קרב המאסף של נגיף הפוליו

בחודש ינואר טופלו שני ילדים עם שיתוק בבתי חולים במחוז מולומבו שבמוזמביק.בדיקה העלתה כי הם נדבקו בנגיף פוליו. מצד אחד, הדבר לא מפתיע לאור תנאי התברואה הירודים והכיסוי החיסוני הנמוך במדינה, אף על פי שמוזמביק הייתה נקייה מפוליו בשנים האחרונות. ואולם, נתון אחר מעורר דאגה ומעיב על המאמץ להדביר את הפוליו לחלוטין: הנגיף שזוהה במוזמביק לא היה אחד מזני הבר אלא זן שכבר נכחד והוצא מתכנית החיסונים ברוב מדינות העולם, אך חוזר לפעילות בשנים האחרונות בכמה מדינות. במהלך 2018 הצטברו דיווחים על 102 אבחונים של נגיפי פוליו מהזן הזה בעיקר במרכז אפריקה ובפפואה גיניאה החדשה שבדרום האוקיינוס השקט.

בקיץ האחרון דיווחו רשויות הבריאות על 29 חולים בשיתוק כתוצאה מהידבקות בנגיף הפוליו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שבמרכז אפריקה. מישל זפרן (Zaffran), ראש המיזם העולמי להדברת נגיף הפוליו אמר ל-Science magazine שההתפרצות בקונגו היא "ללא ספק התפרצות הפוליו המדאיגה ביותר בעולם כיום". זן 2 הוא האלים ביותר מבין שלושת זני הפוליו המוכרים, והיחיד שהודבר רשמית והוצא מתכנית החיסונים ברוב המדינות. התפרצות שלו היא בלי ספק חדשות רעות מאוד למאמצי ההדברה של המחלה.

החיסון נגד פוליו נעשה בדרך כלל בנגיף מוחלש, לא מומת. נראה כי הסיבה להתפרצויות הללו, היא מוטציות שהנגיף המוחלש מצליח לצבור כשהוא מתפשט באזורים שבהם רוב האנשים לא מחוסנים. מוטציות אלו עלולות להפוך אותו מנגיף מוחלש ובלתי מזיק לנגיף האלים, וזן 2 הוא המועד ביותר לכך מבין שלושת זני הפוליו. הכיסוי החיסוני הנמוך מאפשר הדבקה והתפשטות של הנגיף.

זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, בקיץ 2017 התחוללה התפרצות דומה בסוריה בעקבות התנאים ההומניטריים הירודים, שמנעו חיסון של רוב האוכלוסייה. למרות מלחמת האזרחים הצליח מאמץ מוגבר של גופי בריאות לבלום את ההתפרצות תוך כמה חודשים.

מיגור הנגיף בעולם כמעט הושלם. משלוחי חיסונים מארה"ב לאירופה בשנות ה-50 | צילום: Science Photo Library

נגיף אחד – שני חיסונים

כאשר אדם מקבל את החיסון המוחלש בלבד במשך תקופה קצרה הנגיף המוחלש מופרש בצואה ויכול תאורטית להדביק אנשים שלא חוסנו. לרוב הדבקה זו בנגיף המוחלש מקנה חיסון לנדבקים. ואולם, אם רוב האוכלוסייה אינה מחוסנת הנגיף המוחלש עלול להמשיך ולהדביק אנשים לא מחוסנים במשך זמן רב, אפילו שנים. כשהנגיף מתפשט ומתרבה הוא עלול לצבור בדרך עוד ועוד מוטציות ובסופו של דבר הנגיף המוחלש יכול להפוך לנגיף מוטנטי אלים, שעלול לגרום להתפרצויות כמו זו שאנו רואים כיום בקונגו ובגינאה החדשה. השילוב הקטלני של היגיינה ירודה וכיסוי חיסוני נמוך באזורים אלה מאפשר לנגיף המוטנטי להתפשט. בקונגו הנגיף אף קרוב לגבול אוגנדה, וחוששים כי הוא יתפשט משם לאזורים נוספים באפריקה.

כדי להבטיח הגנה מלאה,  יש לתת חיסון מומת וכמה חודשים אחריו חיסון מוחלש כפי שעושים גם בישראל. השילוב הזה גם מונע תחלואה, גם מונע מצב של נשאות וגם מגן מפני מצבים שבהם הנגיף המוחלש הופך אלים. החיסון המומת מצריך אחסון בקירור והוא גם יקר יותר, לכן במדינות עניות ובמיוחד באזורים מרוחקים הפתרון המעשי הוא לתת רק את החיסון המוחלש. הפתרון הזה עובד כל עוד הכיסוי החיסוני גבוה. ברגע שמעט מדי אנשים מקבלים את החיסון, נוצר מצב שאדם שהנגיף עבר אצלו מוטציה יוכל להדביק אנשים בריאים ולא מחוסנים.

המקרים הללו מדגישים את הסכנה בכיסוי חיסוני נמוך ואת הבעיות הנובעות משימוש רק בחיסון המוחלש נגד פוליו, שאינו מספיק תמיד למנוע את מחלת שיתוק הילדים. כדי לספק הגנה מלאה מפני הנגיף יש צורך גם בחיסון מומת (שניתן בארץ וברוב המדינות המערביות) וגם בכיסוי חיסוני גבוה בחיסון המוחלש, שמונע כאמור הדבקה של אנשים נוספים. כמובן ששמירה על היגיינה תורמת אף היא לקטיעת שרשרת ההדבקה במקרה של התפרצות.

אין סכנה בישראל

בישראל לא דווחו מקרים של תחלואה בנגיף מאז תחילת שנות ה-90, למעט התפרצות שקטה של זן הבר של הנגיף בקיץ 2013. אנשים מודבקים שהפרישו את הנגיף, והוא התגלה בדגימות ביוב, אך בזכות החיסון המומת, איש מהנדבקים לא חלה בשיתוק ילדים. אחד הלקחים מאותה התפרצות הוא שבישראל כל ילד מקבל כיום את שני סוגי החיסונים. השילוב מפחית מאוד את הסיכוי שנגיף מהתרכיב המוחלש יעבור מוטציה ויחולל מחלה. למעשה לא ידוע כיום על שום אדם שחלה בפוליו לאחר שקיבל את שני החיסונים. השילוב של שניהם עם כיסוי חיסוני גבוה והיגיינה טובה מביא לכך שאין חשש להתפרצות כזו גם בארץ. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לתושבי אותן מדינות ולמבקרים בהן לוודא שהם מחוסנים בחיסון המומת גם נגד זן 2, כדי למנוע את הפצת הנגיף.

המקרים באפריקה ובפפואה גיניאה החדשה מדאיגים בלי ספק, אך חשוב לזכור שברוב המדינות בעולם – כולל ישראל, המחלה הודברה לחלוטין. מה שאנחנו רואים כאן הוא מעין קרב מאסף של הנגיף במדינות עם היגיינה ירודה וכיסוי חיסוני נמוך. כל עוד רשויות הבריאות בעולם יקפידו על כיסוי חיסוני גבוה, וידאגו לדכא את ההתפרצויות המקומיות, אפקט העדר יישמר ולא רחוק היום שהמחלה תודבר לחלוטין, כפי שנעשה עם האבעבועות השחורות.

"אנו כעת קרובים מתמיד למיגור הפוליו בעולם", אמר למכון דוידסון פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות "נכון להיום יש פעילות של נגיף הבר מסוג 1 רק בפקיסטן ובאפגניסטן. נעשים מאמצים להמשיך ולהרחיב את מעגלי החיסון כדי להביא למיגור המחלה בשתי מדינות אלו. לאחר מיגור נגיף הבר צריך להתמודד עם פעילות של נגיפים שמקורם בחיסון מוחלש. זה יתבצע על ידי הוספת חיסון בזריקה (IPV) בכל המדינות, וכן טיפול נקודתי בהתפרצויות. בישראל אנו משתמשים בחיסון בזריקה כבר שנים רבות".