מחקר בינלאומי שהתחקה אחר השלבים הראשונים של המגפה בסין, מצא כי הטלת סגר על אזורים נגועים חיונית לצמצום ההתפשטות. לאחר מכן יש חשיבות רבה לריחוק חברתי ובדיקות נרחבות

בשל ההתפרצות של מגפת הקורונה הקורונה ממשלות רבות נוקטות צעדים קיצוניים. בישראל החליטו בשלב מוקדם על הטלת מגבלות תנועה ואיסור כניסה לזרים. לעומת זאת בבריטניה איפשרו תחילה תנועה רגילה לאנשים שאינם בסיכון (מבוגרים או בעלי מחלות רקע) כדי לגרום לנגיף להדביק יותר אנשים במחשבה שצעד זה יתרום להתפתחות של חסינות עדר או "חסינות קהילתית".

חוקרים מארצות הברית, בריטניה, סין ומדינות נוספות ניסו לפענח במחקר חדש מהו הגורם העיקרי שעל פיו אפשר לחזות את היקף התפרצות של מחלת COVID-19 בסין.

כאשר אנו רוצים לבחון את ההשפעה על האוכלוסיה, במיוחד כשאין לנו בדיקות זמינות לכלל האוכלוסייה, אפשר לעקוב אחר הופעת תסמיני המחלה. בדיעבד, אנו יודעים כי לפני הטלת המגבלות על הכניסה והיציאה מן העיר ווּהַאן שבמחוז חוּבֵּיי בסין, התרחשה הדבקה נרחבת יחסית. זמן הדגירה החציוני עמד על חמישה ימים, והדבקה התרחשה אפילו לאחר 14 יום במקרים מסוימים. נשא עלול להיות מדבק גם ללא הופעת תסמינים ולכן, רק כשבוע לאחר הטלת מגבלות התנועה נצפתה לראשונה ההשפעה החיובית: צמצום קצב הופעת התסמינים באוכלוסייה. 

מן המחקר עולה כי הגבלות הכניסה והיציאה מווהאן הוטלו באיחור, כאשר חוסר הפעולה תרם להתפשטות המגפה למחוזות נוספים והצעד של הטלת הסגר הפך לפחות יעיל. לעומת זאת, מחוזות אחרים בסין שפעלו מהר להטלת הסגר על התושבים, צמצמו בשיעור ניכר את התפשטות המחלה.

חסימת כביש בז'ייג'יאנג, סין | צילום: kavastudio, Shutterstock
להגבלות התנועה יש תפקיד חשוב בעצירת המגפה, בעיקר בתחילת ההתפרצות. חסימת כביש בז'ייג'יאנג, סין | צילום: kavastudio, Shutterstock

יש מקום לבדיקות

החוקרים בדקו גם אם הגדלת היקף הבדיקות לאוכלוסייה במקביל להגבלת התנועה יכולה להוות גורם טוב יותר בחיזוי התפשטות הנגיף. הם מצאו כי המודל הטוב ביותר להסברת ההתפשטות עד 6 בפברואר נשען בעיקר על מידע בדבר תנועת החולים. מתוך כל המחוזות בסין, ב-12 מהם אפשר לחזות בצורה הטובה ביותר את התפשטות המחלה על בסיס מודל הנשען על מידע המיקום בלבד, בעשרה מחוזות נוספים המודל הטוב ביותר נשען על מידע משולב של מיקום ותוצאות בדיקות, ורק במחוז אחד (הוּנָאן) המודל הטוב ביותר נשען על תוצאות הבדיקות. מכאן החוקרים מסיקים כי בשלבים הראשונים של התפרצות המחלה, מידע המיקום חיוני לחיזוי ההתפשטות. אולם גם תוצאות הבדיקות חשובות מאוד, בעיקר בשלב מאוחר יותר כאשר צריך להבין את התפשטות המגפה בכלל האוכלוסייה.

השוואת מספר החולים  שאובחנו במחוזות אחרים בסין לאחר שביקרו בעיר ווהאן מצביעה על 515 חולים עם תסמינים לפני 31 בינואר, לעומת רק 39 חולים  עם תסמינים לאחר 31 בינואר – יום הטלת הסגר. נתון זה לבדו מצביע על החשיבות שבמגבלת התנועה כאמצעי להכלת ההתפרצות. 

"הממצאים שלנו מראים כי הטלת מגבלות תנועה (כניסה ויציאה מהעיר) בשלב מוקדם של ההתפרצות הועילו במניעת ייבוא הנגיף ממקור ידוע, כמו בעיר ווהאן", ציין החוקר שהוביל את המחקר, ד״ר מוריץ קריימר (Dr Moritz Kraemer) מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. "ואולם, מרגע שהתרחשה הדבקה מקומית בנגיף  SARS-CoV-2 נדרשו צעדים חמורים יותר כגון ריחוק חברתי, סגר כללי, בדיקות נרחבות ובידוד החולים כדי להתמודד עם המגיפה. מחוזות בסין ואף מדינות שהצליחו לעצור הדבקה מקומית בנגיף, צריכים לשקול כיצד לאפשר מחדש תנועה בין-לאומית באופן שימנע התפרצות מקומית חדשה".

חוקר נוסף מעריך כי הטלת מגבלות תנועה בין לאומיות חשובה במיוחד בשלבים הראשונים של ההתפרצות, כדי למנוע ייבוא של מקרים אל תוך המדינה. אולם מרגע שהחלה הדבקה מקומית, ריחוק חברתי ובידוד החולים יאפשרו להתמודד עם ההתפרצות המקומית.

 

תגובה אחת

  • דויד

    מתבסס על נתונים מסין

    חבל להכביר מילים