מאובנים שופכים אור חדש על בעלי חיים הראשונים שהיו מסוגלים לנוע באופן רצוני בחיפוש אחרי מזון

לפני 550 מיליון שנה בערך, כל בעלי החיים היו ימיים. חיידקים ויצורים רב-תאיים גדולים יותר כיסו שטחים רחבים של קרקעית הים כמרבד אורגני דמוי רפש ביצה. על המרבד הזה התיישבו חיות גדולות יותר, ובהן דיקינסוניה (Dickinsonia) – סוג של יצורים משונים שצורתם מזכירה צלחות אוכל, שטיחי אמבט עגולים או מטבעות שטוחים.

מדעים תוהים כבר שנים רבות איך נראו החיים בכדור הארץ לפני חצי מיליארד שנה, בעידן האדיאקרה, והם מוצאים בהדרגה עוד ועוד רמזים. מחקר שפורסם בחודש יוני באתר כתב העת Geobiology מדווח כי ייתכן שהדיקינסוניה היו בין החיות המורכבות הראשונות שנעו בכוחות עצמן בחיפוש אחרי מזון. מומחים אומרים שהממצא הזה יכול לעזור לנו להבין טוב יותר את האבולוציה של בעלי החיים.

מאז שהדיקינסוניה תוארו לראשונה בשנות ה-40, מדענים דנו בשאלה איזה מין יצורים הם היו. "פירשו אותם בדרכים רבות, החל בחזזיות וכלה בתולעים – מגוון רחב של דברים", אומר סקוט אוונס (Evans), פליאונטולוג מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד שהיה בין מחברי המחקר. "לאחרונה התבהר שהיצור הזה הוא בעל חיים מעל לכל ספק". על סמך מאובנים מדענים חושבים שלדיקינסוניה היה גוף רך ואליפטי, עם כמה פלגי גוף וכן פני שטח עליונים ותחתונים מחוספסים. היה להם חלק קדמי ואחורי ברורים והם יכלו לגדול עד לאורך של מטר, אך עוביים לא עלה על כמה מילימטרים.

1,500 מאובנים

אוונס וחוקרים אחרים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד ומוזיאון דרום אוסטרליה באלדייד ניתחו קרוב ל-1,500 מאובני דיקינסוניה כדי לקבוע אם החיות הללו יכלו לנוע בכוחות עצמן. "אנשים משערים כבר זמן מה שהם היו ניידים" על סמך רמזים בתיעוד המאובנים, אומר אוונס. "אבל רצינו לבחון את המאפיינים שאנחנו רואים אצל הדיקינסוניה כדי לבדוק אם נוכל לפסול את כל שאר ההסברים האפשריים פרט ליכולת תנועה".

התיעוד כולל מאובני גוף וכן משהו שמזכיר "מאובני עקבות" – סוג של "טביעת רגל" שהחיות הללו השאירו מאחוריהן כרמז לכך שהן היו ניידות. אולם מדענים אחרים גורסים שזרמי האוקיינוס הקדום הרימו את היצורים והזיזו אותם. ויש גם מי שאומרים שייתכן שמאובני "טביעות הרגל" נוצרו למעשה מיצורים שנרקבו ואז קרסו כשנקברו מתחת לשכבת משקעים.

קרקעית האוקיינוס בעידן האדיאקרה | איור ג'ון סיביק

אבל אוונס וצוותו קבעו שנראה שהדיקינסוניה אכן זזו בעצמם: ייתכן שעברו עשרות מטרים או יותר במהלך חייהם. תיעוד המאובנים מראה שהיצורים האלה נעו בכיוונים שונים. אם זרמי האוקיינוס היו מה שהזיז אותם, היינו מוצאים את כולם פונים לאותו כיוון, אומר אוונס. מאובני הגופים והעקבות גם חשפו מסלולים שהדיקינסוניה הותירו מאחור. אילו העקבות היו נותרות משרידי חיות שנרקבו, "היינו מצפים שיהיו מפוזרים באופן די אקראי", מסביר אוונס. "העובדה שאנחנו רואים עקבות [של פרט בודד] הנעות בכיוון מועדף מרמזת שיצר אותן יצור שנע בכוחות עצמו ושנע בכיוון הקשור לביולוגיה הפנימית שלו".                  

הממצאים מעידים שהדיקינסוניה אכלו במקום מסוים על גבי המרבד האורגני של קרקעית הים ואז חיפשו באופן פעיל מקורות של מזון טרי. והם עשו את זה בוודאי בטווחי זמן יחסית קצרים – בתוך כמה שעות או ימים ספורים. יש מדענים ששיערו שהחיות האלה נעו על ידי הרחבה וכיווץ של גופם בעזרת שרירים, והניתוח החדש תומך בזה.

אוונס מציין שאף על פי שמדענים מצאו ראיות לקיומם של בעלי חיים שנעו באופן רצוני עוד לפני תקופתם של הדיקינסוניה, החיות האלה היו כנראה קטנות יותר ונעו למרחקים קצרים יותר. והוא מוסיף, "זאת הפעם הראשונה שאנחנו רואים חיה נעה למקום חדש כדי לאכול".

חוקרים אחרים אומרים שהממצאים עוזרים לפתור חלק מהמחלוקות על הדיקינסוניה ומציירים תמונה ברורה יותר של תולדות החיים על פני כדור הארץ. "הם חיסלו את כל שאר ההשערות" בשאלה אם הדיקינסוניה נעו, אומר הפליאוביולוג ג'ייקוב וינתר (Vinther) מאוניברסיטת בריסטול באנגליה, שלא היה מעורב במחקר. "כעת יש לנו יותר אילוצים שעוזרים לנו להבין מה [המאובנים האלה] מספרים לנו על החיות הקדומות ביותר ועל האבולוציה של בעלי החיים".

הפליאוביולוגית והמתמטיקאית רנה הוקזמה (Hoekzema) מאוניברסיטת קופנהגן, שלא הייתה שותפה אף היא למחקר, מאשרת. "נגד כל הסיכויים אנחנו מתחילים לפענח את השאלות המהותיות על טיבה של הבִּיוֹטה (מכלול החומר החי בתקופה מסוימת ובמקום מסוים; המתרגמת) המסתורית של עידן האדיאקרה וכך מבינים יותר את האבולוציה של חיים מורכבים בעולמנו", היא מסבירה.

אף שהדיקינסוניה לא דמו לשום יצור חי המוכר כיום, עדיין יש קווים מקבילים בין בעלי חיים מודרניים ליצורים ארכאיים כאלה. "אנחנו רואים כבר בשלב מוקדם מאוד את ההתפתחות של התנהגויות מורכבות של תנועה ומגוון סגנונות אכילה", אומר אוונס. "קהילות בעלי החיים האלה שאנחנו מוצאים בראשית תיעוד המאובנים הן מורכבות כמעט כמו אלה של ימינו". ייתכן שאחרי הכול החיים בכדור הארץ הקדום לא היו עד כדי כך זרים.

תרגמה: עמית בנימין

פורסם במקור בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת Scientific American

 

0 תגובות