השאלה המקורית: האם תאי דם לבנים מסוגלים לצאת מזרם הדם ולחדור דרך רקמת אפיתל רב-שכבתי כמו זו שמכסה איברי גרון מסוימים?



ירין שלום,

התהליך שאתה שואל עליו הוא חלק בלתי נפרד מהתגובה הדלקתית. בתהליך של דלקת, תאי מערכת החיסון, שהם תאי הדם הלבנים עליהם שאלת, צריכים לצאת מזרם הדם ולחדור לרקמה. כשהם מגיעים לרקמה הם מפעילים את התהליך הדלקתי על ידי כך שהם מזהים את הגורם לדלקת (לדוגמה החיידק הפולש) ומשמידים אותו, מפרישים חומרי הרג שפוגעים בתאי רקמה שנדבקו או ניזוקו, ולצדם מולקולות תקשורת.

כבר מהתיאור הקצר הזה אפשר להבין שהתהליך הזה חייב להיעשות תחת שליטה הדוקה, שכן אם הוא מתרחש ללא צורך הוא עלול לגרום נזק עצום לרקמה. זה מה שקורה למשל במחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף) או בדלקת כרונית.


סוגים של תאי דם לבנים | תרשים: שאטרסטוק (ההעתקה אסורה)

אופן נדידת התאים לרקמה
איך המערכת מווסתת את נדידת תאי מערכת החיסון מהדם אל הרקמה? הסוד טמון בשלבים, שכל אחד מהם תלוי בזה שקדם לו. בשלב הראשון התאים הנעים בזרם הדם מתחילים להתגלגל על פני תאי האנדותל שמדפנים את כלי הדם. לכן השלב זה נקרא "גלגול". ההתגלגלות הזו יוצרת מגע בין תא הדם לכלי הדם ודורשת מהתא לקבל "החלטה" – האם לנסות לעבור לתוך הרקמה או לא.

ההחלטה הזו מוכרעת בהתאם למולקולות תקשורת שתאי האנדותל מפרישים רק במקרה שיש צורך בחדירה של תאי הדם הלבנים לתוך הרקמה הסמוכה. אם תא הדם הלבן מזהה מולקולת תקשורת כזאת (שנקראת כימוקין), הוא עובר שפעול ומתחייב לתהליך הנדידה.

השלב הבא מאתגר מאוד. תא הדם הלבן צריך לחדול כמעט לגמרי מתנועה – דבר לא פשוט בתוך הזרם החזק והמתמיד של הדם בכלי הדם. במידה מסוימת אפשר להמשיל את המצב הזה לאדם שמנסה להיאחז חזק בסלע בתוך נהר גועש. אחרי שעצר כמעט לגמרי, התא מנסה לחדור דרך שכבת תאי האנדותל ולהגיע אל הרקמה שמעבר להם. לשם כך עליו להידחק בין תאי האנדותל הצפופים.

בזה המסע של התא עדיין לא נגמר: כעת עליו לעבור דרך קרום הבסיס שנמצא מתחת לתאי האנדותל. כדי לעשות את זה עליו להפריש חלבונים שיכולים לפרק באופן מקומי את הקרום. גם ההפרשה הזאת היא חלק מהתהליך הדלקתי, ועל מנת לחדור עמוק יותר לתוך הרקמה תא החיסון צריך לייצר ולהפריש עוד ועוד חלבונים כאלה. קל לדמיין את הנזק שהחלבונים האלה יוצרים לרקמה, ומכאן להבין כמה חשוב לשלוט בתהליכים האלה, כדי שלא יתרחשו שלא לצורך.


נדידת תאים לבנים מכלי הדם לרקמה | תרשים: שאטרסטוק (ההעתקה אסורה)

בסוף התהליך, תאי דם לבנים נמצאים בכל רחבי הרקמה. ואז, אחרי שהסכנה המקורית שיצרה את הצורך בדלקת מוגרה, עדין צריך להפסיק את התהליך הדלקתי ולהיפטר מהתאים הללו לפני שייצרו עוד נזק. את זה הגוף עושה בכמה דרכים, ביניהם מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס) של התאים הלבנים.

עכשיו, כשאתה יודע איך התהליך הזה מתרחש, אולי תוכל להעריך מדוע תהליכים דלקתיים דורשים לרוב זמן רב, ולמה נזרש מהמערכת זמן רב להיפטר מנגיפים ומחיידקים שפולשים לגופנו. ועדיין, מערכת החיסון שלנו מתוחכמת ומורכבת מאוד, ומצליחה בדרך כלל להתגבר על מחוללי מחלות רבים ומתוחכמים.

בומרנג – בחזרה אליך
האם יש תאים של מערכת החיסון שנמצאים באופן קבוע בתוך הרקמה, גם במצבים שאין בהם דלקת?

ביאנה ברנשטיין
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

4 תגובות

  • אופיר

    מחסום דם-מוח

    בהמשך לשאלה של ירין, האם באותו האופן המתואר כאן הלאוקוציטים חודרים למוח דרך מחסום הדם-מוח כאשר יש פתוגן כלשהו במוח? האם כל הלאוקוציטים מסוגלים לעשות זאת או רק כאלה הקטנים מספיק כדי לעבור דרך המחסום (כגון תאי Th17)? או שבכלל רק האימונוגלובולינים שהם מפרישים עוברים? כיצד הם עוברים את ה - tight junctions? מה תפקיד תאי ה - microglia בכל זה? וכיצד נמנע נזק קולטרלי לנוירונים במהלך התגובה החיסונית במוח? האם נזק לנוירון כתוצאה מהתגובה החיסונית הינו בר תיקון (ידוע כי קיימת נוירוגנזה מקומית בלבד באתרים בודדים בלבד, כגון: ה - dentate gyrus, olfactory bulb וכו'. תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - מחסום דם מח

    אופיר שלום,
    ראשית אני רוצה לציין ששאלת שאלה מאוד מורכבת ומעניינת, וחלקים ממנה עדיין במחקר פעיל, כך שיש לנו השערות אבל לא תשובות סופיות.
    עקרונית, מחסום הדם מוח אמור למנוע חדירת פתוגנים. אם חודר פתוגן למוח, ונשבר המחסום, אז בהחלט תהיה חדירה של תאי דם לבנים מכל הסוגים, גם התאים שציינת אבל גם מונוציטים וניוטרופילים. מנגנון החדירה יהיה דומה בעיקרו לזה שתיארתי בכתבה.
    תפקיד המיקרוגליה בתהליך זה ממש לא ברור וזה במחקר פעיל. מניעת נזק לנוירונים הוא דבר לא פשוט, אבל למשל בתהליך זה המיקרוגליה יכולים להשתתף.
    אנחנו עובדים על כתבה מורחבת לגבי המחסום דם מח, כאשר היא תתפרסם אני אדאג להפנות אותך אליה.
    בברכה,
    ביאנה

  • אופיר

    מחסום דם-מוח

    תודה ביאנה, מחכה בקוצר רוח לכתבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    כתבה על מחסום דם-מח

    <p>
    היי אופיר,</p>
    <p>
    כמובטח, הנה קישור לכתבה על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%9E%... target="_blank">מחסום דם מח</a>.</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>