החיפוש המתמיד אחר טיפת המים המושלמת, שתרווה את צימאוננו ובה בעת תערב לחכנו, היה קרקע פורייה לדילמה רבת שנים - מה הכי טוב לשתות? מי ברז, מים מינרליים או מים מסוננים?

הדילמה הזו שימשה בסיס למירוץ חימוש בלתי פוסק של חברות המים המינרליים ויצרניות מכשירי הסינון והטיהור אחר כיסנו וגרוננו. בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות "על טהרת המים" תיארנו את הרכב המזהמים העיקרי של המים ובחנו את סוגיית איכותם של מי השתייה. כפי שצוין בכתבה הקודמת, נתוני משרד הבריאות קובעים שמי השתייה המסופקים לביתנו טובים וראויים לשתייה ללא כל חשש.

אם כך, מדוע אנשים רבים מוכנים להוציא את מיטב כספם על קניית מים מינרליים ומכשירי טיהור ביתיים? בכתבה זו נתאר את הדרכים שבאמצעותן אפשר לסנן ולטהר מים, נראה מהן דרכי הסינון הפופולריות במכשירים הביתיים המוצעים למכירה ונבחן את יעילותם.

שיטות לטיהור מים  

ישנן שיטות רבות ומגוונות לטיהור מים, ויעילותן אינה אחידה. הבחירה בשיטת הטיהור או הסינון המתאימה ביותר תיעשה בעיקר לפי סוג המזהמים שאנחנו רוצים להוציא מהמים.

זיקוק הינה השיטה הוותיקה והיעילה ביותר להרחקת חומרים לא נדיפים מהמים – במיוחד מלחים וניטרטים. פעולת הזיקוק מתבצעת בשלושה שלבים: תחילה מאדים את המים על ידי חימומם, לאחר מכן תופסים את אדי המים בכלי ולבסוף מצננים אותם על משטח קר. הרעיון הוא לאדות את המים ולאסוף אותם בחזרה בכלי כך שכל החומרים שאינם ניתנים לאידוי יישארו מאחור. השיטה נחשבת יעילה מאוד, אך היא צורכת אנרגיה רבה, במיוחד כשמדובר בכמויות גדולות של מים, ולכן השימוש בה הולך ופוחת עם השנים.

חילוף יונים היא שיטה שמאפשרת סילוק של מלחים, ניטרטים וסידן באמצעות החלפתם ביוני הידרוקסיד ויונים אחרים כמו נתרן ואשלגן. מדוע זה טוב ואיך השיטה הזו מטהרת את המים? ובכן, נוסף לכל התכונות המדהימות שלהם, המים, בדומה למלחים, נוטים להתפרק ליונים באופן הבא:  

                             

מולקולת מים מתפרקת ליון שלילי שנקרא הידרוקסיד וליון חיובי שנקרא הידרוניום. אולם לא כל מולקולות המים מתפרקות באופן הזה ומספר יוני ההידרוניום או ההידרוקסיד תלוי מאוד ב-pH (רמת החומציות או הבסיסיות) של המים. כלומר, ככל שהמים חומציים יותר כך ריכוז יוני ההידרוניום יעלה ואילו ככל שהמים יהיו בסיסיים יותר יעלה ריכוז יוני ההידרוקסיד.

בשיטת חילוף היונים מעבירים את המים שרוצים לטהר ממלחים דרך עמודה (צינור) המכילה גרגירים טעונים שאליהם מחוברים באמצעות ספיחה יוני הידרוקסיד או הידרוניום. כאשר מזרימים מים דרך העמודה, יוני המלח המומסים נספחים (מתחברים) לגרגירים הללו ולכן גורמים להשתחררות יוני ההידרוקסיד וההידרוניום. התהליך הזה נקרא גם חילוף יונים.

מדוע התהליך הזה מתרחש בכלל? מכיוון שיוני המלחים נמשכים לגרגירים הטעונים חזק יותר מיוני המים, נוצרת עדיפות לשחרור יוני הידרוניום והידרוקסיד ולספיחה של יוני מלחים.

באיור הבא ניתן לראות בצורה סכמטית איך פועלת מערכת החלפת יונים וממה היא מורכבת. בדוגמא ניתן לראות איך יוני מלח טעונים שלילית, כלורידים (Cl-), נמשכים לגרגירים הטעונים חיובית ובעקבות זאת משתחררים יוני הידרוקסיד (OH-). ספיחת הכלורידים ושחרור ההידרוקסידים מורידים את ריכוז המלחים במים, כך שהמים היוצאים מן העמודה מכילים ריכוז נמוך יותר של מלחים. באותה צורה אפשר להחליף את יוני הסידן שבמים (Ca++) ביוני נתרן (Na+) וכך להוריד את קשיות המים ואת היווצרות האבנית.

תאור סכמטי המתאר את המבנה ואופן הפעולה של שיטת חילוף היונים. | איור: מאת המחבר

שיטת חילוף היונים יעילה בעיקר להסרת מלחים אך איננה מאפשרת הסרת חומרים אורגניים רעילים שנמצאים במים. לכן יש צורך בשיטת סינון נוספת שמאפשרת את סילוקם של החומרים האלה.

ספיחה באמצעות פחם פעיל היא שיטה פשוטה ויעילה לסילוק מזהמים אורגניים מהמים. פחם פעיל הוא חומר המורכב מגרגירים קטנים של פחם, שלרוב מופקים משריפת עצים. לגרגירים האלה יש מבנה מיוחד המאופיין בנקבוביות מיקרוסקופיות רבות שמגדילות מאוד את שטח הפנים של כל גרגיר, כך ששטח הפנים של גרם פחם פעיל יכול להגיע למאות מטרים רבועים!

שטח הפנים הענק של הגרגירים מאפשר להם לספוח מזהמים אורגניים בכמות עצומה יחסית לכמות הפחם הפעיל. פחם מורכב ברובו המוחלט מפחמן, ולכן מולקולות אורגניות (מולקולות שמורכבות מאטומי פחמן) מעדיפות להיספח לפחם מאשר להישאר במים. השילוב של שטח הפנים הענק עם היכולת לספוח קשת רחבה של מזהמים אורגניים הופכת את הפחם הפעיל לחומר יעיל במיוחד בסילוק מזהמים אורגניים ממי שפכים וממי שפכים תעשייתיים.


פחם פעיל המשמש לצורכי סינון מי שתייה. | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Ravedave

התפלת מים - אוסמוזה הפוכה

תהליך התפלת המים משמש להפרדת המים מהחומרים המומסים בהם, כמו מלחים ומינרלים. התהליך נקרא כך מפני שהוצאת החומרים האלה מפחיתה גם את המליחות של המים והופכת את טעמם ל"תפל".

במסגרת התהליך הזה מוזרמים מים בלחץ דרך ממברנה בררנית שמאפשרת רק את המעבר של מולקולות המים, הקטנות יחסית, ועוצרת מולקולות גדולות יותר של מלחים ומינרלים מומסים. כך נוצרים שני אזורים – לפני הממברנה נמצא אזור שריכוז המלחים במים שבו גבוה, ואחריה אזור שבו ריכוז המלחים נמוך מאוד. באופן טבעי המים רוצים לזרום מאזור בעל ריכוז מומסים נמוך לאזור שבו ריכוז המומסים גבוה, כדי להשוות את ריכוז המומסים בשני האזורים. הזרימה הזו יוצרת לחץ מים שנקרא לחץ אוסמוטי, וככל שהפרש הריכוזים בין שני האזורים יהיה גדול יותר כך תהיה זרימת המים חזקה יותר והלחץ האוסמוטי יהיה גדול יותר.

אז מדוע המים לא חוזרים בתהליך ההתפלה בחזרה לאזור שבו ריכוז המומסים גבוה יותר? כי במקביל משקיעים אנרגיה רבה כדי להזרים את המים בלחץ גבוה דרך הממברנה הבררנית. מאחר שהמים חייבים לזרום בלחץ גבוה יותר מהלחץ האוסמוטי שרוצה להחזיר אותם בחזרה, שיטת ההפרדה הזו נקראת גם אוסמוזה הפוכה.  

הסרטון הבא מתאר בצורה יפה וברורה את תהליך ההתפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה.    

 

הסרטון תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין. הופק בידי חברת Tectrapro

 

מערכות לטיפול ביתי במי השתייה – איך בוחרים?

הרצון הגובר של הציבור לשתות מים טעימים יותר, בריאים יותר וצלולים יותר, זירז מאוד את התפתחותן של מערכות טיהור המים הביתיות. כיום, מבחר המערכות והטכנולוגיות המוצעות גדול מאי פעם, וכל חברה טוענת כמובן ששלה הכי טוב. התחרות הגוברת בשוק זה מעניקה יתרון לצרכן אך גם פותחת פתח לרמאים ולשרלטנים שימכרו לכם בדיוק את מה שאתם לא צריכים.

כדי למנוע מצבים כאלה, צריך לעשות סדר בבלגן.

ישנם כמה סוגי מערכות לטיפול במי השתייה:

  • מערכות המחוברות לצינור סמוך לשעון המים ומיועדות לספק מים מטופלים לכל נקודות המים בבית.
  • מערכות המחוברות לנקודת מים מסוימת בדירה, למשל "מיני ברים".
  • מערכות שאינן מתחברות כלל לרשת אספקת המים, למשל קנקנים עם פילטרים.

שיטות הסינון של המים במערכות האלו מגוונות. הן יכולות לטפל במים באמצעות אחת או יותר מהשיטות הבאות:

א. סינון מכני של חלקיקים מעל גודל מסוים (תלוי בסוג המסנן). מסננים כאלה מפחיתים את רמת העכירות של המים, אך לא ישפיעו באופן משמעותי על כמות האבנית או על ריכוז החומרים המומסים במים.

ב. סינון באמצעות פחם פעיל: ספיחת חומרים מומסים כמו כלורידים וחומרים אורגניים על ידי מסנן פחם פעיל יכולה לשפר את טעמם ואת ריחם של המים בלי להפחית את כמות המינרלים. אולם השימוש במסנן הזה אינו משפיע על כמות האבנית והמתכות. כמו כן, אם לא מחליפים אותו בזמן הוא עלול לאבד מיעילותו ולשמש מצע להתפתחות חיידקים.

ג. סינון המבוסס על עיקרון אוסמוזה הפוכה: שיטת הסינון הזו יעילה מאוד בהרחקת מתכות, חומרים אורגניים, אבנית ומלחים, אך באותה הזדמנות מרחיקה מהמים גם את רוב המינרלים. מערכת סינון שפועלת באמצעות אוסמוזה הפוכה תכיל בדרך כלל גם מסנן מכני ומסנן פחם, כדי לצמצם את כמות הזיהומים שעלולים לפגוע בממברנה הבררנית. למרות יעילותה הרבה בסינון מי השתייה, השיטה הזו בזבזנית מאוד וצורכת כמויות גדולות של מים – בדרך כלל רק 25 אחוז מהמים המוזנים למערכת משמשים בסופו של דבר למי שתייה.

ד. מערכות לטיהור מיקרוביאלי: סילוק החיידקים מהמים נעשה על ידי מסנן מכני או מנורת כספית שפולטת קרינה על-סגולה (UV).           

כעת משהכרנו קצת את עולם המושגים של טיהור המים והבנו מהן השיטות שעליהן מתבססות מערכות הטיהור הביתיות, כל שנשאר הוא להחליט מהם מי השתייה המועדפים עליכם.   

לרוויה!

רן טבעוני
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

15 תגובות

  • אליה ברזל

    האם אפשר לשלב את הרעיון של

    האם אפשר לשלב את הרעיון של אנרגיה שאובה באספקת המים המקומית?

  • דני

    טיהור מים בטיול

    הי רן, אני לקראת טיול בהודו ומחפש אמצעי קל נוח ובטוח לטיהור מים. אני רואה באינטרנט מוצרים שמציעים טיהור UV בשטח, מעין עטים עם מנורה קטנה שמטהרים את המים. האם טיהור כזה יכול לעבוד? תודה

  • אורן

    סינון מים ביתי

    שלום רב,
    קראתי שכאשר בר מים מסנן מים דרך פילטרים, לכלוך שוקע ומצטבר בהם ונוצר מצע נוח להתרבות חיידקים גם כאשר דואגים להחליף פילטרים בהתאם להוראות היצרן. האם לדעתך זה נכון? אם כן, עדיין יהיה רלוונטי כאשר המסנן והבר מים ביחידות נפרדות/רחוקות אחת מהשנייה?
    הבנתי בנוסף שהבר מים (קר/חם) הוא הבעייתי מאחר והמים הקרים/חמים עוברים סינון ומאחר והם עומדים צוברים חיידקים. האם דיי בכך שמנורת UV עושה את העבודה?
    תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    סינון מים ביתי

    אורן שלום,
    זה נכון שפילטרים יכולים לשמש כמצע נוח להתפתחות חיידקים. לצערי, איני יודע האם התרבות החיידקים היא משמעותית גם אם מחליפים את הפילטרים לפי הוראות היצרן.
    לדעתי אין זה משנה אם מרחיקים את הפילטרים מהבר מים מכיוון שהחיידקים נישאים על ידי המים.
    על-אף ששימוש במנורת UV הורג את החיידקים שבמים אינני יודע מהי יעילותה. כלומר, האם די במנורה כדי לסלק כמות גדולה מאוד של חיידקים.
    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • אילן טל

    שימוש בנורת UV לטיהור מי שתיה

    שלום רב,
    נתקלתי בטענות כאילו השימוש בנורת UV בישראל מיותר בגלל שחברת מקורות מוסיפה כלור הקוטל ממילא את החיידקים.
    האם יש אמת בטענה זו ואני יכול להפסיק לשלם על החלפת הנורה כל שנה?
    בכבוד רב,
    אילן טל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    שימוש בנורת UV

    שלום אילן,
    בשונה ממדינות אחרות בעולם מי הברז בישראל מפוקחים וראויים לשתייה. השימוש במכשירי טיהור ביתיים איננו יכול להזיק ואף תורם לסינון נוסף של מי השתייה אולם הוא איננו חובה. מי השתייה בישראל עוברים בין היתר חיטוי מיקרוביאלי והמים אמורים להיבדק באופן סדיר (אחת לשבועיים עד ארבעה שבועות כתלות בגודל האוכלוסיה המשורתת) כך שריכוז החיידקים במים יהיה נמוך ולא יסכן את הצרכנים. לדעתי האישית, השימוש במנורת UV יכול לתרום להפחתת ריכוז החיידקים במים אולם הוא לא חובה.

    מקווה שעזרתי,
    רן

  • אילן טל

  • רינת

    מטהר מיים ביתי

    שלום
    אנו מתלבטים האם בבית פרטי בן 13 שנה באיזור השרון יש צורך במטהר מים של אוסמוזה הפוכה או שניתן להסתפק במטהרי המים הרגילים כמו תמי4 או אקווה או שאולי אפילו לשתות ישירות מהברז
    אשמח לדעת מה דעתך בנושא

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    טיהור מים

    שלום, תחילה אציין שבמסגרת פעילותנו באתר איננו מייעצים מקצועית אלא מספקים את המידע מדעי הרלוונטי לתחומים רבים ומגוונים. ולכן הרשום מטה הינו דעתי האישית בלבד. המים שמגיעים אלייך לבית אמורים להיות תחת פיקוח מתמיד ולכן הם צריכים להיות ראויים לשתייה ישירות מהברז. אולם, אם צינורות המים בבית חלודים או מלוכלכים ייתכן שתהיה לכך השפעה על איכות המים היוצאים מן הברז. לדעתי בחירת מטהר המים, אם בכלל, צרריכה להייות תלויה בסוג הזיהום הקיים במים, חיידקים, מתכות או חומרים אחרים. במידה והמים אינם מזוהמים יכול להיות שאין צורך במטהר.

    מקווה שעזרתי.

  • בועז

    מים

    כתבה מעניינת מאוד.
    נ.ב מי מעיינות הם המים המועדפים עליי.

  • רוברט

    מים מזוקקים

    שלום ותודה על המאמר המעניין.

    ברצוני לשאול אותך לגבי מים מזוקקים, שהוזכרו במאמר.
    אני בוחן את יתרונם האפשרי של מים מזוקקים לשתייה ויש נושא שאינני מצליח להגיע להחלטה בקשר אליו - נושא תכולת / העדר המינרלים.
    לפי מה שהבנתי, הדעה הרווחת בקהילה המדעית היא שאסור לצרוך מים מזוקקים לשתייה משתי סיבות :

    1. הם גורמים להמוליזה - התפרקות של תאי דם אדומים. מבוסס על מחקר in vitro. עם טענה זו קל מאוד להתמודד - אני מכיר אישית מספר אנשים השותים מים מזוקקים במשך תקופה ארוכה ובריאותם תקינה, כך שטענת ההמוליזה אינה נכונה. זה לא מפתיע מאחר ומחקרים שנעשו בתנאי מעבדה אינם תמיד חלים באותו אופן בתוך גוף האדם.

    2. המינרלים שבמים חיוניים לנו, גם בפני עצמם ( באותו אופן שבו אותם מינרלים חיוניים לנו במזון ) וגם בגלל שהם נחוצים על מנת שהמים יוכלו לחדור לתוף התאים והרקמות. לגבי נושא המינרלים בתזונה ובמים - כמות המינרלים במים קטנה מאוד וברור לי שאת הרוב המכריע של המינרלים אנו אמורים לקבל מהתזונה - זו לא הבעייה שלי. הנושא אותו אני לא מצליח לפתור ( פשוט אין לי מספיק ידע ) הוא חשיבות המינרלים עבור ספיגת הנוזלים ע״י הגוף. אשמח אם תוכל לענות לי על שאלה זו - האם המינרלים שבמים נחוצים לגוף מסיבה זו של ספיגת המים לתוך התאים או שאין בזה אמת, וגם מים מזוקקים יכולים לחדור לתאי הגוף ?

    אני רוצה לציין שוב שאני מכיר אישית מספר אנשים שחוו שיפור בבריאותם בעקבות צריכת מים מזוקקים ( חלקם שיפור משמעותי וחלקם שיפורים קלים בלבד ) ולא מכיר אף אחד שבריאותו נפגעה כתוצאה ממנהג זה.

    תודה רבה וסופ״ש נעים,

    רוברט

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    מים מזוקקים - תשובה

    שלום רוברט,
    השאלה שלך בהחלט מעניינת ואף העסיקה אותי בעבר. על מנת לספק תשובה חד משמעית לגבי האפקטים הבריאותיים בבני אדם יש צורך במחקר מקיף וארוך שיכסה מספר רב של אנשים. אולם, אני כן יכול לספק לך את הערכתי ואת ההסבר שלי מנקודת מבט מדעית.

    ריכוז המלחים במים מזוקקים הוא נמוך משמעותית ביחס למים לא מטופלים (תתלוי כמובן במקור של המים). רק אציין שהמינרלים במים (לרוב, נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום) הם גם מלחים ולכן גם ריכוזם במים המזוקקים נמוך.

    כאשר אנו שותים את המים רוב הספיגה שלהם מתרחשת במעי הדק. הספיגה שלהם מתרחשת משום שריכוז המלחים בדם גבוה יותר מאשר ריכוז המלחים במים ששתינו כך שנוצר הפרש ריכוזים היוצר לחץ אוסמוטי שמוביל לזרימת המים להיכן שריכוז המלחים גבוה יותר. ככל שריכוז המלחים במים נמוך יותר כך קצב הספיגה יהיה מהיר יותר. לכן מים מזוקקים יספגו מהר יותר מאשר מים לא מטופלים עם ריכוז מלחים גבוה יותר.
    אולם, בנוסף למים גם מלחים ומינרלים נספגים לגוף. כאשר ריכוז המלחים במים נמוך, המים שנספגים עלולים להוריד את הריכוז הכללי של המלחים בדם. שמירה על ריכוז מלחים מאוזן בדם חשובה מאוד מכיוון שירידה בריכוז המלחים יכולה להוביל לחדירת כמות גדולה של מים לתאים בגוף ובכך לגרום להתפוצצותם כמו למשל במקרה של תאי דם - המוליזה. כפי שציינת מקור נוסף למלחים ומינרלים הינו האוכל שאנו אוכלים.
    לכן, ככל הנראה כל עוד האיזון בין שתיית מים מזוקקים לצריכת כמות מספקת של מלחים ומינרלים מהאוכל נשמר כך גם לא נגרם איזשהו נזק בריאותי מיידי (לגבי נזקים ארוכי טווח יש צורך בניסויים מקיפים יותר).

    לגבי חשיבות המינרלים לספיגת הנוזלים - כפי שציינתי בעת ספיגת המים לגוף נספגים גם מינרלים על מנת לשמור על ריכוז מלחים גבוה יותר בדם ביחס למים במעי כדי לייצר לחץ אוסמוטי שיוביל לזרימת המים לדם. תהליך זה מאפשר את ספיגת המים לגוף. לכן, בנוסף לתפקידים הרבים של המינרלים בגוף הם גם תורמים לספיגת המים דרך המעי.

    לטענתך אתה מכיר אנשים רבים ששותים מים מזוקקים ואף חוו שיפור בבריאותם. יכול להיות שצריכת המים המזוקקים תרמה אצלם דווקא לאיזון ריכוז המלחים ושאר החומרים המומסים בדם. דעתי האישית היא שצריכת מים מזוקקים איננה בריאה באופן כללי מכיוון שהיא עלולה להפר את שיווי המשקל בין ריכוז המומסים בדם (מלחים, סוכרים, חלבונים ועוד...) וכך לגרום בעקיפין להרס תאים או לתופעות לוואי בלתי רצויות.

    מקווה שעזרתי. רן.

  • רוברט

    מינרלים במים

    שלום רן,

    תודה רבה על התשובה המפורטת. מעבר למה שכתבת, מעניין אותי אם המינרלים במים (או יותר נכון - המוצקים המסיסים ) תורמים במשהו לתצורתם של מולקולות המים. אני יודע שפתיתי קרח מופיעים בצורות שונות למרות שמדובר באותה מולקולה - H2O. במים המזוקקים, בגלל העדר המוצקים המסיסים, אולי יש גם פגיעה מבנית מסוימת. מה שכתבתי גובל קצת בפסאודו-מדע אך עדיין - לדעתי זה אולי לא מופרך לחלוטין. בנוגע לתשובתך ספציפית, אני מניח אם כך שהמים הנקיים ביותר יהיו מים מזוקקים שהוספו להם trace minerals - יש כאלה שמצאתי ממקור טבעי - ים המלח ביוטה, ארה״ב, המשמשים בדיוק למטרה זו.

    שוב תודה על זמנך ועל התשובה - שבוע טוב,

    רוברט

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שוב שלום רוברט,
    אתה בהחלט צודק בכך שמים יכולים להתגבש בצורות שונות. אחת ההשפעות הבולטות על צורת הגיבוש היא הטמפ'. אם תקח מים נוזליים ותשנה את הטמפ' למינוס 3 מעלות, למינוס 30 מעלות או למינוס 100 מעלות קצב הגיבוש של המים יהיה שונה כך שתוכל לקבל צורות גבישיות שונות של המים. כך למשל השלג באזורים הקרים ברוסיה יהיה שונה מהשלג פה בארץ. למעשה אם תוריד את הטמפ' מספיק מהר לטמפ' נמוכה מאוד למשל מינוס 160 המים לא יתגבשו אלא יקפאו למצב שנקרא מצב זכוכיתי.

    כאשר ישנם יונים במים כמו מינרלים מומסים המים מסתדרים מסביב ליונים אלו ויוצרים שכבת הידרטציה. כלומר המבנה של המים בקרבת היון שונה מאשר מבנה המים רחוק ממנו. שכבת המים קשורה חזק ליון ונעה איתו כגוף אחד. לכן, בהיעדר מלחים מומסים (או יונים) מבנה המים יהיה כשל מבנה המים שהם רחוקים מהיון ושונים ממבנה המים בקרבת היון.
    אגב, גם חומרים אורגניים לא מסיסים גורמים למים לשנות את מבנם קרוב למולקולה או החלקיק האורגני.

  • רוברט

    תודה

    היי רן,

    שוב תודה על התשובה. אם כך יש אולי משהו במה שכתבתי וזה לאו דווקא פסאודו-מדע. זה נושא מרתק - לא ידעתי שמים ״פשוטים״ יכולים להיות נושא כל כך מגוון.

    שוב תודה על זמנך ושבוע טוב !