הרבה אנשים מסתייגים ואפילו מפחדים להתמודד עם מידע כמותי. לפעמים מתייחסים לתופעה הזו כחרדה ממתמטיקה (Math anxiety) . עבור אנשים כאלה, התנהגויות פשוטות כמו לפתוח ספר או להיכנס לשיעור מתמטיקה מעוררות בהם תגובה רגשית שלילית. וזה לא נגמר בזה – אנשים שסובלים מחרדה ממתמטיקה מתפקדים פחות טוב מאחרים במה שקשור למספרים, אף על פי שאין להם שום בעיה חריגה במשימות של חשיבה והיגיון. ובפרספקטיבה של בית ספר – הם פשוט לא מצליחים במבחנים.
מקובל עלינו שמיומנויות בסיסיות במתמטיקה חשובות להצלחה בבית ספר ובחיי היומיום. לאחרונה התחילו חוקרים לבדוק מה הרקע לחרדה ממתמטיקה ולאסוף תובנות על ההתחלה שלה, גורמי הסיכון וגם איך אפשר לתקן אותה. הנה כמה נקודות להתייחסות.
למה חרדה ממתמטיקה קשורה להישגים חלשים בתחום?
אפשרות אחת היא שהחרדה היא תולדה של יכולת נמוכה במתמטיקה. מיומנות נמוכה במתמטיקה יכולה להיות גם תוצאה לוואי של תגובת הילד לחרדה. כך למשל קורה כשתלמיד בוחר "להבריז" משיעורים או אינו מרוכז במהלכם.
אבל ההסבר הזה לבדו אינו מספק. מחקרים הראו שהחרדה של אנשים מביצועיהם במתמטיקה פוגעת בהישגים שלהם במקצוע הרבה מעבר להשפעה של היכולת המתמטית שלהם לבדה. כשהם עומדים מול מטלה מתמטית, אנשים הסובלים מחרדה ממנה נוטים לחשוש הרבה יותר, והדאגות האלה משפיעות על משאבים קוגניטיביים חיוניים כמו זיכרון עבודה – זיכרון לטווח קצר שקשור בוויסות ובשליטה על המידע שרלוונטי לביצוע משימה נתונה. כאשר משהו מפריע לזיכרון הזה להתמקד במטלה, הביצוע במתמטיקה נפגע.
למרות ההתקדמות שהושגה בהבנת הקשר בין חרדה ממתמטיקה לביצוע, רק תשומת לב מועטה הוקדשה עד כה לזיהוי הרמזים המקדימים שלה. חשוב לגלות מי עלול לפתח חרדה ממתמטיקה, מתי היא נוצרת ומדוע.
רמזים מקדימים ומסלולים עצביים
השנים הראשונות של בית ספר יסודי קריטיות ללימוד מיומנויות בסיסיות במתמטיקה. אבל עד לאחרונה התפיסה השלטת בקרב מחנכים וחוקרים גרסה שחרדה ממתמטיקה מתבטאת רק כשמגיעים לפעולות מתמטיות מורכב כמו אלגברה ולכן היא אינה קיימת אצל ילדים צעירים. חשבו שהחרדה מתפתחת בחטיבת ביניים, במקביל לעלייה בקושי של תוכנית הלימודים במתמטיקה לקראת סיום בית הספר היסודי.
מחקרים שנערכו לאחרונה קוראים תיגר על ההנחה הזו. לא רק שכבר בכיתה א' ילדים מדווחים על חרדה בדרגות שונות משיעורי חשבון (ואכן נמצא גם אצלם שככל שהחשש גדול יותר כך נפגע גם הציון), אלא גם נמצא לכך בסיס נוירולוגי בפעילות המוח. החרדה שחשו הילדים הייתה קשורה גם לדפוס ברור של פעילות עצבית באזורים במוח שקשורים לרגשות שליליים ולחישובים מספריים.
במהלך ביצוע חישובים מספריים, ילדים שחרדים מחשבון הראו פעילות יתר באמיגדלה הימנית במוח, אזור חשוב לעיבוד רגשות שליליים. הפעילות המוגברת הזו באמיגדלה לוותה בפעילות מופחתת באזורים במוח שתומכים בזיכרון עבודה ובעיבוד כמותי.
השפעות חברתיות וחשיבות המורה למתמטיקה
בשלב התחלתי של התפתחות החרדה ממתמטיקה אצל ילדים צעירים בבית הספר היסודי יש כנראה משמעות רבה להשפעות החברתיות ולמבנה הקוגניטיבי. לדוגמה, מורים שחרדים מהיכולת העצמית שלהם במתמטיקה משרים את העמדה השלילית שלהם גם על חלק מהתלמידים שלהם.
מעניין שההעברה הזו של עמדה שלילית כלפי מתמטיקה מבטאת גם הטיה מגדרית. מחקר שנעשה בארה"ב בדק תלמידות (בנות) של מורות שחרדות בעצמם ממתמטיקה (יותר מ-90 אחוז מהמורות למתמטיקה בבתי הספר היסודיים בארה"ב!), שנטו להעביר את הסטריאוטיפ "בנים טובים במתמטיקה ובנות טובות בקריאה". אצל בנות שהזדהו יותר עם הסטריאוטיפ הזה הסיכון להישגים נמוכים במתמטיקה בסוף השנה היה גדול יותר. בדומה לדרך שבה ערכים חברתיים מועברים מדור לדור, גם עמדות שליליות כלפי חשבון מועברים ממורה לתלמיד.
אצל ילדים מסוימים עשויה להיות גם הטיה קוגניטיבית שמעודדת אצלם חרדה ממתמטיקה. ילדים שמתחילים את הלימודים הפורמליים עם חסרים בידע המתמטי הבסיסי שנלמד בגילם עשויים להיות בסיכון גדול יותר לקלוט מסרים חברתיים שמאירים את המתמטיקה באור שלילי – למשל רמזים שליליים מהמורה.
הקלת החרדה ממתמטיקה
הבנת הסימנים המקדימים המעידים על חרדה ממתמטיקה מספקת רמזים איך אפשר למנוע אותה. לדוגמה, ביסוס וחיזוק מיומנויות נומריות ומרחביות בסיסיות יכולים להפחית את החרדה ממתמטיקה. אם חסרים ביכולות מתמטיות בסיסיות חושפות תלמידים לסכנה לפתח חרדה מהתחום, זיהוי מוקדם של תלמידים בסיכון יאפשר להעניק להם תרגילים מותאמים במטרה לחזק את היכולות המתמטיות הבסיסיות שלהם ולווסת את הפוטנציאל לחרדות.
הבנת התופעה יכולה לסייע לנו גם להחליש את הקשר בין חרדה ממתמטיקה לתפקוד נמוך במתמטיקה אצל אלה שכבר פיתחו חרדה. אם חשיפה לעמדות שליליות מגבירה את הסבירות שהילד או הילדה יפתחו חרדה ממתמטיקה, אז ויסות היחס השלילי שמובע כלפי מצבים מתמטיים יכול להגביר את ההצלחה.
הרעיונות האלה זוכים לגיבוי ממדידות של מסלולים עצביים שהראו שתלמידים שלמדו לשלוט ברשת העצבים של הקורטקס המצחי-קודקודי (שקשורה לשליטה ברגשות שליליים) תפקדו טוב כמעט כמו חבריהם הלא חרדים במבחן קשה במתמטיקה. הממצאים העצביים האלה מעלים את האפשרות שאסטרטגיות של בקרה והקטנה של רגשות שליליים, אפילו לפני שהילד מתחיל את המשימה שלו במתמטיקה, יכולים לשפר את התפקוד אצל מי שהנושא גורם להם חרדה.
אחד האמצעים לבקר רגשות שלילים הוא לבקש מאנשים לבטא בכתב באופן חופשי את רגשותיהם אירוע מסוים (לדוגמה מבחן במתמטיקה שצפוי להיות בקרוב) במשך 15-10 דקות. הכתיבה אמורה לסייע לפרוק את העומס שיוצרות המחשבות השליליות על זיכרון העבודה, בכך שהיא מעניקה לאדם הזדמנות להעריך מחדש את החוויה המעיקה. חוקרים הראו שכתיבה על החששות בהקשר של מתמטיקה שיפרה את הציונים שקיבלו תלמידים הסובלים מחרדה.
יש גם דרכים נוספות להפחית מחשבות שליליות ודאגות. אפשר לדוגמה לספר לתלמידים שהתגובות הפיזיולוגיות שמתקשרות עם תגובות חרדה, כגון כפות ידיים מזיעות או האצה בקצב הלב, דווקא מסייעות לחשיבה ולהיגיון במצבי לחץ. כך הם יפרשו אחרת את העוררות הנלווית לחרדה ולא יחשבו שהיא מחלישה אותם. מחקר אכן מצא שכאשר התלמידים ראו במבחן במתמטיקה אתגר ולא איום, ככל שהתגובה הפיזיולוגית שלהם הייתה גבוהה יותר (על פי מדידת רמות הקורטיזול ברוק) הם דווקא הצליחו יותר במבחן.
לסיכום
אנשי חינוך, פסיכולוגים וכעת גם חוקרי מדעי העצב מתחילים לגלות ולהבין את הרמזים המקדימים של תופעת החרדה ממתמטיקה. לא רק שהחרדה הזו נוכחת כבר בראשית הלימודים הפורמליים, אלא ההתפתחות שלה קשורה גם בגורמים חברתיים וסביבתיים. וכך, שילוב של חסרים בידע ובמיומנויות הבסיסיות עם סביבה לא תומכת עלולים לחשוף את התלמידים לסכנה מוגברת של התפתחות חרדה ממתמטיקה.
הקשר ההדוק בין חרדה לציונים נמוכים מדגיש את חשיבות התפקיד שממלאים גורמים רגשיים במצבים שדורשים חשיבה מתמטית. כל עוד נתעלם מהתפקיד המשמעותי שממלאת החרדה במצבים מתמטיים, לא נוכל להתמודד כראוי עם חלק חשוב במשוואה שקובעת איך אנשים לומדים מתמטיקה ומשתמשים בה.
הכתבה מבוססת על המאמר: Math Anxiety: Who Has It, Why It Develops and How to Guard Against It, מאת Erin A. Maloney and Sian L. Beilock, שהתפרסם בכתב העת Trends in Cognitive Sciences, גיליון אוגוסט 2012.
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.