שפע הפריחה עם תום החורף מביא איתו גם פריחות ונזלת. אבל למה דווקא עכשיו?

עבור רובנו האביב הוא תקופה של פריחה מחדש לאחר החורף, תקופה של טיולים ברחבי הארץ והתפעלות משפע הפרחים והירק. אולם עבור לא מעטים האביב מסמן את תחילתו של סיוט – התעטשויות, עיניים אדומות והרבה מאוד טישו. מדוע בעצם יש יותר אלרגיות עם בוא האביב?

ראשית עלינו להבין מהי אלרגיה: כדי שמערכת החיסון שלנו תמלא את תפקידה כהלכה עליה לזהות בהצלחה פולשים, כמו חיידקים, וירוסים, טפילים ומחוללי מחלות אחרים. המערכת לומדת להכיר ולזהות חומרים ומרכיבים שונים של הפולשים הללו, והם נקראים אנטיגנים. אולם אצל אנשים מסוימים מתרחשת תקלה והגוף מפעיל תגובה חיסונית גם נגד חומרים לא מזיקים, למשל סוגי מזון מסוימים, חומרים באבק, רוק של חיות בית, או שחלילה נוצרת תגובת יתר לרעלנים כמו ארס דבורים.

חומרים אלו, הקרויים "אלרגנים", מזוהים על ידי נוגדנים שמפעילים את "תאי הפיטום" (Mast Cells) במערכת החיסון. התאים הללו מפרישים כמויות גדולות של היסטמין, שיוצר את תופעות הלוואי המוכרות של האלרגיה. בכמויות גדולות ההיסטמין אף עלול לגרום לירידה חדה בלחץ הדם, ובעקבותיה להלם ואפילו למוות.

מה מיוחד באביב?
האלרגיות האופייניות לאביב מתבטאות בנזלת אלרגית, או בשמה העממי "קדחת השחת". הסימפטומים שלה כוללים גודש באף, התעטשויות מרובות, תחושת גירוד ואדמומית בעיניים. זה אולי לא נשמע נורא אם אינכם לוקים בנזלת אלרגית, אך מדובר בהפרעה כרונית שפוגעת מאוד באיכות החיים ובמקרים קשים עלולה לגרום הפרעה משמעותית בשינה ובתפקוד היומיומי.

הסיבה העיקרית לנזלת אלרגית היא אבקת הפרחים שנישאת ברוחות האביב. בעונה הזאת צמחים רבים מפיצים אבקה (Pollen) כחלק מתהליך הרבייה שלהם, וחלקם גורמים תגובה אלרגית למי שרגישים להם. השילוב של כמויות האבקה הגדולות הללו עם רוחות האביב גורם לחשיפה מוגברת לאלרגנים.

סיבה נוספת היא חיה מיקרוסקופית קטנה בשם קרדית אבק הבית – זו אקרית זעירה, שאוהבת מאוד להתגורר באזורי לחים וחמימים בתוך הבית – על המזרן, דפי ספרים ורהיטים ישנים ומאובקים. אקריות הן פרוקי רגליים, קרובי משפחה של העכבישים. הנציגים המוכרים ביותר מהקבוצה הן הקרציות, אך האקריות האחרות קטנות בהרבה ורבות מהן, כמו קרדית האבק, כלל אינן נראות לעין שאינה מצויידת במכשיר הגדלה. הפרשותיה של הקרדית הן אלרגנים שגורמים לאנשים רגישים להגיב להם. ההפרשות האלה נוטות אף הן להידבק לגרגירי האבקה הנישאים ברוחות האביב וכך מחזקות את אלרגיות האביב.

למרבה הצער אין טיפול שמונע לחלוטין את התגובה האלרגית. הטיפולים האפשריים הם תרופות אנטי-היסטמיניות שנוגדות את פעילות ההיסטמין ותרופות נוגדות דלקת ממשפחת הסטרואידים. כמו כן מומלץ לאנשים רגישים להקטין ככל האפשר את החשיפה שלהם לפריחת האביב ולאבק הבית.

אבחנה מעניינת לאורך השנים היא שדווקא אנשים שגדלו באזורים חקלאיים רגישים פחות לאלרגיות אביב. ואכן, טיפול חדשני יחסית באלרגיות בכלל הוא חשיפה הולכת וגוברת לכמות מבוקרת של האלרגנים, כדי לפתח אצלו עמידות בפניהם ולמנוע או לצמצם את התגובה האלרגית.

0 תגובות