היום לפני: האיש עם הסולם הרועד

מי לא שאל את עצמו "איך עולים על סולם ריכטר?" או "כמה שלבים יש לסולם ריכטר?". רובנו שואלים את עצמנו מה זה בדיוק הסולם הזה שמזכירים שדרי החדשות בכל דיווח על רעידת אדמה בארץ או בעולם.

צ'רלס פרנסיס ריכטר (Richter) נולד באוהיו שבארה"ב ב-26 באפריל 1900, וגדל בקליפורניה. הוא למד לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת סטנפורד והחל לימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Cal Tech). בטרם סיים את לימודיו קיבל משרה במכון קרנגי בוושינגטון, שם נחשף לתחום הסיסמולוגיה – חקר רעידות האדמה והגלים שהן יוצרות.

ריכטר התאהב בתחום ושיתף פעולה עם מורו ועמיתו, הסיסמולוג בנו גוטנברג (Guttenberg), שעבד במעבדה הסיסמולוגית החדשה של קל-טק. מטרת המחקר המשותף הייתה לפרסם דו"חות על רעידות אדמה בדרום קליפורניה – אזור מועד לרעידות אדמה עקב קרבתו להעתק הגדול של סן אנדראס.

השניים חיפשו דרך למדוד את עוצמת רעידות האדמה. בשנת 1932 הם המציאו את הסיסמוגרף – מכשיר שמודד את התנועה של פני כדור הארץ עקב הגלים הסיסמיים של רעידת אדמה. הסיסמוגרף הוא למעשה גוף כבד המחובר לקפיצים. כשמתרחשת רעידה, פני כדור הארץ נעים יחסית לסיסמוגרף והמחט מציירת על נייר את התנועות הללו. עוצמת הרעידה נקבעת על פי המשרעת (אמפליטודה) המרבית של התנודות, כלומר המרחק של הנקודות הקיצוניות מקו האמצע, המצטיירת בסיסמוגרף במהלך הרעידה.

ריכטר וגוטנברג פרסמו בשנת 1935 את המצאתם ואת המדד הקרוי כיום "סולם ריכטר". הסולם הוא לוגריתמי, כלומר במעבר מדרגה לדרגה הגודל (מגניטודה) של הרעידה גדל פי 10. לדוגמה, ברעידת אדמה בעוצמה 6, פני השטח של כדור הארץ ינועו פי עשרה יותר חזק מאשר ברעידה בעוצמה 5 באותו סולם. חשוב לציין שגודל הרעידה תלוי כמובן במרחק בין מוקד הרעידה לנקודת המדידה וכשמשווים בין רעידות עושים תיקון לעניין הזה.

הסולם של ריכטר מבטא כאמור את תנועת פני השטח, ולכן אינו משקף בהכרח את האנרגיה המשתחררת במוקד. בפועל, האנרגיה המשתחררת בדרגה מסוימת בסולם ריכטר גבוהה פי 31 מהאנרגיה המשתחררת בדרגה שמתחתיה.

ריכטר חזר בשנת 1936 לקל-טק, לעבוד עם גוטנברג במעבדה הסיסמולוגית של המכון, וכעבור חמש שנים הם פרסמו את ספרם Seismicity of the Earth. המהדורה המעודכנת ב-1954 נחשבת לספר מופת בתחום וחשובה עד עצם היום הזה. בצד הקידום המקצועי המרשים כמות הפרסומים המדעיים של ריכטר הייתה מעטה, ולכן את דרגת הפרופסור הוא קיבל רק בגיל 52, 32 שנה אחרי שסיים את התואר הראשון שלו.

מעניין לציין שלמרות העבודה המשותפת של ריכטר וגוטנברג על פיתוח המדד לעוצמת רעידות אדמה, הסולם קרוי על שמו של ריכטר בלבד. האשמה בכך מוטלת בעיקר על כלי התקשורת, שמכיוון שגוטנברג סירב בתוקף להתראיין קראו לסולם על שמו של ריכטר בלבד.

בהמשך הקריירה שלו תרם ריכטר רבות בקביעת תקנות הבנייה של קליפורניה, שקובעות את הדרישות המחמירות שמאפשרות למבנים לעמוד ברעידות אדמה.

לפי האגדה הוא החזיק סיסמוגרף בסלון ביתו. ריכטר | צילום: ויקיפדיה

בשנות ה-70 של המאה הקודמת אימץ המכון הגיאולוגי האמריקאי סולם שונה מעט מזה של ריכטר וגוטנברג לצורך קביעת גודל רעידות אדמה, מכיוון שסולם ריכטר המקורי לא התאים לתיאור רעידות אדמה חזקות. למרות זאת, גם הסולם הזה נקרא על שם ריכטר, ועד עצם היום הזה, אנחנו "עולים ויורדים" בסולם ריכטר כשאנחנו עוסקים ברעידות אדמה.

ריכטר פרש מעבודתו האקדמית ב-1970, אבל המשיך להיות מעורב בכל הקשור לחקר רעידות אדמה, ונהג להשיב אישית לכל פנייה אליו בעניין. האגדה מספרת שאפילו החזיק סיסמוגרף בסלון ביתו, כדי להיות מעודכן בכל רעידת אדמה בקליפורניה. הוא מת ב-1985 מאי ספיקת לב.