מיזם של חוקרים ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר מוקדי התפרצות מוקדם ככל האפשר, על ידי מילוי שאלון יומי
אם הייתם יכולים להקדיש כל יום דקה מזמנכם כדי להאט את התפשטות הקורונה בארץ ולהציל מאות בני אדם, בלי לקום מהספה בבית, מה הייתם עושים? ובכן, אין עוד צורך לדמיין, ההזדמנות שלכם כבר פה. מילוי שאלון יומי פשוט יוכל לעזור לחוקרים ולמשרד הבריאות לאתר מראש מוקדי התפרצות של נגיף הקורונה בארץ, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לעצור אותו.
מהידע הקיים אודות מחלות זיהומיות באופן כללי, ומהנתונים שנאספו עד כה מהעולם על נגיף הקורונה (ששמו המדעי הוא SARS-CoV-2), ידוע כי התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים (Clusters) של הדבקות; אדם אחד שנגוע בנגיף מעביר אותו לסובבים אותו שממשיכים להעביר אותו האלה לסובבים אותם. זיהוי מוקדם של צבירי הדבקה אלו יוכל לעזור בהכלה שלהם ומניעת המשך התפשטות הנגיף.
אחת הדרכים לאתר את הצבירים הללו היא על ידי בדיקות מעבדה שמחפשות את נוכחות הנגיף בנוזלי הגוף, בשיטת ה- PCR. אך כיוון שמספר הבדיקות הקיימות כיום מוגבל, ובדיקה של כל אזרח במדינה היא לא אפשרית, חוקרים ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית החליטו לגייס את הבינה המלאכותית לטובת העניין, ופיתחו שאלון יומי שיוכל לעזור באיתור מוקדם של צבירי ההדבקה.
את השאלות פיתחו פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גייגר ממכון ויצמן, בשיתוף עם פרופ׳ יובל דור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובהתייעצות עם רופאים בכירים ממשרד הבריאות. הוא נועד להעריך התפתחות של תסמינים הנגרמים מהנגיף. איסוף הנתונים מתבצע על ידי מילוי שאלון אנונימי באופן מקוון, הכולל שאלות על המיקום הגיאוגרפי המדויק, גיל, מין ודיווח על תסמינים הקשורים למחלת הקורונה (COVID-19) כפי שדווחו בספרות הרפואית.
כדי להתמודד עם כמויות המידע שיאספו בעזרת השאלונים, פיתחו צוות החוקרים אלגוריתם שיוכל לעבד את המידע, לערוך מיפוי גיאוגרפי של התסמינים שקשורים למחלת הקורונה ולהעריך את העלייה שלהם במהלך הזמן. "המטרה היא שכעת, כשמספר הנבדקים בישראל הוא עדיין יחסית נמוך, נוכל לבנות מודלים שיראו היכן קיימים צבירים היום, וכשיתחילו התפרצויות נוכל ממש לראות את אותם צבירים של אנשים שידווחו על תסמיני המחלה״ מסבירה סמדר שילה, סטודנטית לדוקטורט ממעבדתו של סגל וחברה בצוות המחקר שעובד על השאלון.
זיהוי מוקדם של צבירי הדבקה אלו יוכל לעזור בהכלה שלהם. אנשים בבדיקות רפואיות, ישראל, מרץ 2020 | shutterstock, abu adel - photo
תמונה ראשונית
נכון ליום רביעי, 18 במרץ, מולאו כ-20,000 שאלונים. מנתונים ראשוניים אלו כבר נראים הבדלים במספר החולים בין אזורים בארץ, ואף הבדלים בין התסמינים המדווחים בישובים סמוכים. אך כדי להגיע למסקנות נוספות יש צורך במידע נוסף ובכמות גדולה יותר של שאלונים שימולאו כל יום. מילוי של מיליוני שאלונים ביום יוכל לעזור לחוקרים לאתר במהירות את מוקדי ההתפשטות של הנגיף, לקבל תמונת מצב עדכנית אודות מספר האנשים בכל אזור בארץ שפיתחו תסמיני מחלה, ואף לאפשר ניבוי מוקדם של מוקדי התפשטות פוטנציאליים ימים מספר לפני שהם פורצים. מידע שכזה יוכל לסייע למשרד הבריאות להכווין בצורה מדויקת יותר את הבדיקות האבחנתיות, וגם לדעת איפה להפעיל כלים נוספים לבלימת ההתפרצות, כגון בידוד חברתי.
ככל שידוע לחוקרים, ניסיון שכזה עוד לא נעשה בשום מקום בעולם, ובימים אלו הם אף בודקים מספר הצעות לשיתופי פעולה אפשריים עם צוותי מחקר במדינות נוספות. "הרעיון לפיתוח השאלון עלה מתוך הבנה שצוואר הבקבוק בהתמודדות עם נגיף הקורונה הוא זיהוי מהיר של מוקדי התפרצות, והקושי למפות מוקדים שכאלו על ידי בדיקות מעבדה זמינות| מסבירה שילה. "אם הציבור יתגייס למילוי השאלון באופן יומי, נוכל לראות אם יש עליה בדיווח תסמיני המחלה באזורים מסוימים בארץ ונוכל למקד בהם את תשומת ליבנו. כמו כן הכלי הזה יוכל לעזור לנו להבין אם הפעולות של משרד הבריאות הן אפקטיביות או לא, ולהמליץ לשנות אותן בהתאם".
חשוב להבהיר כי המידע מהשאלונים לא יוכל לעזור לאבחן הידבקות אישית בנגיף, אלא רק להעריך עלייה בדיווחי תסמינים הקשורים למחלה. כמו כן, השאלון הוא אנונימי וכל הנתונים ישמשו אך ורק לצורך מעקב אחרי התפשטות הנגיף. החוקרים נוקטים בכל האמצעים כדי לשמור על פרטיות השולחים ועל ביטחון המידע. החוקרים מעוניינים לרתום את אזרחי ישראל, ולבקש מכל אזרח למלא (או שימלאו עבורו) את השאלון פעם ביום. את השאלונים ניתן למלא בעברית, ערבית, אנגלית, ספרדית, צרפתית ורוסית.
