הרבה אנשים מסתייגים ואפילו מפחדים להתמודד עם מידע כמותי. לפעמים מתייחסים לתופעה הזו כחרדה ממתמטיקה (Math anxiety) . עבור אנשים כאלה, התנהגויות פשוטות כמו לפתוח ספר או להיכנס לשיעור מתמטיקה מעוררות בהם תגובה רגשית שלילית. וזה לא נגמר בזה – אנשים שסובלים מחרדה ממתמטיקה מתפקדים פחות טוב מאחרים במה שקשור למספרים, אף על פי שאין להם שום בעיה חריגה במשימות של חשיבה והיגיון. ובפרספקטיבה של בית ספר – הם פשוט לא מצליחים במבחנים.

מקובל עלינו שמיומנויות בסיסיות במתמטיקה חשובות להצלחה בבית ספר ובחיי היומיום. לאחרונה התחילו חוקרים לבדוק מה הרקע לחרדה ממתמטיקה ולאסוף תובנות על ההתחלה שלה, גורמי הסיכון וגם איך אפשר לתקן אותה. הנה כמה נקודות להתייחסות.

למה חרדה ממתמטיקה קשורה להישגים חלשים בתחום?
אפשרות אחת היא שהחרדה היא תולדה של יכולת נמוכה במתמטיקה.  מיומנות נמוכה במתמטיקה יכולה להיות גם תוצאה לוואי של תגובת הילד לחרדה. כך למשל קורה כשתלמיד בוחר "להבריז" משיעורים או אינו מרוכז במהלכם.

אבל ההסבר הזה לבדו אינו מספק. מחקרים הראו שהחרדה של אנשים מביצועיהם במתמטיקה פוגעת בהישגים שלהם במקצוע הרבה מעבר להשפעה של היכולת המתמטית שלהם לבדה. כשהם עומדים מול מטלה מתמטית, אנשים הסובלים מחרדה ממנה נוטים לחשוש הרבה יותר, והדאגות האלה משפיעות על משאבים קוגניטיביים חיוניים כמו זיכרון עבודה – זיכרון לטווח קצר שקשור בוויסות ובשליטה על המידע שרלוונטי לביצוע משימה נתונה. כאשר משהו מפריע לזיכרון הזה להתמקד במטלה, הביצוע במתמטיקה נפגע.

למרות ההתקדמות שהושגה בהבנת הקשר בין חרדה ממתמטיקה לביצוע, רק תשומת לב מועטה הוקדשה עד כה לזיהוי הרמזים המקדימים שלה. חשוב לגלות מי עלול לפתח חרדה ממתמטיקה, מתי היא נוצרת ומדוע.

רמזים מקדימים ומסלולים עצביים
השנים הראשונות של בית ספר יסודי קריטיות ללימוד מיומנויות בסיסיות במתמטיקה. אבל עד לאחרונה התפיסה השלטת בקרב מחנכים וחוקרים גרסה שחרדה ממתמטיקה מתבטאת רק כשמגיעים לפעולות מתמטיות מורכב כמו אלגברה ולכן היא אינה קיימת אצל ילדים צעירים. חשבו שהחרדה מתפתחת בחטיבת ביניים, במקביל לעלייה בקושי של תוכנית הלימודים במתמטיקה לקראת סיום בית הספר היסודי.

מחקרים שנערכו לאחרונה קוראים תיגר על ההנחה הזו. לא רק שכבר בכיתה א' ילדים מדווחים על חרדה בדרגות שונות משיעורי חשבון (ואכן נמצא גם אצלם שככל שהחשש גדול יותר כך נפגע גם הציון), אלא גם נמצא לכך בסיס נוירולוגי בפעילות המוח. החרדה שחשו הילדים הייתה קשורה גם לדפוס ברור של פעילות עצבית באזורים במוח שקשורים לרגשות שליליים ולחישובים מספריים.

במהלך ביצוע חישובים מספריים, ילדים שחרדים מחשבון הראו פעילות יתר באמיגדלה הימנית במוח, אזור חשוב לעיבוד רגשות שליליים. הפעילות המוגברת הזו באמיגדלה לוותה בפעילות מופחתת באזורים במוח שתומכים בזיכרון עבודה ובעיבוד כמותי.

השפעות חברתיות וחשיבות המורה למתמטיקה
בשלב התחלתי של התפתחות החרדה ממתמטיקה אצל ילדים צעירים בבית הספר היסודי יש כנראה משמעות רבה להשפעות החברתיות ולמבנה הקוגניטיבי. לדוגמה, מורים שחרדים מהיכולת העצמית שלהם במתמטיקה משרים את העמדה השלילית שלהם גם על חלק מהתלמידים שלהם.

מעניין שההעברה הזו של עמדה שלילית כלפי מתמטיקה מבטאת גם הטיה מגדרית. מחקר שנעשה בארה"ב בדק תלמידות (בנות) של מורות שחרדות בעצמם ממתמטיקה (יותר מ-90 אחוז מהמורות למתמטיקה בבתי הספר היסודיים בארה"ב!), שנטו להעביר את הסטריאוטיפ "בנים טובים במתמטיקה ובנות טובות בקריאה". אצל בנות שהזדהו יותר עם הסטריאוטיפ הזה הסיכון להישגים נמוכים במתמטיקה בסוף השנה היה גדול יותר. בדומה לדרך שבה ערכים חברתיים מועברים מדור לדור, גם עמדות שליליות כלפי חשבון מועברים ממורה לתלמיד.

אצל ילדים מסוימים עשויה להיות גם הטיה קוגניטיבית שמעודדת אצלם חרדה ממתמטיקה. ילדים שמתחילים את הלימודים הפורמליים עם חסרים בידע המתמטי הבסיסי שנלמד בגילם עשויים להיות בסיכון גדול יותר לקלוט מסרים חברתיים שמאירים את המתמטיקה באור שלילי – למשל רמזים שליליים מהמורה.

הקלת החרדה ממתמטיקה
הבנת הסימנים המקדימים המעידים על חרדה ממתמטיקה מספקת רמזים איך אפשר למנוע אותה. לדוגמה, ביסוס וחיזוק מיומנויות נומריות ומרחביות בסיסיות יכולים להפחית את החרדה ממתמטיקה. אם חסרים ביכולות מתמטיות בסיסיות חושפות תלמידים לסכנה לפתח חרדה מהתחום, זיהוי מוקדם של תלמידים בסיכון יאפשר להעניק להם תרגילים מותאמים במטרה לחזק את היכולות המתמטיות הבסיסיות שלהם ולווסת את הפוטנציאל לחרדות.

הבנת התופעה יכולה לסייע לנו גם להחליש את הקשר בין חרדה ממתמטיקה לתפקוד נמוך במתמטיקה אצל אלה שכבר פיתחו חרדה. אם חשיפה לעמדות שליליות מגבירה את הסבירות שהילד או הילדה יפתחו חרדה ממתמטיקה, אז ויסות היחס השלילי שמובע כלפי מצבים מתמטיים יכול להגביר את ההצלחה.

הרעיונות האלה זוכים לגיבוי ממדידות של מסלולים עצביים שהראו שתלמידים שלמדו לשלוט ברשת העצבים של הקורטקס המצחי-קודקודי (שקשורה לשליטה ברגשות שליליים) תפקדו טוב כמעט כמו חבריהם הלא חרדים במבחן קשה במתמטיקה. הממצאים העצביים האלה מעלים את האפשרות שאסטרטגיות של בקרה והקטנה של רגשות שליליים, אפילו לפני שהילד מתחיל את המשימה שלו במתמטיקה, יכולים לשפר את התפקוד אצל מי שהנושא גורם להם חרדה.

אחד האמצעים לבקר רגשות שלילים הוא לבקש מאנשים לבטא בכתב באופן חופשי את רגשותיהם אירוע מסוים (לדוגמה מבחן במתמטיקה שצפוי להיות בקרוב) במשך 15-10 דקות. הכתיבה אמורה לסייע לפרוק את העומס שיוצרות המחשבות השליליות על זיכרון העבודה, בכך שהיא מעניקה לאדם הזדמנות להעריך מחדש את החוויה המעיקה. חוקרים הראו שכתיבה על החששות בהקשר של מתמטיקה שיפרה את הציונים שקיבלו תלמידים הסובלים מחרדה.

יש גם דרכים נוספות להפחית מחשבות שליליות ודאגות. אפשר לדוגמה לספר לתלמידים שהתגובות הפיזיולוגיות שמתקשרות עם תגובות חרדה, כגון כפות ידיים מזיעות או האצה בקצב הלב, דווקא מסייעות לחשיבה ולהיגיון במצבי לחץ. כך הם יפרשו אחרת את העוררות הנלווית לחרדה ולא יחשבו שהיא מחלישה אותם. מחקר אכן מצא שכאשר התלמידים ראו במבחן במתמטיקה אתגר ולא איום, ככל שהתגובה הפיזיולוגית שלהם הייתה גבוהה יותר (על פי מדידת רמות הקורטיזול ברוק) הם דווקא הצליחו יותר במבחן.

לסיכום
אנשי חינוך, פסיכולוגים וכעת גם חוקרי מדעי העצב מתחילים לגלות ולהבין את הרמזים המקדימים של תופעת החרדה ממתמטיקה. לא רק שהחרדה הזו נוכחת כבר בראשית הלימודים הפורמליים, אלא ההתפתחות שלה קשורה גם בגורמים חברתיים וסביבתיים. וכך, שילוב של חסרים בידע ובמיומנויות הבסיסיות עם סביבה לא תומכת עלולים לחשוף את התלמידים לסכנה מוגברת של התפתחות חרדה ממתמטיקה.

הקשר ההדוק בין חרדה לציונים נמוכים מדגיש את חשיבות התפקיד שממלאים גורמים רגשיים במצבים שדורשים חשיבה מתמטית. כל עוד נתעלם מהתפקיד המשמעותי שממלאת החרדה במצבים מתמטיים, לא נוכל להתמודד כראוי עם חלק חשוב במשוואה שקובעת איך אנשים לומדים מתמטיקה ומשתמשים בה.

הכתבה מבוססת על המאמר: Math Anxiety: Who Has It, Why It Develops and How to Guard Against It, מאת Erin A. Maloney and Sian L. Beilock, שהתפרסם בכתב העת Trends in Cognitive Sciences, גיליון אוגוסט 2012.

ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

4 תגובות

  • א.עצבר

    הפתרון לחרדת המתמטיקה, הוא תיקון הפגם המהותי של המתמטיקה.

    הפתרון לחרדת מתמטיקה
    תיקון הפגם המהותי של המתמטיקה.
    התלמידים בסדר – המתמטיקה לא בסדר אפשר לחלק את המתמטיקה לשני חלקים ברורים:
    החלק המדויק בהחלט, והחלק שאינו מדויק ממש. החלק המדויק בהחלט הוא של מתמטיקה המתרכזת בפעולות הספירה אחת, שתיים , שלוש , ארבע , וכן הלאה.
    חלק זה ברור ומובן לכל אדם, וילדים יודעים לספור גם בלי ללמוד.
    החלק הזה פורח עכשיו בענף המחשבים. חרדת המתמטיקה אינה קשורה לחלק המדויק של המתמטיקה,
    אלא לחלק הלא מדויק של המתמטיקה.
    החלק שאינו מדויק ממש ואינו ברור לכל אדם ,הוא זה המנסה לייצג אורכים רציפים של קווים במספרים.
    הניסיון של ייצוג אורכי קווים במספרים נכשל, אבל כישלון זה נשמר כנראה בסוד, ומעולם לא סיפרו לנו עליו. אבל מדוע לא סיפרו לנו ? הרי העיסוק במספרים הוא עיסוק פשוט מכיוון שהמספרים אמורים להביע כמויות.
    לאדם יש ידיעה טבעית של כמויות, ולכן הוא יקבל את העיסוק במספרים כעיסוק טבעי מובן.
    העיסוק במספרים מתחבר עם מתמטיקה, ואפשר לראות את המתמטיקה כשפה של כמויות, שהמלים שלה הם מספרים. אז מדוע לא גילו לנו שהמתמטיקה נכשלה בניסיון לייצג אורכי קווים במספרים ? במקום להגיד לנו שהמתמטיקה נכשלה בניסיון לייצג במספרים אורכי קווים ישרים המופיעים בתחום הגיאומטרי, סיפרו לנו כל מיני סיפורים על מספרים מוזרים שאי אפשר לרשום אותם, ורק בעזרתם אפשר לייצג אורכי קווים.
    זהו סיפור בלתי מתקבל על הדעת, ובכל זאת תלמידים שמעו אותו.
    הייתכן ? מספרים שאי אפשר לרשום אותם? והם מתאימים לייצג אורכי קווים במספרים ? הייתכן ? לא לא ייתכן. יש שלוש אפשרויות לשומע את הסיפורים האלה.
    או לאבד את צלילות הדעת ?
    או לפתח תחושת חרדה ואי ביטחון.
    או כמו רבים לסלוד מהמתמטיקה ולברוח ממנה. עצבר בחר לא לסלוד ולא לברוח אלא לחקור.
    המחקר של עצבר גילה שהכישלון של ייצוג אורך קו במספר, נובע מפגם מהותי בהמצאת המספרים .
    מדובר על המספרים הרציפים הקטנים מ1 ( חצי, שליש, רבע וכו')
    שאינם מסוגלים לכסות את הרצף הכמותי בין אפס ל 1 המחקר של עצבר גילה שלמתמטיקה יש פגם מהותי, אבל אפשר לתקן את השפעתו עם חשבון חדש שלא מלמדים בבתי ספר, והוא חשבון ריבו"זי הדומה למדידה. חשבון כזה מתאים רק לקטעי קו ישר, ומאחר שהוא דומה למדידה, יש בו שימוש במספרפרים.
    (פירוט הנושא במאמר המצורף) בכך לא הסתיימה הפרשה העגומה של כישלון המתמטיקה, מכיוון שהיא ניסתה לייצג במספרים גם אורכי קווים עגולים סגורים,
    ובאלה גם החשבון הריבו"זי לא מסוגל לפעול. ומאחר שחשבון ריבו"זי אינו פועל על קווים עגולים סגורים, אז ברור ומובן מאליו, שלמתמטיקה בכלל אין יכולת לטפל בקווים עגולים סגורים, וצריך לחפש דרך אחרת לטפל בהם.. מצב המתמטיקה בתחום הגיאומטרי עגום ומביש , וכל מה שהיא מסוגלת לעשות זה לטפל בקטעי קו ישר בעזרת חשבון ריבו"זי. וכאן מופיע החידוש הגדול במחקר של עצבר, כאשר הוא מטפל בקווים עגולים סגורים בעזרת מדידה מכנית מדויקת מאוד.
    מדידה זו מופיעה בניסוי ההיקפן שנערך בשנת 2017, והיא גילתה
    את דבר קיומה של גיאומטריה חדשה, של קווים עגולים סגורים.
    גיאומטריה זו ראויה לשם גיאומטריה פיזיקלית, כיוון שהיא משתמשת במדידות ממשיות. ניסוי ההיקפן קבע מחדש את יכולותיה של המתמטיקה.
    בתחום הספירה אחת, שתיים, שלוש, וכו' המתמטיקה מוצלחת, ואילו בתחום של ייצוג אורכי קווים במספרים היא כישלון.
    (למעט קטעי קו ישר עם שימוש בחשבון ריבו"זי) כל מי שסבל מחרדת מתמטיקה יכול עתה להירגע.
    החרדה עברה אל המתמטיקה עצמה. המתמטיקה אינה מלכת המדעים, ותואר זה שייך לגיאומטריה.
    נתגלתה גיאומטריה פיזיקלית, והקשר הבין תחומי הזה , פותח נתיבי מחקר חדשים ומפתיעים. המהפך הגדול במדעים המדויקים (מתמטיקה,גיאומטריה, פיזיקה)
    רק התחיל. א.עצבר

  • ליעם כהן

    חדרת מתמטיקה

    ד"ר כהן הנכבדה, המאמר שלך מאוד מעניין. אני תלמיד י"ב ועושה עבודת גמר בנושא שבחרתי: האם למעמד הסוציואקנומי יש השפעה על חרדת המתמטיקה. אני בודק למשל האם תלמיד להורים ממעמד נמוך מקבל מוטיבציה להצליח כדי להיות כמו הוריו והשאיפה הזאת גורמת לו לחרדה פן יכשל, האם הורים ממעמד נמוך לוחצים את הילד להצליח כדי שעתידו יהיה טוב יותר ואז זה גורם לו לחרדה כזאת. במיוחד במתמטיקה שנוטים להחשיבה כחשובה מאוד כבסיס לדברים רבים וכו' מה תוכלי לייעץ לי? תודה על הנכונות. ואם אין לך אפשרות לתרום לי בתחום (מכל סיבה), אז גם אבין ואאחל לך בהצלחה בפועלך. תודה רבה ליעם

  • דבורה כהן

    חרדת מתמטיקה

    שלום ליעם
    תודה על התייחסותך למאמר. נושא עבודת הגמר שלך מעניין וחשוב. אני מאחלת לך הצלחה! אני בטוחה שיש לך ייעוץ והנחיה בנושא, והעבודה שלך תהיה מעניינת. איני יכולה לסייע בה
    ובכל זאת, עצתי לך היא בהיבט מחקרי – נסח בזהירות את שאלות המחקר, והגדר היטב מה אתה מודד ומאחר ובמחקר שלך יש משתנים רבים שקשים לבודד. בהצלחה!

  • ליעם כהן

    חרדת מתמטיקה

    תודה רבה לקחתי לתשומת לי