בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים. מקורו של המונח סימביוזה הוא במילה היוונית שפירושה "לחיות יחדיו", וזהו בדיוק סוג היחסים אותו מתאר המונח – שני יצורים אשר חייהם כרוכים זה בזה לשם השגת תועלת משותפת. שיתוף פעולה שכזה עשוי להתקיים בין יצורים מכל סוג: צמחים, בעלי חיים, חיידקים, ופטריות. הודות לסימביוזה שני היצורים מרוויחים, ולאורך פרקי זמן ארוכים הם אף עשויים לעבור אבולוציה משותפת ההופכת אותם ליותר ויותר מתאימים האחד לשני, לעתים עד לרמה בה אינם יכולים עוד להתקיים בנפרד. הסרטון הבא מציג את מונח הסימביוזה ומביא לפנינו מקרה מבחן של סימביוזה ואבולוציה משותפת.

 

ההרצאה ניתנה על ידי דיוויד גונזלס, במסגרת פרוייקט TedEd

 

את היחסים הסימביוטיים נהוג לחלק לשני סוגים: אובליגטורית ופקולטטיבית. יחסים אובליגטורים פירושם כי שני משתפי הפעולה זקוקים זה לזה כדי להמשיך לחיות והאחד לא יכול להתקיים ללא השני, בעוד שיחסים פקולטטיבים הם כאלה בהם הסימביוזה אמנם מועילה לשני הצדדים אך היא אינה הכרחית לקיומם. היחסים הסימביוטים עשויים גם להיות אובליגטורים עבור אחד הצדדים אך פקולטטיבים עבור האחד, כלומר אחד היצורים אינו מסוגל להתקיים ללא נוכחות השני, אך ההפך אינו נכון. דוגמא אחת לסיביוזה אובליגטורית היא המיטוכונדריות הקיימות בכל תא ותא בקרב בעלי החיים. התא מספק למיטוכונדריה את הסביבה לה היא זקוקה ומייצר עבורה חלבונים, והמיטוכונדריה מספקת אנרגיה לקיומו של התא. מאמינים כי מקורה של המיטוכונדריה הוא בבקטריה עתיקה אשר נכנסה אל תאים במהלך האבולוציה, והיחסיים בינהם השתרשו והפכו עם הזמן לאובליגטוריים. סוג זה של סימביוזה, בה אחת מהשותפים "נבלע" בתוך האחר, נקראת אנדו-סימביוזה (משמעות המילה אנדו היא "בפנים").

דוגמא מפורסמת נוספת לסימביוזה היא הדגים הזרחניים השונים החיים במעמקי האוקיינוס, בהם קיימים איברים מיוחדים שתפקידם לספק נישה לחיידקים זרחניים. החיידקים מרוויחים בית גידול נוח והגנה, בעוד שהדגים מרוויחים את איבר ההארה בעזרתו הם מוצאים טרף, מושכים נקבות, ומנווטים במצולות החשוכות. אך יחסים סימביוטיים לא חייבים להיות בין בעלי חיים גדול לבעל חיים מיקרוסקופי, הם יכולים להיות בין שני בעלי חיים כגון שושנת הים ודג השושנון. שושנת הים מספקת לדג הגנה מטורפיו בין זרועותיה, והוא בתמורה מגן על השושנה מטורפיה שלה.

יש המתייחסים לסימביוזה אך ורק כיחסי הדדיות בהם שני הצדדים מרוויחים הנקראים גם מוטואליזם, אך יש המכניסים תחת הגדרה זו גם סוגים נוספים של יחסי גומלין: טפילות וקומנסליזם. קומנסליזם הוא מצב בו אחד הצדדים מרוויח מהיחסים אך הצד השני אינו יוצא נפסד, בעוד שטפילות היא מצב בו צד אחד מרוויח על חשבונו של האחר. רוב בעלי חיות המחמד מכירים לפחות סוג אחד של יחסי טפילות – פרעושים החיים על עורם של בעלי חיים וניזונים מהם. על פי רוב טפילים הם קטנים בהרבה מהפונדקאים הנושאים אותם, והם זקוקים לכמות קטנה יחסית של אנרגיה אותה הם יכולים להשיג מהפונדקאי ללא מאמץ. לכל אחת משלושת סוגי מערכות היחסים אותן הזכרנו יש אינספור דוגמאות בעולם החי והצומח, והן מהוות את הבסיס ליחסי הגומלין בין פרטים רבים ברשת החיים הסבוכה.

עידו קמינסקי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

תגובה אחת

  • אופיר

    סימביוזה היא לוו דווקא חיובית

    סימביוזה היא לוו דווקא חיובית- טפילות כדוגמא פוגעת לרוב בפונדקאי ומועילה לטפיל.