ללמוד את ההיסטוריה של הסרטן

האם השכיחות הגבוהה של סרטן בימינו היא תוצאה של אורח החיים המודרני, או שמחלת הסרטן תמיד הייתה איתנו? השאלה הזו מעסיקה חוקרים רבים, ובמיוחד את אלה שעוסקים בחקר ההשפעות המסרטנות של גורמים כמו תזונה, זיהום אוויר וחשיפה תעסוקתית לקרינה ולחומרים שונים. אחת הדרכים לבדוק אם החיים המודרניים מגדילים בשיעור ניכר את שכיחות מחלות הסרטן היא לבדוק מה הייתה השכיחות שלהן בימי קדם.

בדיקה כזו אפשר לעשות בשלדים או במומיות (גוויות משומרות), אך למרבה הצער קשה להגיע למסקנות ברורות מהמחקרים האלה. קצתם טוענים כי שכיחות גידולי העצם לפני אלפי שנים לא הייתה שונה בהרבה מהיום. אחרים גורסים שחלק מהממצאים שסווגו כגידולים כלל לא היו סרטן, אלא שינויים אחרים במבנה העצם,  כך שלדעתם  שכיחות הסרטן בשלדים נמוכה יחסית.

במחקרים במומיות שכיחות הסרטן שנמצאה ברקמות הרכות נמוכה במידה ניכרת משכיחותה כיום, אך גם הפרשנות של הממצאים האלה שנויה במחלוקת. יש חוקרים המסבירים זאת בכך שגידולים אינם משתמרים היטב, בעוד אחרים טוענים שגידולים דווקא אמורים להישמר בצורה טובה במיוחד בגופה חנוטה. 

כדי לעקוף את הבעיות אפשר אולי לדלג על הממצאים האנטומיים וללכת ישר אל ה-DNA. זה מה שעשו ד"ר רינה רוזין-ארבספלד, פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר אלה סקלן ומיכל פלדמן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. הם בחרו לבדוק מוטציות הקשורות לסרטן המעי, משום שהוא נפוץ מאוד והרקע הגנטי שלו ידוע.

הגן שהתמקדו בו נקרא APC. כמו כמעט כל הגנים האחרים שלנו אנו נושאים שני עותקים שלו – אחד מאימנו ואחד מאבינו. ברוב מקרי סרטן המעי, התאים הפכו סרטניים בעקבות פגמים בשני העותקים של APC. פגמים כאלה – מוטציות – יכולים לעבור בתורשה, או להיווצר כתוצאה מגורמים סביבתיים כמו קרינה או זיהום.

אחת המומיות מאוסף Vác| צילום באדיבות מוזיאון הטבע של הונגריה, בודפשט

לרדת לעומק הבעיה
כדי לבדוק אם מוטציות כאלו היו נפוצות לפני המהפכה התעשייתית נטלו החוקרים דגימות DNA ממומיות של אנשים שמתו במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 ונקברו בחדרי קבורה בעיר ואק (Vác) שבהונגריה. החדרים האלה היו  קרירים ויבשים, תנאים מצוינים לשימור גופות, וכך נוצרו יותר מ-200 מומיות ששמורות כיום במוזיאון הטבע בבודפשט.

החוקרים  לקחו דגימות מאיברי פנימיים של 20 מומיוות, ואצל שלוש מהן ה-DNA השתמר במצב טוב מספיק כדי לקבוע את הרצף של הגן APC. בשתיים מהן לא נמצאו מוטציות סרטניות בגן, אך בשלישית נמצאה מוטציה שמעלה את הסיכוי לסרטן המעי בשני העותקים של הגן. הממצאים אינם מעידים בהכרח שהאדם חלה בסרטן, אלא רק שהתהליך המוביל בדרך כלל לסרטן המעי כבר החל בתאיו. ייתכן מאוד שהוא מת ממשהו אחר לפני שהייתה לסרטן הזדמנות להתפתח. 

האם הוא קיבל את המוטציה מהוריו או שהיא התרחשה במהלך חייו? זו שאלה חשובה, שכן אם המוטציה התרחשה אחרי הלידה ייתכן מאוד שזה קרה כתוצאה מגורמים סביבתיים. כדי לענות על כך יש לבדוק אם המוטציה קיימת ברקמות האחרות. אם היא מופיעה בכל הגוף היא כנראה תורשתית, אך אם היא קיימת רק באיברים מסוימים, סביר להניח שהתרחשה במהלך החיים.

לרוע המזל החקורים לא הצליחו לקבוע את רצף הגן בדגימות שנלקחו מרקמות אחרות של המומיה, ולכן אינם מסוגלים להשיב על השאלה. עם זאת, המוטציות שנמצאו אצלה נדירות למדי, כך שלדעת החוקרים לא סביר שהאדם ירש את שתיהן מהוריו. סביר יותר שאחת עברה אליו בתורשה והאחרת אירעה בחייו – אך אי אפשר לקבוע את זה בוודאות.

המחקר הזה עדיין ראשוני מאוד, ובשל המספר הקטן של הדגימות קשה להגיע ממנו למסקנות גורפות. ייחודו של המחקר, שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE הוא בכך שהוא מציג שיטה חדשה לחקר ההיסטוריה של הסרטן, המשלבת בין גנטיקה וארכיאולוגיה. יישום נרחב יותר של השיטות האלה יאפשר לנו ללמוד על השכיחות הגנטית של מוטציות הקשורות לסרטן בתקופות שונות ובמקומות שונים. המידע הזה יוכל לעזור לנו להבין אם אנו אכן אנחנו חולים יותר בסרטן, ואולי גם לשפוך אור על הסיבות לכך.