הדיווחים כי חיסון השפעת לא פעל בשנה שעברה לא מדויקים, ובכל מקרה, בזכות החיסון שיעור התחלואה היה דומה לחורף הקודם וההמלצה נותרת בעינה: לכו להתחסן!
החורף סוף סוף כאן ואיתו מגיעים השיעולים, ההתעטשויות, הצינון ולצערנו גם השפעת. כמדי שנה בשנה, ממליץ משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה להתחסן נגד שפעת, ובעיקר לאוכלוסיות בסיכון גבוה לסיבוכים, כמו מבוגרים מעל גיל 65, ילדים , נשים הרות וחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת.
יש שני סוגי חיסון עיקריים שזמינים לציבור: חיסון הניתן כתרסיס לאף ומכיל ארבעה זנים של נגיפים חיים אך מוחלשים וחיסון הניתן בהזרקה ומכיל שלושה או ארבעה זנים של נגיפים מומתים.
החיסון בהזרקה מאושר לבני חצי שנה ומעלה, ואילו החיסון בתרסיס מיועד לילדים מגיל שנתיים ומעלה ולמבוגרים עד גיל 49. בקבלת שני סוגי החיסון עלולות להתפתח תופעות לוואי שיכולות להיות דומות לתסמיני הצטננות, אך הן אינן מסוכנות כמו מחלת השפעת.
את החיסון לשפעת יש לחזור ולקבל כל שנה, משום שהנגיפים צוברים מוטציות חדשות ומשתנים, לכן יש צורך לעדכן את החיסון ולהתאים אותו לזנים שצפויים להיות הנפוצים ביותר בחורף הקרוב. ארגון הבריאות העולמי הוא הגוף המפרסם את ההערכה אילו זנים ותתי-הזנים של נגיפי השפעת יש לכלול בחיסון.
החיסון בשנה שעברה
בשנה שעברה פורסמו ידיעות בכלי התקשורת התקשורת שטענו שחיסון השפעת לא היה יעיל כמו בשנים קודמות. כעת אפשר להסתכל אחורה ולבדוק אם יש ממש בטענות.
בעונת השפעת הקודמת התחסנו בישראל כ-1,700,000 בני אדם נגד השפעת העונתית, מספר נמוך לעומת שתי העונות הקודמות ובסך הכל כ-20 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל. במהלך החורף נטל משרד הבריאות 1,458 דגימות דם מחולים שהגיעו למרפאות עם תסמיני שפעת ובדק אילו זני נגיפים הכילו הדגימות. מנתוני הדוח המסכם של משרד הבריאות לעונת השפעת הקודמת עולה כי אצל 42 אחוזים מהנבדקים אכן נמצאו נגיפי שפעת. כ-70 אחוזים מהם היו חיוביים לשפעת מסוג B וכ-30 אחוזים מהדגימות היו חיוביות לשפעת מסוג A, הכוללת את הזנים האלימים יותר.
ברוב הדגימות החיוביות לשפעת מסוג A אכן נמצאו הזנים שנכללו בחיסון של אותה השנה על פי התחזית של ארגון הבריאות העולמי, כלומר מי שקיבל את החיסון היה מוגן מהזנים האלו. לעומת זאת עבור שפעת מסוג B, שהיתה כאמור דומיננטית יותר בדגימות, המצב היה שונה.
נגיפים מסוג זה משתייכים לאחת משתי שושלות: שושלת Victoria ושושלת Yamagata. בשנה שעברה רוב נגיפי השפעת מסוג B שזוהו בדגימות היו משושלת Yamagata. רק מי שקיבל את החיסון נגד ארבעה זני שפעת (ארבע-ערכי) היה מחוסן נגד נגיפים אלו, משום שהחיסון הכיל חלבונים שלהם. מי שקיבל חיסון נגד שלושה זנים (תלת-ערכי) לא היה מוגן מנגיפים אלו.
האם זה אומר שאחוז התחלואה בשנה שעברה היה גבוה יותר משנים קודמות? התשובה היא לא. את רוב התחלואה גורמים נגיפים מסוג A, שנגדם החיסון היה יעיל ושיעור התחלואה בשיא העונה הקודמת היה דומה לעונת החורף של 2016-2017 ואף נמוך בהשוואה לעונת החורף של 2016-2015. גם שיעור התמותה מדלקת ריאות, אחד הסיבוכים הנפוצים של שפעת, היה דומה לצפי העונתי.
שיעור התחלואה בחורף שעבר היה דומה לשנים קודמות, ומומלץ מאוד להתחסן גם השנה | איור: Shutterstock
מה צפוי השנה?
לפי התחזיות של ארגון הבריאות העולמי לחורף הקרוב, והמלצות משרד הבריאות, גם השנה החיסון הארבע-ערכי כולל חלבונים מארבעה נגיפים מומתים; שניים מסוג A ושניים מסוג B (אחד משושלת Victoria ואחד משושלת Yamagata). החיסון התלת-ערכי כולל את אותם החלבונים אך לא יכיל את חלבונים של נגיפי B משושלת Yamagata. משרד הבריאות לא ממליץ על אחד מסוגי החיסונים אלא מציע לקבל כל חיסון שזמין במרפאה, כל עוד הוא מתאים מבחינת הגיל והרקע הרפואי של המתחסן.
בנוסף לחיסונים המכילים נגיפים מומתים, תהיה זמינה אפשרות להתחסן בתרסיס לאף שמכיל נגיפים חיים מוחלשים (לא מומתים), חשוב להדגיש כי הנגיפים המוחלשים אינם יכולים להתרבות באזורים בעלי טמפרטורת גוף רגילה, אלא רק באזורים קרירים יחסית כדוגמת האף, כלומר בעוד מערכת החיסון תזהה אותם, תפעל נגדם ותייצר זיכרון חיסוני, הנגיפים לא אמורים לגרום למחלה מערכתית דוגמת השפעת, אלא לכל היותר לתגובה מקומית.
החיסון נגד השפעת לא מבטיח הגנה מושלמת מהידבקות במחלה, אך הוא מעלה במידה ניכרת את הסיכוי שגם אם ניחשף לנגיפים הללו נהיה מוגנים ומוכנים מראש להילחם נגדם.
