוץ בשינויים הכימיים של ה-RNA, ובעיקר במעטפת השומנית ששומרת על ה-RNA – אך החברות לא מפרטות בדיוק את ההרכב. עם זאת, חוקרים של הצבא הסיני שפיתחו חיסון RNA אחר לקורונה – עם הרכב מעטפת שומנית שונה מזה של מודרנה, כך נראה – מצאו שהחיסון לא נפגם גם אם נשמר בטמפרטורת החדר למשך שבוע, ומראה ירידה של 13 אחוז בלבד ביעילותו אם נשמר בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס למשך שבוע. יתכן שפייזר ומודרנה פשוט נוהגות בזהירות יתר עם החיסונים – אך אי אפשר לדעת אם הן לא יפרסמו את הסיבות להבדלים.

החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock
מחזיק מעמד חצי שנה במקפיא ביתי, לפי נתוני היצרן. החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock

 השורה התחתונה

שתי החברות פיתחו חיסונים המבוססים על טכנולוגיה חדשה – חיסוני RNA שליח. טכנולוגיה זו מאפשרת פיתוח מהיר של החיסון, וכל הממצאים עד כה מראים שהחיסון הוא בטוח ויעיל. שתי החברות מבטיחות לייצר עשרות מיליוני מנות חיסון עד סוף שנת 2020, וכחצי מיליארד עד מיליארד וחצי מנות במהלך שנת 2021.

שתי שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות: האם החיסון מגן מהדבקה בנגיף, או רק מונע התפתחות של מחלה עם תסמינים? ולכמה זמן החיסון מקנה הגנה? את התשובות לשתיהן נגלה, כנראה, בעתיד.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
מקור: sargsyanz Zavén Sargsyan@

143 תגובות

  • מאיה ב.

    תופעת-לוואי של נשירת שיער מסיבית בעקבות 3 חיסוני פייזר

    מישהו יטרח כבר לדבר על תופעות-לוואי ארוכות-הטווח של החיסון שדל פייזר?! נשירת השיער האיומה, לא פחות איומה מאשר זו שמתרחשת בעת מחלת הקורונה עצמה? באמת באמת לא קרה לאף אחד? לא מאמינה. אחרי שתי מנות ראשונות רצוף עוד לא הבנתי את ההקשר, וגם לא דיברו אז על נשירת השיער אפילו בעקבות המחלה, ובכל זאת - קניתי לי פאה, משום שהנשירה היתה פשוט סטנית! כעבור כחצי שנה או קצת פחות זה התחיל להיות פחות מסיבי, וכבר הרגשתי סוג של תיקווה. אז עשיתי את החיסון השלישי - וקיבלתי מכה נוספת, עוד פעם אותה נשירה מסיבית. לקחתי לא מעט תוספי מזון כמו קולגן במינון מוגבר, ויטמין E, קומפלקס ויטמיני B וכו' - היתה מין-הקלה בנשירה. ברגע שהפסקתי (משום שהתרוששתי, כל זה - יקר בסיוט!) - הנשירה חזרה תוך חודש-חודשיים.
    יש להוסיף: אני סובלת מאנמיה כרונית מאד חריפה וגם חריגות בתפקוד בלוטת התריס. עם זאת - גם בשלבים שהבדיקות היו תקינות למופת - הנשירה היתה א-י-ו-מ-ה!!
    למה כולם שותקים על נשירת השיער ותופעות-לוואי אחרות ארוכות הטווח? זה שטויות שיש רק תופעות-לוואי לטווח קצר, לא ייתכן. מה, שותקים על זה משום שחוששים שאנשים בכלל יפסיקו להתחסן??
    העובדה שהיה שיפור כלשהו מבחינת האטת קצב נשירת השיער ונטילת הקולגן (שהוא, בעצם, חלבון) - אני תוהה אם החיסון, של פייזר לפחות, עושה צרות לחלבוני הגוף שלנו, או משהו כזה... (אגב, נזקקתי לזה משום שאינני יכולה לאכול מזון עתיר חלבון מאז שחליתי בקורונה, כמו עופות ודגים, וגם מוצרי חלב, עוד עניין למחשבה!).
    בקיצר, בגלל המחלה עצמה + 3 חיסוני פייזר - איבדתי יותר ממחצית השיער, שממילא לא צמח בצורה טובה, ועכשיו, כנראה, אזדקק ללכת עם פיאה.... :(
    וכולם שותקים, כאילו לאף אחד זה לא קרה........

  • גל חיימוביץ

    שלום מאיה

    אני מצטער שזה קרה לך. לגבי המחלה - אכן כבר בחודשים הראשונים למגפה תוארו מקרים של נשירת שיער בעקבות המחלה.
    לגבי החיסון, למיטב הבנתי תופעת הלוואי הזו מאוד נדירה, אבל כן מתוארת בספרות המקצועית. לדוגמה המאמר הזה שמתאר 9 מקרים: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8673931/ . מתיאור המקרים, 3 מתוך ה-9 סבלו מבעיות בבלוטת התריס, כפי שתיארת שיש גם לך, וייתכן שכאן טמון הקשר.
    מכיוון שלהבנתי זו תופעה מאוד נדירה, אז 1. קשה לקשר בינה לבין החיסון. 2. לוקח זמן לגלות שזו אכן תופעת לוואי של החיסון. 3. לוקח להבין מי נמצא בקבוצת סיכון לתופעת לוואי זו.
    לא ברור לי למה את לא יכולה לאכול מזון עתיר בחלבון. לקיחת קולגן לא אמורה לעזור בכלום - כי החלבון מתפרק בקיבה בדיוק כמו כל חלבון אחר - ולכן זה עוזר רק לחשבון הבנק של היצרנים.

  • גל חיימוביץ

    אגב, מאיה,

    מסתבר שזו תופעה נדירה אשר מופיעה גם בחיסונים אחרים. הנה מאמר מ-1997 שמתאר 60 מקרים שקרו במהלך 13 שנים: https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/418344

  • אנונימי

    מה הקשר בחיסון פייזר לpeg

    מה הקשר בחיסון פייזר לpeg פוליטלאן גליקוליזה. . .

  • אנונימי

    שאלה - האם יש סיכוי שישנם

    שאלה - האם יש סיכוי שישנם אנשים שאינם התחסנו ושאינם יכולים להידבק במחלת הקורונה?
    זאת אומרת האם ישנם אנשים מסויימים עם הגנה טבעית מהנגיף הזה ?

  • מרקו

    טווח הימים וללא תופעות לוי

    2 שאלות. למה טווח הימים בין מנה ראשומה לשניה חייב להיות 21 ימים. ואם לא היה לי שום תופעות לוואי חוץ מכאב באזור הזריקה. האם זה אומר שהחיסון לא השפיע עליי?

  • גל חיימוביץ

    שלום מרקו

    לגבי טווח הימים - נדרש מינימום זמן בין המנה ה-1 ל-2. אבל למה דווקא 21 ימים - כי ככה פייזר תכננו את הניסוי שלהם ולכן עובדים לפי מה שאושר. אפשר לקבל את המנה השניה גם באיחור - אבל זה לא מומלץ כי ההגנה עם מנה אחת היא פחותה מאשר עם שתי מנות. לכן מומלץ לקבל את המנה השניה הכי קרוב לזמן המתוכנן.
    לגבי חסר בתופעות הלוואי - זה לא אומר כלום. החיסון עובד גם אם לא היו תופעות לוואי.

  • מיכל

    מעטפת שומנית

    שלום. מה קורה למעטפת השומנית ? האם היא נעלמת ? האם היא נשארת בגוף ? ממה היא מורכבת ? למה לא מדווחים מה הרכב המעטפת ?

  • גל חיימוביץ

    שלום מיכל,

    הרכב המעטפת השומנית פורסם, יחד עם כל מרכיבי החיסון. זה חלק מדרישות האישור על ידי הגופים הרגולטורים וזה מופיע בפרסומים המדעיים, בפרסומים הרגולטוריים וניתן גם למצוא את ההרכב בוויקיפדיה. המעטפת מתפרקת, חלקה נספגת (לדוגמה כולסטרול), וחלקה מפורק בכבד ומופרש דרך הכליות בשתן.

  • אפצ'י

    שאלה: תוך כמה זמן מתפרקים חלבוני הספייק בגוף?

    האם יתכן שכמויות גדולות מאוד נשארות בגוף ויש להן השפעה כלשהי ? האם בודקים את העניין הזה ?...

  • יעקב פסוטורי

    השפעת החיסון

    שלום, האם חיסון אוכלוסייה גורם למוטציות נוספות יעילות יותר של הוירוס? איך הוירוס מגיב בתנאים חדשים שהחיסון יצור לו?

  • גל חיימוביץ

    יעקב, התשובה היא לא. בדיוק להיפך.

    הווריאנטים נוצרים כאשר לנגיף יש היכן להשתכפל. ככל שיהיו יותר אנשים שיתחסנו, כך תהיה לנגיף פחות קרקע פוריה להשתכפל ולהביא ליצירה של ווריאנטים חדשים.

  • א

    משך פעולה

    שלום, לכמה זמן ה-mRNA של החיסון נשאר פעיל?
    כלומר מתי התאים שלנו מפסיקים לייצר את החלבון שמפעיל את המערכת החיסונית שלנו

  • גל חיימוביץ

    שלום א

    עד 10 ימים.

  • אריאל

    טעות בידך גל חיימוביץ

    בעכברים עשרה ימים, בבני אדם נשארים גם 8 שבועות
    https://twitter.com/chrismartenson/status/1493771667600027648?s=20&t=oVe...
    https://t.co/Ng0I0pr49I
    אולי יותר מ8 שבועות, זה פשוט הזמן שבדקו במחקר....!

  • גל חיימוביץ

    מעתיק לפה מה שכתבתי בטוויטר

    החוקרים בדקו את התגובה החיסונית של הזרוע ההומורלית (כלומר נוגדנים) אצל מי שהתחסן בחיסוני ה-RNA, בחיסונים אחרים או אל מי שחלה. בקצרה לגבי הנוגדנים לפני שנגיע לסיבה לציוץ: החיסונים והמחלה יוצרים פרופילים שונים של נוגדנים החיסונים מכל הסוגים, לא רק RNA, יוצרים מגוון גדול יותר של נוגדנים כנגד הווריאנטים לעומת מי שחלה בנגיף המקורי, כמו גם במקרה שחלו בווריאנט ולא התחסנו קודם.
    בהמשך החוקרים בדקו Germinal centers - אזור בקשריות הלימפה בו תאי B מתמיינים. ביופסיה מקשריות בריאה אצל 7 חולי קורונה ביופסיה מ7 מחוסני RNA בקשריות בית השחי ביד המחוסנת ודוגמאות מ3 חולים אחרים טרום קורונה (ביקורת). אצל חולי קורונה קשים GC בקושי נוצרו, ואילו אצל מחוסנים נוצרו GC מאוד גדולים ומפותחים.
    במסגרת הבדיקה של ה-GC, החוקרים בדקו את נוכחות ה-mRNA מהחיסון, וכן את נוכחות חלבון ספייק (מהחיסון או הנגיף) וחלבון N (מהנגיף בלבד).
    ומה שמצאו מאוד מעניין, ומאלץ אותי להודות בטעות.
    מתחילת החיסונים, ועל סמך בעיקר מחקר בחיות, טענתי שה-RNA מתפרק תוך שעות, אולי יום-יומיים. שחלבון ספייק נעלם מהגוף תוך כשבועיים לאחר המנה ה-1 ותוך 1-2 ימים מהמנה השניה (על סמך בדיקות דם). את התוצאה הספציפית הזו החוקרים שחזרו - חלבון ספייק נעלם מהדם תוך כשבועיים ממנה 1, 1-2 ימים ממנה שניה.
    אבל מה קורה ב-GC?
    החוקרים מצאו את ה-RNA של הנגיף ב-GC של מחוסנים עד חודשיים (!) לאחר מנה 2. למעשה, אם מסתכלים לאורך זמן רואים מעט ביום 7, הכמות עולה עד ליום 37, ואז יורדת חזרה אבל עדיין ניתן לזהות גם ביום 60. ה-RNA נמצא כמעט אך ורק בתוך ה-GC ולא ברקמה מסביב.
    ומה לגבי החלבונים S ו-N?
    ובכן אצל מחוסנים, חלבון ספייק נצפה ב-GC גם כן לאורך התקופה עד 60 ימים. אצל חולים, חלבון ספייק נמצא ר אצל חולי אחד מ-1, וחלבון N אצל 5 מ-7.
    אז מה כל זה אומר?
    בכן, קודם כל - טעיתי.
    יש תאים מסויימים ששומרים את ה-RNA לתקופה של מספר שבועות. איכשהו, נראה שתאי מערכת החיסון (לא ברור בדיוק איזה תאים) שקיבלו את ה-RNA ונדדו איתו לקשריות לימפה כדי לעודד תאי B לייצר נוגדנים וליצור GC - שמרו על ה-RNA (ולכן שלא במפתיע גם יש ביטוי של החלבון).
    מדוע ה-RNA לא מתפרק מהר זה נושא ממש מעניין ואין לי שום תשובה. צריך לגלות באיזה תאים הוא נמצא (תאים דנדריטיים? תאי B? אחרים?) ולהתחיל לחקור מנגנוני פירוק RNA שם.
    ומה עוד זה אומר?
    מבחינה חיסונית, החוקרים משערים שנוכחות חלבון הספייק זמן רב ב-GC מאפשרת אולי גם לתאי B שמייצרים נוגדנים חלשים להתחלק. נוגדנים חלשים הם כאלה שמזהים פחות טוב את הספייק של הנגיף המקורי, אבל כיוון שריכוז הספייק ב-GC גבוה זה מאפשר משוב חיובי גם על תאים אלה.
    החוקרים משערים שזו הסיבה שעם החיסון יש מגוון גדול יותר של נוגדנים שטובים גם לווריאנטים, לעומת אצל מי שחלה.
    אני מקווה שהנושא ייחקר עכשיו יותר לעומק, עם יותר דגימות (פה, כאמור, רק 7 אנשים), עם מנות 3/4, ונוכל ללמוד טוב יותר הן על התאים והן על החיסון.
    ומה לגבי בטיחות החיסון?
    אחת הטענות של מתנגדי החיסונים היתה שה-RNA והספייק נשארים בגוף לאורך זמן ועלולים לגרום נזק. אני שללתי את טענתם, וכאמור, טעיתי. *אבל* - החיסונים ניתנו כבר למאות מיליונים ברחבי העולם ועברו שנתיים מתחילת הניסויים בבני אדם. הבטיחות כבר נבדקה לעומק, תופעות הלוואי מוכרות.
    צריך וכדאי לחקור את הקשר בין תופעות הלוואי לנוכחות ה-RNA והספייק ב-GC.
    אבל בשורה התחתונה, החיסון מקנה הגנה טובה יותר מהווריאנטים לעומת המחלה, החיסון בוודאות בטוח יותר מאשר המחלה.
    לכו להתחסן.

  • גל חיימוביץ

    מעניין. אקרא.

  • א

    תודה

    תודה
    אפשר בבקשה קישור למאמר בנושא?
    זה יעזור לי מאוד

  • גל חיימוביץ

    זה מופיע בכתבה למעלה

  • משה

    חיסונים

    שלום, האם יש צפי לגבי האם ומתי יהיו חיסונים בטכנולוגיות המסורתיות (אסטרה זניקה, החיסון הישראלי, הסינים ,הרוסי וכו) זמינים בארץ? אני נוטה כרגע להמנע מהחיסון שזמין בארץ (פייזר ומודרנה) בגלל הרתיעה מהטכנולוגיה החדשה שאין עליה וודאות מלאה בימים אלה. תודה.

  • כדכה

    החיסון הישראלי

    כבר יש תחת ניסוי התנדבות

  • גל חיימוביץ

    שלום משה

    היחידי שהוא בטכנולוגיה "קלאסית" הוא הסיני, שנמצא לא מאוד יעיל (דומני 50-70%). לגבי האחרים, הישראלי אפילו לא בשלב 2, והאחרים לא צפויים להגיע בזמן הקרוב למיטב ידיעתי. אף אחד מהם לא אושר ע"י ה-FDA עדיין.
    חיסוני הRNA נמצאים בניסויים בבני אדם כבר עשור, נחשבים חיסונים בטוחים (חפש עוד כתבות בנושא באתר) ועשרות מיליונים כבר התחסנו בהם בכל העולם בחודשיים האחרונים ללא תופעות לוואי יוצאות דופן. מומלץ להתחסן כמה שיותר מהר.

  • אנונימי

    בישראל כבר יש סיימו עכשו גל

    בישראל כבר יש סיימו עכשו גל רשאון של ניסוי קליני בבני אדםשהיו מוכנים להתנדב

  • Noname

    חיסון כדאי?

    אני בסוף שנות ה30 ללא מחלות רקע, רוב הפעמים(חוץ ממקרים קיצוניים) אני נותן לגוף שלי להתמודד עם מחלות ללא עזרה חיצונית. אני מתלבט האם להתחסן..

  • גל חיימוביץ

    שלום,

    ההמלצה של משרד הבריאות וגופי רפואה אחרים היא להתחסן (אלא אם כן יש התוויה ספציפית נגד החיסון - כמו אלרגיות מסויימות). זאת מכיוון שהסיכון מהמחלה - גם לאנשים בריאים - הוא גבוה עשרות מונים מהחיסון. אני מדבר לא רק על כך שגם אנשים בריאים שנדבקו בנגיף הגיעו למצב קשה ואף למוות, אלא גם לתופעות המאוחרות של המחלה שמופיעות אצל 10% בערך מהמחלימים (גם אלו שחלו בצורה קלה) ונזק ארוך טווח של המחלה שאנחנו עדיין לא מכירים.

  • עמירה

    בדיקה סרולוגית אחרי חיסון 1

    שלום רב,
    האם בדיקה סרולוגית אחרי חיסון ראשון יכולה לייתר חיסון שני? ואם כן מה המדד לכך? האם ידוע אם לא מזיק לקבל חיסון בגילאים 18-25.
    ומה ההמלצה לגבי הגילאים הללו. תודה עמירה

  • גל חיימוביץ

    שלום עמירה

    חשוב לקבל גם את המנה השניה, כי היא מחזקת את התגובה של מערכת החיסון ומעוררת זיכרון חיסוני ארוך טווח. ההגנה ממנה אחת של החיסון היא לא גבוהה כמו ההגנה לאחר המנה השניה, וההערכות כרגע נעות על הגנה של 50-60% לאחר המנה הראשונה, לעומת 95% שבוע לאחר המנה השניה.
    בבדיקה סרולוגית צפויים לראות עליה של פי 5- עד פי 10 ברמות הנוגדים לאחר המנה השניה.
    החיסון נבדק ואושר לשימוש החל מגיל 16.

  • Isabella Shani

    הגדרת החיסון כmedical device

    שלום רב, האם ידוע לך אם נבדקה האפשרות שאותו mRMA שנמצא בתוך מעטפת, יכול באמצעותה לחדור גם אל גרעין התא? בנוסף, האם אותו רכיב המכיל mRNA חודר את הBBB? א. האם נבדק, ב. מה עשויות להיות ההשלכות לכך? תודה על התשובות המפורטות שאתה מספק בסבלנות גדולה

  • גל חיימוביץ

    שלום איזבלה

    לא, הRNA לא חודר לגרעין התא.
    לגבי מחסום דם מוח (BBB) - אני לא חושב שזה נבדק, אבל ניסויים בעכברים ובקופים לא מצאו ביטוי של ה-RNA במוח גם בהזרקה לווריד, ולכן סביר שהחיסון לא עובר את ה-BBB, ובסבירות נמוכה עוד יותר כאשר הוא מוזרק לשריר.

  • גילה זיו

    תודה מאמר מאוד מעניין ונותן

    תודה מאמר מאוד מעניין ונותן תשובות .
    יש לי שאלה כתוב ש-החומר המוזרק מכיל כאמור את ה-RNA השליח. מודרנה מזריקים שתי מנות של 100 מיקרוגרם, פייזר מזריקים שתי מנות של 30 מיקרוגרם. זה הבדל מאוד משמעותי
    יש הסבר לכך????

  • גל חיימוביץ

    שלום גילה

    ההסבר הפשוט ביותר הוא שכל חברה בדקה כמויות שונות של החומר בניסוי שלב 1/2:
    פייזר בדקה 10, 30 ו-100מקג ומודרנא בדקה 25, 100 ו-250 מק"ג.
    פייזר ראו שאין הבדל בין 30 ל-100 בחיסון שלהם מבחינת יעילות, אבל כן יש הבדל מבחינת תופעות לוואי חמורות יותר עם 100 מקג. לכן נשארו עם 30 מקג.
    מודרנא ראו ש-100 הרבה יותר יעיל מבחינת עידוד התגובה החיסונית לעומת 25 מקג, ו-250 היה דומה בתגובה החיסונית אבל עם יותר תופעות לוואי. לכן פייזר התקבעו על 30 ומודרנא על 100, למרות שיכול להיות שאם היו בודקים עוד אפשרויות אולי היו מגיעים לעמק השווה (נגיד - 50 מקג). בכל מקרה היעילות נקבעת לא רק לפי כמות ה-RNA, אלא גם הבדלים קטנים ב-RNA שמשפיעים על היכולת של ה-RNA לייצר חלבון, וגם הפורמולציה של המעטפת השומנית.
    בסופו של דבר, עכשיו כשמחסנים אוכלוסיות בשני החיסונים, ניתן יהיה להשוות במהלך החודשים והשנים הבאות איזה חיסון יותר יעיל לאורך זמן, וייתכן גם שהחברות יערכו ניסויים נוספים כדי לעשות אופטימיזציה למינון.

  • אנונימי

    אחרי מנת חיסון ראשונה

    שלום רב
    חוסנתי חיסון ראשון ועוד כ-10 ימים צריך לקבל את המנה השנייה. לאור מה שאני קורא ושומע מצד המצדדים לעומת המתנגדים/ מהססים שקלתי לעכב את לקיחת המנה השנייה עד להתבהרות לפחות מסויימת בשאלות המתרידות (אוטואימוני וכד'). במידה ואכן יתגלו השפעות שליליות אפשריות לטווח ארוך האם לקיחה של מנה אחת בלבד (לעומת שתי מנות) מקטינה את האפשרות לנזקים עתידיים או שבמובן של נזקים אפשריים אין הבדל ומנה אחת עלולה ליצור את אותו האפקט כמו שתיים, אם יהיה? תודה.
    תודה רבה על תשומת לבך

  • גל חיימוביץ

    שלום רב,

    חשוב מאוד לקחת את המנה השנייה בזמן, אחרת ההגנה תהיה ברמה נמוכה ולא מיטבית.
    לפי המחקרים שהחברה פרסמה בספרות המדעית, ללא המנה השניה ההגנה תהיה לפחות פי 10 *נמוכה* יותר מאשר עם המנה השניה, וסביר שגם הזיכרון החיסוני יהיה קצר יותר, שכן המנה השניה גם מחזקת את התאים אחראיים על הזיכרון החיסוני.
    לגבי אוטואימוניות - עניתי על זה כאן לשאלות של אנשים ובקצרה - לא נראה שיש סכנה כזו - מוזמן לבדוק בתגובות. בנוסף, לפני מספר ימים פורסם מחקר בעיתון המדעי החשוב Science על חיסון mRNA שנועד *לטפל* במחלה אוטואימונית, ואכן מצליח בכך.

  • מחוסנת

    פציאליס

    האם ידוע המנגנון הגורם לתופעת הלואי של נימול בפנים ופציאליס בעקבות חיסון?

  • גל חיימוביץ

    ברוב המקרים - לא

    יכול להגרם מזיהום נגיפי, חבלה או גידול. אבל ברוב המקרים הגורם לא ידוע.
    https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/eyes/Pages/facial_nerve_p...
    לגבי החיסונים - בשני חיסוני ה-RNA אכן היו מספר מקרים, אבל המספרים קטנים (3-4 בכל אחד מהניסויים -תדירות מעט גבוהה מהתדירות באוכלוסיה הכללית שהיא 13-20 מקרים ל100 אלף לשנה) ולא בטוח שניתן לקשר זאת לחיסון, ובכל מקרה אם אכן יש קשר, לא ברור מהו.

  • רחל שפירא

    האם המנה הראשונה של החיסון

    האם המנה הראשונה של החיסון לקורונה של פייזר זהה למנה השנייה? הכוונה שלי האם אפשר לתת מאותו הבקבוק למתחסן אחד מנה ראשונה ולאחר מנה שנייה?

  • גל חיימוביץ

    כן

    המנות והמינון זהים

  • אנונימי

    איך מבטיחים שהמזרק לא יכנס לכלי דם

    איך מבטיחים שהמזרק לא יכנס לכלי דם? קראתי שמסוכן מאד אם החיסון יוזרק לוריד.
    ותודה על המידע המועיל והתשובות!

  • גל חיימוביץ

    האחיות שמזריקות

    יודעות איך מזריקים נכון, והסיכוי שהחומר יגיע לווריד מהזרקה לשריר עם המחט הקטנה של המזרק הוא מאוד נמוך.
    בכל מקרה, למיטב ידיעתי לא אמורה להיות סכנה בכניסה של החיסון לדם. ניסויים בעכברים הראו שבמקרה כזה דווקא נוצר פחות חלבון מאשר להזרקה לשריר ולכן כנראה התגובה החיסונית תהיה פחותה. אבל למיטב ידיעתי אין סכנה בריאותית בכך.

  • עדי

    מתייחסת ל: "שתי שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות: וכו'..."

    אז בעצם מה שזה אומר לי שהם עורכים ניסויים בבני אדם!!

  • גל חיימוביץ

    אז על מי תעדיפי שיעשו ניסויים, עדי?

    לגבי השאלה הראשונה, מאז שפרסמתי את הכתבה מודרנא פרסמה נתונים נוספים שמצביעים על הגנה לא רק ממחלה קשה אלא גם מהדבקה.
    לגבי השאלה השניה - אכן, עוד לא ידוע משך ההגנה מפני המחלה, ההערכות נעות בין חצי שנה לשנתיים. מכיוון שהמגיפה משתוללת ברוב חלקי העולם - איפה שלא מקפידים כראוי על ריחוק, מסיכות, בידודים, איתור ותשאול חולים, ומניעת התקהלות - ניתן אישור חירום להתחיל לחסן כדי לצמצם את היקף התחלואה כמה שיותר מהר, מכיוון שאי אפשר לחכות עכשיו שנתיים כדי לראות את ההשפעה אצל הנבדקים בניסוי שלב 3.
    החיסון באוכלוסיה נקרא שלב 4 של הניסוי (זה נכון לגבי כל תרופה וחיסון) ובו עוקבים באוכלוסייה הכללית לגבי היעילות והבטיחות.

  • גל חיימוביץ

    המחקר של מודרנא פורסם אתמול

    הנה כאן: https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2035389
    לפי הנתונים בטבלה S18, היעילות להדבקה אסימפטומטית עד הזריקה השניה היא כ-72%, והיעילות הכוללת לגבי כלל החולים - סימפטומטים + אסיפטומטים, היא 90%. פייזר פרסמה היום מאמר מעודכן על החיסון: https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577

  • יאיר

    אם התחסנתי עם פייזר (2 מנות) אוכל להתחסן אח"כ גם עם מודנה ?

    ומה ההשלכות

  • גל חיימוביץ

    מה הכוונה לאחר כך?

    למה שתתחסן שוב ללא צורך?
    אם כוונתך בעוד שנה-שנתיים אז לדעתי לא צריכה להיות בעיה. השאלה אילו חיסונים יהיו זמינים בארץ

  • יאיר

    "מודרנא אף הראו שהחיסון שלהם ככל הנראה מונע גם הדבקה"

    אם שניהם מבוססים על אותה טכנולוגיה מדוע יש הבדל מבחינת ההדבקה?
    האם זה אומר שעדיף להמתין לחיסוני מודרנה?

  • גל חיימוביץ

    לא

    זה אומר שפייזר לא בדקו. מכיוון ששני החיסונים מאוד דומים, מירב הסיכויים שאם החיסון של מודרנה מונע הדבקה, כך גם החיסון של פייזר.

  • הילה

    מה הכוונה בטכנולוגיה חדשה?

    וליתר דיוק. עד כמה היא חדשה והאם כבר אושרו בעבר חיסונים מסוג זה? ומה היה יעילותם?

  • גל חיימוביץ

    שלום הילה

    את מוזמנת לקרוא את הכתבה החדשה של קולו אור בנושא:
    https://bit.ly/3aU4LHC

  • יאיר

    חיים בצוותא עם מחלות אחרות

    שלום, שתי מחלות שיש לי , הראשונה טלסמיה מיינור(ללא צורך בטיפול) והשניה תת פעילות בלוטת התריס (המטופלת באלטרוקסין). האם יש סכנה בהתחסנות?

  • גל חיימוביץ

    שלום יאיר,

    אנו לא נוהגים לתת ייעוץ רפואי אישי. בבקשה התייעץ עם הרופא המטפל שלך לגבי החיסון.

  • עמודים