ארגון הבריאות העולמי הכריז שאפריקה נקייה מזני הבר של הפוליו. כעת רק זן אחד של הנגיף נותר בעולם, בשתי מדינות באסיה
אתמול הכריז ארגון הבריאות העולמי כי אפריקה נקייה מזני הבר של נגיף הפוליו, לאחר ארבע שנים שבהן לא תועדו ביבשת התפרצויות של המחלה. למעט שתי מדינות בדרום-מרכז אסיה, פקיסטן ואפגניסטן, הנגיף הגורם לשיתוק ילדים מוגר מהעולם. פירוש הדבר שלמעלה מ-90 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים באזורים שבהם הודבר הנגיף באמצעות חיסונים. "הדברת נגיף הפוליו באפריקה היא אחד מההישגים הגדולים של בריאות הציבור בזמננו ומקור השראה לכולנו במלאכת הדברת הפוליו בכל העולם," הצהיר ד"ר טדרוס אדהנום גברה-יסוס (Ghebreyesus), יו"ר ארגון הבריאות העולמי. ההצהרה הזאת מגיעה פחות משנה לאחר ההכרזה על הדברת זן שני מתוך שלושה של הנגיף, באוקטובר 2019.
לנגיף הפוליו שלושה זנים עיקריים, האחראים למחלת הפוליומיטיס (שיתוק ילדים): זן 1, שמצוי כיום רק בשתי מדינות – אפגניסטן ופקיסטן; זן 2, האלים ביותר, הודבר לפני כמה שנים וכיום לא נמצא בתרכיבי החיסון המוחלש; וזן 3, שהודבר לאחרונה גם כן. "הצלחת הדברת מחלת הפוליו תהיה אבן דרך בבריאות העולמית. מחויבות השותפים והמדינות, בשילוב עם חדשנות, הביאו לכך שמתוך שלושת זני הבר של נגיף הפוליו, רק אחד נותר." אמר גבריסוס ביום הפוליו הבינלאומי האחרון. "אנו מחויבים להבטיח שכל המשאבים הדרושים יוקצו למיגור כל זני הפוליו. אנו מבקשים ממקבלי ההחלטות והשותפים שלנו להשאר איתנו עד שנצליח במשימה", הוסיף.
נגיף הפוליו מדביק דרך מערכת העיכול, ונפוץ במיוחד באזורים עם רמה תברואתית נמוכה. מדובר בנגיף מידבק מאוד התוקף תחילה את המעיים ובהמשך עלול לפלוש למחזור הדם ובסופו של דבר לתקוף את מערכת העצבים. ברוב המקרים המחלה חולפת ללא תופעות לוואי מיוחדות, אך אצל אחד מכל 200 חולים בממוצע היא עלולה לגרום לשיתוק ואף למוות. נגיף הפוליו מסוגל להתקיים רק בבני אדם, ולא בשום בעל חיים אחר, מה שהופך אותו למועמד מצוין להדברה. ברגע שיצליחו לחסן אחוז גבוה דיו מהאוכלוסייה נגד הנגיף, לא יהיה לו היכן להסתתר ואת מי להדביק, והוא ייעלם מהעולם כמו האבעבועות השחורות.
בישראל לא דווחו מקרים של תחלואה בפוליו מאז תחילת שנות ה-90, פרט להתפרצות שקטה של זן 1 ב-2013. הנגיף החל להדביק אנשים בישובים בדרום ולאחר מכן התפשט גם צפונה. בזכות הכיסוי החיסוני הגבוה איש מהנדבקים בנגיף לא חלה בשיתוק, ותגובה מהירה של רשויות הבריאות הביאה לבלימת ההתפרצות השקטה תוך חודשים אחדים.
צוותים של ארגון הבריאות העולמי ושל היוזמה העולמית להדברת הפוליו (GPEI) נרתמו עם הממשלות של אפגניסטן ופקיסטן למבצע חיסונים רחב היקף בשתיהן. המצב נראה מעודד, לפני כ-20 שנה דווח על בפקיסטן לבדה על 30,000 ילדים עם תסמיני שיתוק הנגרם מנגיף הפוליו, בעוד שמתחילת 2020 נספרו 65 חולים בלבד.
צוותי חיסון הפוליו, חוצים את נהר האינדוס בפקיסטן במאמץ להגיע לאוכלוסיות לא מחוסנות |WHO
"אין סיבה שלא נסיים את העבודה, אנחנו כמעט שם", אמרה לפני שנה פרופ' הלן ריס, יו"ר ועדת החירום להדברת הפוליו. "אבל נצטרך להמשיך בכך. הצלחנו בעבר עם האבעבועות השחורות. העולם הוא מקום הרבה יותר טוב ללא אבעבועות שחורות. אם נעצור את מה שאנחנו עושים, אנחנו עלולים לחזור למצב בו 300-200 אלף ילדים לוקים בשיתוק מדי שנה".
מעבר לכך שהדברת הנגיף תציל חיים רבים ותסיר דאגה אחת מסדר היום של רשויות הבריאות, היא גם עשויה לחסוך לא מעט כסף – גם על טיפול בחולים וגם על חיסונים: הרי לא יהיה טעם לחסן נגד מחלה שכבר אינה קיימת.
