ספינת המחקר טארה מנסה לבדוק את ההשפעות של התחממות כדור הארץ על הימים ואת הקשר ההדדי בין הים לאוויר, בעזרת חוקרים מישראל
"האוקיינוס הוא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, אך אנו יודעים כה מעט על אודותיו", הכריז כתב העת Science במהדורה מיוחדת שהקדיש למסע המחקר "טארה אוקיינוסים" (Tara Oceans) לפני כשנה. "טארה מסעות" (Tara Expeditions) הוא ארגון סביבה ללא מטרות רווח שהוקם ב-2003 ומושבו בפריז. הארגון מפעיל ספינת מחקר, שהשלימה עד כה בהצלחה תשעה מסעות מחקר וצלחה במהלכם יותר מ-300 אלף ק"מ. המטרה: ללמוד ולהבין את ההשלכות של שינויי האקלים והמשבר האקולוגי באוקיינוסים. הארגון גם מייעץ לאו"ם בענייני סביבה וחינוך סביבתי.
ב-28 במאי 2016 הפליגה טארה מצרפת למסעה העשירי – טארה, האוקיינוס השקט. המסע אמור להימשך שנתיים וחצי, ובמהלכו יעבור כלי השיט כמאה אלף ק"מ, רובם באוקיינוס השקט. מטרתו העיקרית של המסע היא לחקור את המגוון הביולוגי בשוניות האלמוגים. השוניות האלה משמשות בית לרבע מהאורגניזמים באוקיינוס ומקור מזון לכמיליארד בני אדם שגרים לחופי האוקיינוס השקט. השוניות נמצאות כיום בסכנה אמיתית, בין היתר בשל שינויי האקלים ותיירות לא אחראית, ומסע המחקר ינסה לעמוד בין השאר על התאמתן ועמידותן לסביבה המשתנה.
מטרה נוספת של המסע היא ללמוד על הממשק שבין האוקיינוס לאטמוספרה. כאן נכנסים לתמונה שני חוקרים ממכון ויצמן למדע: פרופ' אילן קורן מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת ופרופ' אסף ורדי מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, שהוזמנו לשלוח חוקר מטעמם למסע. השניים משתפים פעולה כבר כמה שנים בחקר אצות חד-תאיות (פיטופלנקטון) באוקיינוס, וירוסים שתוקפים אותן וחלקיקים שנפלטים לאטמוספרה כתוצאה מכך. האצות האלה אחראיות לכ-50 אחוז מהפוטוסינתזה בכדור-הארץ ויש להן חשיבות רבה למחזורים של חומרים רבים בים ובאטמוספרה. למשימה נבחר ד"ר מיטשל פלורס, פוסט-דוקטורנט שעובד עם ורדי וקורן.
התאמה לסביבה משתנה. טארה באוקיינוס השקט | צילומים: H.Bourmaud, S.dOrgeval-Tara-Expeditions
פלורס וד"ר מירי טרייניק, שמייעצת לפרויקט, עמלו בחודשים שלפני המסע להכין ולהרכיב מכשור מתאים לצורך איסוף דוגמאות ומדידת תפוצת חלקיקים באטמוספרה. פלורס הצטרף לטארה בתחילת מסעה, בצפון האוקיינוס האטלנטי במשך חודש. שגרת היום בספינה כללה איסוף דגימות מרובות מהים ומהאטמוספרה וכן עבודת תחזוקה. פלורס היה אחראי לסנן ולבדוק את המים והאוויר כדי לזהות חלקיקים מיקרוסקופיים. הדוגמאות שאסף נשלחו למכון ויצמן למדע ועוברות כעת בדיקות במעבדה.
בימים האחרונים הפליגה טארה ממיאמי בדרכה לאוקיינוס השקט, שם ייטלו החוקרים את רוב הדגימות. עיבוד הנתונים שנאספים וניתוחם דורשים כוח אדם מיומן וזמן רב, ויידרשו עוד שנים מספר עד שהמידע יתפרסם. הקהילה המדעית כבר ממתינה לו בציפייה.
