צבא המלחמה באקלים

רבות נכתב על המלחמה נגד שינוי האקלים, אך מה בדבר המלחמה כגורם לשינוי אקלים? חוקרים מבריטניה, העוסקים בתחום האקולוגיה הפוליטית, בחנו את תרומתו של צבא ארצות הברית לשינוי האקלים העולמי, ומצאו שהוא אחד מפולטי גזי החממה הגדולים בהיסטוריה. הם מציעים להתייחס אליו כאל שחקן אקלימי משמעותי, שאינו נופל בחשיבותו ממדינה מפותחת קטנה.

ארצות הברית מעורבת מאז מלחמת העולם השנייה בשלל עימותים צבאיים בכל רחבי העולם, שזכו במשך השנים לכינוי הכולל "המלחמה ללא גבולות". גודלו הבלתי נתפס של הצבא, והמרחקים העצומים שהוא נדרש לעבור בדרכו אל אזורי הפעילות הפזורים בכל היבשות המיושבות, הפכו אותו לצרכן הדלק הגדול ביותר בעולם שאינו מדינה עצמאית, וגדול יותר מכמה מדינות קטנות. על רכישת הדלק והפצתו ליחידות הפזורות ברחבי הגלובוס אמונה מחלקת ההגנה האמריקאית, שבנתה במשך השנים רשת אספקה רחבה ואמינה המסוגלת לענות על צרכיו גם של הכוח הצבאי המרוחק ביותר.

מחברי המאמר נעזרו בחוק חופש המידע האמריקאי כדי לקבל ממחלקת ההגנה את פירוט כל רכישות הדלק, לסוגיו השונים, שביצע הצבא בשנים 2017-2013. מהרשימות עולה כי בשנת 2017 לבדה גרם צבא ארצות הברית לפליטה של יותר מ-25 אלף קילוטון פחמן דו-חמצני, שהם כמעט חצי מהכמות שפלטה מדינת ישראל כולה באתה תקופה – כ-66 אלף קילוטון. בנוסף רכש הצבא כ-43 מיליון ליטר של דלק (270 אלף חביות), בדומה להיקף הצריכה של מדינות כמו פורטוגל או פרו.

ליותר ממחצית כמות גז החממה שנפלט אחראי חיל האוויר האמריקאי לבדו. נתון מעניין העולה מהמידע הוא שלמרות צריכת הדלק הגבוהה של הצבא באותה שנה, רק כחמישית ממנה נרכשה מחוץ לתחומי המדינה לשימושם של כוחות הפועלים באזורים אחרים. כל השאר נצרך או נאגר בתוך גבולות ארצות הברית. כשהיקף צריכת האנרגיה הוא כזה כאשר המעצמה ממלאת תפקיד מרכזי בשום סכסוך צבאי גדול, ורוב הדלק משמש לפעילות בתוך המדינה, אפשר רק לדמיין איך תיראה התמונה בעימות העולמי הבא.

מלכוד 2019

ארצות הברית וצבאה אינם עיוורים כמובן לשינוי האקלים, והם רואים בו מכפיל איום: ההשפעה שלו עלולה להחריף איומים קיימים ועתידיים, עקב הגברת המצוקה של מדינות ואוכלוסיות ברחבי העולם לנוכח המחסור ההולך וגובר במזון ובמי שתייה. כך נוצר מלכוד, שכן הביטחון האנרגטי של הצבא הופך להיות אחד מהנושאים האסטרטגיים העיקריים שעליהם הוא נדרש להגן.

הצבא אף עשה צעדים לבחינת מעבר לסוגי דלקים מזהמים פחות, אולם לדעת החוקרים הסבירות ליישום משמעותי שלהם היא קלושה מאוד. מערכות הנשק הקיימות – אוניות, מטוסים וטנקים – מותאמות לסוגי דלק ספציפיים ומזהמים, שהדרך היחידה להמיר אותם בדלקים ירוקים יותר היא כנראה לייצר את מכונות המלחמה מחדש, בעלות עצומה.

גם אם יימצא בעתיד הקרוב תחליף דלק מתאים, יצטרכו לפתח בשבילו מערכת ייצור ואספקה עולמית אמינה, כמו זאת שקיימת היום עבור הדלקים הנוכחיים - מערכת שמחלקת ההגנה האמריקאית נזקקה לעשרות שנים כדי לבנות. המעבר לאנרגיה נקייה יותר טומן בתוכו סיכון, ונדמה כי כל עוד זורם נפט אי שם בעולם, צבא ארצות הברית וצבאות גדולים נוספים ימשיכו להסתמך רק, או כמעט רק, עליו.