סיפור פיתוחה של תיאורית האבולוציה של דרווין פותח פתח להרהורים על ערכים והיבטים חברתיים רבים הנוגעים בקשר בין מדע וחברה. זו דוגמה יפה ליצירתיות בעבודת המדען ולמחקר מדעי המבוסס על הוכחות, והיא מעידה היטב על יחסי הגומלין ההדוקים שבין המדען לתקופתו ובין מדע והחברה בכלל.

תיאורית האבולוציה  של דרווין מקובלת בקרב אנשי מדע כהסבר הטוב ביותר למגוון הרב הקיים בטבע ולעולם החי כפי שהוא מוכר לנו כיום. המדע המודרני הכיר בחשיבות התובנות של דרווין ומשתמש בהן כדי להסביר תופעות טבעיות רבות שאלמלא כן היו נשארות ללא מענה. למרבה הצער, היסטוריונים מכירים כיום בכך שהתיאוריה גם שיחקה לידיהם של גורמים שהוציאו אותה מהקשרה וסירסו אותה. זו לא סתם דוגמה פשוטה לניצול לרעה של מדע על ידי גורמים בחברה, אלא המחשה בולטת של יחסי הגומלין המורכבים בין המדע לתקופה, לתרבותולחברה שבה הוא פועל.

מדען אינו מנותק מתקופתו. הוא עובד בתקופת חיים מסוימת, בסביבה שיש לה ערכים וידע מדעי והוא מושפע מהם. גם לידע המדעי עצמו יש משמעויות, שמפורשות על ידי מדענים והחברה.

לאחרונה, למשל, טענו חוקרים שהשנאה שחש דרווין כלפי העבדות בתקופתו הניעה אותו לפתח את תורת האבולוציה. מאחר שסוחרי עבדים טענו שהגזע השחור נברא בנפרד מהלבן, דרווין ביקש לטענתם להראות שלכל הגזעים יש אב קדמון משותף. הוא הבין שכדי להגן על הרעיון הזה, שיש לו גם משמעות ערכית, יש להרחיב אותו לממלכת בעלי החיים כולה, ולאדם בתוכה.

עניין נוסף סביב האינטראקציה בין רעיונות מדעיים וערכים הוא הסכנה לשיבוש ולפירוש שגוי של הידע הקיים. האתגר הערכי החשוב ביותר של התיאוריה של דרווין, שגם מי שאינם מדענים מבינים אותו בקלות, טמון בברירה הטבעית ובהישרדות הכשיר ביותר. פרשנות שגויה ונפוצה מדי של התיאוריה קובעת שהחזק ביותר הוא זה ששורד, ולא הכשיר ביותר. הפרשנות הזאת לא רק שגויה אלא גם מסוכנת כשמייחסים לה בסיס מדעי ומשמעות חברתית וערכית.

אחד ההיבטים המטרידים ביותר של תורת האבולוציה הוא הפירוש שנתנו בהשראתה למלחמת הקיום כתהליך טבעי שגורם סלקציה בדומה להכלאה מלאכותית של יצורים. לעתים הרעיונות הללו זכו לשימוש אכזרי ותכליתי שהוליד את "הדרוויניזם החברתי", ששם דגש אכזרי על התוצאות של מאבק הקיום.

פרנסיס גולטון, בן זמנו של דרווין, טען שצריך להפעיל על האנושות ברירה מלאכותית כדי למנוע מפרטים "לא מותאמים" להתרבות ולחבל בכשירות האוכלוסייה כולה. מכאן נולדה האאוגנזה– תהליך של הכלאות מבוקרות של בני אדם במטרה להשיג תכונות מסוימות בצאצאים, בדרך כלל למטרות של "השבחת הגזע". מאוחר יותר זכתה האאוגנזה ליישום קיצוני במיוחדאצל הנאצים, שלא רק עיקרו אלא גם רצחו בדם קר אנשים שהמדינה קבעה שהם אינם כשירים. אפשר לתהות אם הדגש ששם דרווין על סילוק טבעי של שונים לא מותאמים כהלכה תרם ליצירת אקלים של דעות שאפשר את קיומן של הזוועות האלה.

השאלה הזאת אכן ראויה לדיון. אחרי הכל, כשדרווין התייחס למוות כאל כוח יצירתי של הטבע, הוא הציג לעולם תובנה חדשה ומטרידה. אנשים שצורת החשיבה הזאת התאימה לאמונותיהם אימצו אותה בשמחה, גם אם לא הבינו או לאקיבלו את כל פרטי תורת האבולוציה.

הדרוויניזם, חשוב להבין, אינו אחראי ישירות לצמיחתם של "הדרוויניזם החברתי"או האאוגנזה. הבעיה היא שדרווין יצר דימוי שלאחר מכן נוצל  לרעהעל ידי אלה שביקשו לסלק את השונים מהם, כמו שעשו הנאציםבהשראתם אמונתם בעליונות "הגזע הארי".

יש לזכור שדרווין עצמו הוא בן תקופתו, וייתכן שהיה מפתח תיאוריה אחרת אלמלא ההשראהששאב מהחברה והמדע של זמנו. מאז הפכו רעיונותיו לנחלת הכלל והשפיעו עמוקות על המדע ועל החברה. אנחנו יכולים להרגיש לא בנוח עם חלקמהשימושים שנעשו בתיאוריה הזו, ובמיוחד עם המשמעויות המוסריות והאנושיות שלהם. אבל אםאנחנו מכירים בכוח שיש למדע לשנות את היסודות המסורתיים של הדרך שבה אנו חושבים על העולם, עלינו לקבל גם את הפוטנציאל שלו ליצור יחסי גומלין מורכבים עם ערכי המוסר.

 

עם הפנים לכיתה: 

כתבה זו מהווה למעשה סיום של הכתבה המקוריות של דרווין . לפניכם מגוון הצעות ליישום  בכיתה של הכתבות: 

- המקוריות של דרווין

- תורת האבולוציה בראי מדע חברה וערכים 

1.      על פי הפיסקאות במאמר, עבודה בקבוצות והצגת המידע בפני התלמידים במליאה

2.    התלמידים (ביחידים או בקבוצות) יכינו כתבה  עבור כלי התקשורת של ימינו על תורת האבולוציה, דרווין, ערכים  ומה שקשור בזה על פי בחירתם (לדוגמה: כתבה, כרזה, ראיון דימיוני). על הכתבה להתייחס לאוכלוסיית היעד שלה מכוונת הכתבה (ציבור, ילדים וכדומה).

לפעילות זו מומלץ להכין קישורים למקורות מידע אינטרנטיים 

3.       דיון בערכים והקשר בין מדע וחברה

יישמתם בכיתה? שתפו אותנו

הכתבה היא עיבוד של המאמר  של פיטר ג' באולר שהתפרסמה בכתב העת Science, ב-9 בינואר 2009, בשילוב עם מקורות נוספים שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה. 

 

כתבה: ד"ר דבורה כהן

מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות