העלייה המתמדת במנת המשכל מרמזת שבני הדורות הבאים יהיו גאונים בהשוואה אלינו

בקיצור

  • ציוני ה-IQ עולים בהתמדה זה מאה שנים, תופעה המוכרת כיום בשם "אפקט פלין".
  • העלייה בציונים במבחני ה-IQ נובעת משיפור בביצועים במבחנים הנחשבים כבלתי תלויים בתרבות, כגון מבחני התאמת תבניות.
  • החוקרים סבורים ששורשי האפקט נעוצים באופי המופשט והמורכב יותר של החיים המודרניים.
  • חשיבה משופרת יוצרת טכנולוגיות השבות ומעצימות בתורן את כושר החשיבה שלנו. אין כרגע רמז שלולאת המשוב הזאת עומדת להיעצר.

לפני 28 שנים גילה ג'יימס ר' פלין (Flynn), חוקר באוניברסיטת אוטאגו שבניו זילנד, תופעה שאנשי מדעי החברה עדיין לא הצליחו להסביר: מאז תחילת המאה ה-20 מסתמנת עלייה מתמדת במנת המשכל, ה-IQ, במקומות רבים בעולם. פלין בדק תוצאות של מבחני אינטליגנציה ביותר מ-25 מדינות ומצא שמנת המשכל עלתה בכולן ב-0.3 נקודות מדי שנה, כלומר עלייה של 3 נקודות מלאות בכל עשור. מחקרי מעקב שנערכו במשך כ-30 שנה איששו את הממצאים הסטטיסטיים [של פלין] המעידים על עלייה כלל-עולמית, הידועה כיום בשם "אפקט פלין". והעלייה עדיין נמשכת.

"לתדהמתי, מגמת העלייה ב-IQ נמשכת גם במאה ה-21," אמר פלין לקראת פרסום ספרו האחרון בנושא: "האם אנחנו נעשים חכמים יותר?" שראה אור בספטמבר 2012. "הנתונים האחרונים מארה"ב מוסיפים להראות עלייה קבועה של שלוש עשיריות הנקודה מדי שנה."

איור חץ כלפי מעלה על האותיות IQ. קרדיט: קווין ואן איילסט | Scientific American
קרדיט: קווין ואן איילסט

אחד ההיבטים המוזרים והמעניינים של אפקט פלין הוא אחידות התופעה: העלייה קבועה, ללא האטות וללא עצירות ועליות מחודשות. העלייה במנת המשכל ממשיכה בהתמדה "כאילו יד בלתי נראית מכוונת אותה," אומר פלין. ג'וזף רוג'רס, פסיכולוג מאוניברסיטת אוקלהומה, בדק את תוצאות מבחני האינטליגנציה של כ-13,000 סטודנטים אמריקניים כדי לברר אם אפקט פלין בא לידי ביטוי גם על פני תקופות זמן קצרות יותר. "שאלנו את עצמנו אם ציוני הסטודנטים [במבחני ה-IQ] ישתפרו גם בתקופות זמן של חמש או עשר שנים. ובכן, מתברר שהם משתפרים אפילו במהלך שנה אחת," אומר רוג'רס. "העלייה בהישגים נמשכת בהתמדה, באופן שיטתי, שנה אחר שנה אחר שנה. לילדים שנולדו ב-1989 יש IQ גבוה מעט מילדים שנולדו ב-1988."

המשמעות של אפקט פלין היא שבממוצע, מנת המשכל של ילדים תהיה גבוהה בכ-10 נקודות מזאת של הוריהם. בסוף המאה הזאת, תהיה לצאצאינו מנת משכל גבוהה בכ-30 נקודות מזו שלנו. זה גם ההפרש בין מנת המשכל הממוצעת לבין זו של שני האחוזים העליונים באוכלוסייה – כל זאת, בהנחה שאפקט פלין יימשך. אך האם התופעה הזאת יכולה להמשיך לעד? האם המגמה עתידה להמשיך עד אין סוף, כך שבני הדורות הבאים ייחשבו גאונים על פי קני המידה המקובלים כיום? או שיש גבול טבעי לאפקט פלין ולהתפתחות האינטליגנציה האנושית?

האינטליגנציה בעידן המודרני

כמעט בד בבד עם זיהוי אפקט פלין, זיהו החוקרים תופעה נוספת. הם שמו לב לכך שהעלייה בציונים במבחני ה-IQ מושגת כמעט כולה בזכות ביצועים טובים יותר בחלקים מסוימים של המבחנים הנפוצים ביותר בשימוש. אחד המבחנים האלה, מבחן האינטליגנציה לילדים של וכסלר (WISC), כולל כמה חלקים, שכל אחד מהם מעריך מיומנויות שונות. היה אפשר לצפות לשיפור דווקא בתחום האינטליגנציה המגובשת, זו הנרכשת בבית הספר, כמו מיומנויות בחשבון ואוצר מילים. אך בניגוד לציפיות, לא כך הדבר. מתברר שהציונים בחלקי המבחן המודדים את המיומנויות האלה נשארים קבועים לאורך זמן.

מרבית העלייה במנת המשכל נובעת משיפור בהישגים בשני תת-מבחנים המתמקדים בחשיבה מופשטת. תת-מבחן אחד עוסק בקווי דמיון בין עצמים או בין מושגים ומציב שאלות בנוסח: "במה דומים תפוח ותפוז זה לזה?" תשובה כמו "שניהם אכילים" תזכה בציון נמוך, ואילו תשובה כמו "שניהם פירות", הכוללת מאפיינים שמעבר לתכונות פיזיקליות פשוטות, תזכה בציון גבוה יותר. בתת-המבחן השני מוצגת לנבחנים סדרה של צורות גאומטריות ועליהם לזהות קשר מופשט כלשהו ביניהן.

מבחנים כגון אלה תוכננו מלכתחילה כמבחנים לא-מילוליים שאינם תלויי תרבות המיועדים למדוד את מה שמכונה בפי הפסיכולוגים בשם "אינטליגנציה נזילה": יכולת מולדת לפתור בעיות לא מוכרות. נראה כאילו הדבר עומד בסתירה לאפקט פלין, שכן העלייה שהוא מתעד מראה קשר ברור בין השפעות סביבתיות לבין מרכיבי אינטליגנציה שלכאורה אינם תלויי תרבות, קשר שנמצא באוכלוסיות שונות ברחבי העולם. איינסלי מיצ'ם ומארק פוקס, פסיכולוגים מאוניברסיטת פלורידה שערכו מחקרים מפורטים בנושא ההבדלים בין הדורות כפי שהם משתקפים בהישגים במבחני האינטליגנציה, משערים שהשיפור ביכולת החשיבה המופשטת שלנו קשור לגמישות חדשה המאפיינת את הדרך שבה אנו תופסים היום עצמים בעולם.

"כולנו מכירים את 'כפתור' ה'התחל' שעל צג המחשב, אלא שאין זה באמת כפתור," אומרת מיצ'ם. "ניסיתי להסביר לסבתי כיצד לכבות את המחשב ואמרתי לה: ראשית את מקישה על כפתור ה'התחל' ובוחרת באפשרות 'כיבוי.' היא הבינה שעליה ללחוץ בפועל על דבר פיזי כלשהו והקישה עם העכבר על צג המחשב."

מיצ'ם מוסיפה שסבתה אינה חסרת אינטליגנציה. אבל היא גדלה בעולם שבו כפתורים היו כפתורים ממשיים [ולא וירטואליים] וטלפונים היו טלפונים ולא מצלמות. חוקרים רבים, בהם גם פלין, טוענים שהעלייה בציונים במבחני ה-IQ אינה משקפת שיפור ביכולת השכלית הבסיסית שלנו. למעשה, אומרים החוקרים, אפקט פלין משקף עד כמה המוח שלנו נעשה "מודרני". מבחנים כגון אלה דורשים מיומנות בזיהוי קטגוריות מופשטות ובמציאת הקשרים ביניהן. ומיומנות זו, אומר פלין, נעשתה במהלך המאה האחרונה שימושית יותר משהייתה אי פעם בהיסטוריה האנושית.

"אם אינכם מסוגלים לסווג מושגים מופשטים ואם אינכם מורגלים בחשיבה לוגית, אז למעשה אינכם יכולים להשתלט על החיים בעולם המודרני," אומר פלין. "הפסיכולוג הסובייטי אלכסנדר לוריא ערך בשנות ה-20 של המאה ה-20 שורה של ראיונות מאלפים עם איכרים במחוזותיה הכפריים של רוסיה. הוא נהג להציב להם את השאלה הזאת: 'באזורים שיש בהם שלג-עד, הדובים לבנים תמיד. בקוטב הצפוני יש שלג כל ימות השנה. מה צבעם של הדובים שם?' האיכרים ענו תמיד שכל הדובים שראו אי פעם היו חומים. הם לא העלו בדעתם שלשאלה היפותטית יכולה להיות משמעות."

האיכרים לא היו טיפשים. הם פשוט חיו בעולם שבו נדרשו מיומנויות אחרות. "נראה לי שההיבט המרתק ביותר בתופעה הזאת אינו עצם הדבר שההישגים שלנו במבחני ה-IQ טובים כל כך," אומר פלין, "אלא האור החדש שבו היא מאירה את מה שאני מכנה 'ההיסטוריה של החשיבה במאה ה-20'."

פרשנות פשטנית מדי של אפקט פלין תוביל אותנו למסקנות מוזרות ביותר. למשל, אם ננסה לבצע אקסטרפולציה (חִיּוּץ) של האפקט לאחור בזמן, נמצא שלאדם הממוצע בבריטניה ב-1900 הייתה מנת משכל של 70 בערך, לפי קני המידה של 1990. "משמעות הדבר היא שהבריטי הממוצע היה על גבול הפיגור השכלי, ולא היה יכול אפילו להבין את חוקי משחק הקריקט," אומר דייוויד הַאמְבְּריק, פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת מדינת מישיגן. "וברור שזו מסקנה אבסורדית."

אולי איננו נבונים יותר מאבותינו, אך אין ספק שהיכולת השכלית שלנו השתנתה. פלין סבור שהשינוי החל בימי המהפכה התעשייתית, שהביאה בעקבותיה מערכת חינוך המונית, משפחות קטנות יותר וחברה שבה מקצועות טכניים וניהוליים תפסו את מקום העיסוקים החקלאיים. נוצרו מעמדות חדשים של אנשי מקצוע: מהנדסים, חשמלאים, מעצבים תעשייתיים, ותחומי העיסוק החדשים שלהם חייבו שליטה בעקרונות מופשטים. החינוך בתורו נעשה הכוח המניע לחדשנות ולשינויים חברתיים נוספים. כך נוצר משוב חיובי מתמשך בין היכולות השכליות שלנו לבין תרבות מבוססת טכנולוגיה, ולא נראה כי המשוב הזה עתיד להסתיים בקרוב.

מרבית החוקרים מסכימים עם הנחת היסוד של פלין שהמהפכה התעשייתית וההתפתחות הטכנולוגית הן שחוללו את האפקט הנקרא על שמו. עם זאת, קשה לזהות במדויק גורמים מדויקים שאפשר לעצב לפיהם מדיניות חינוכית או חברתית שתגביר את האפקט. שיפור החינוך תורם ללא ספק להתקדמות. עד תחילת המאה ה-20, למדו מרבית האמריקנים לא יותר משבע שנים בבית הספר. כיום, כמחצית מן האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב היא בעלת השכלה על-תיכונית, חלקית לפחות.

אך ההשכלה הפורמלית לבדה אינה יכולה להסביר את כל הסיפור. כמה מן החוקרים בתחום העלו את ההשערה שמגמת העלייה ברמת ה-IQ במהלך המאה ה-20 משקפת רובה את השיפור בהישגים בקצה הנמוך של עקומת הפעמון המייצגת את התפלגות רמת המשכל, תוצאה שמקורה קרוב לוודאי באפשרויות הרבות יותר הפתוחות כיום לרכוש השכלה. ואולם, ג'ונתן ואי ומרתה פוטאלאז מאוניברסיטת דיוק, ערכו לאחרונה מחקר שהקיף 1.7 מיליון תוצאות של מבחני אינטליגנציה, שניתנו לתלמידי כיתות ה', ו' ו-ז' במהלך תקופה של 20 שנה, ומצאו שציוני התלמידים המדורגים ב-5 האחוזים העליונים תואמים להפליא את אפקט פלין. "בפעם הראשונה מצאנו עדות לעלייה של עקומת האינטליגנציה כולה," אומר ואי. הוא ופוטאלאז מניחים אפוא שהעלייה בעקומת האינטליגנציה כולה מראה שהכוחות התרבותיים המניעים את השיפור בהישגים משפיעים על הכול במידה שווה. במאמר העומד להתפרסם בקרוב, מעלים החוקרים את ההשערה שהחשיפה הנרחבת, בעולם כולו, למשחקי וידאו מתוחכמים ואפילו לתכניות טלוויזיה מסוימות מספקת "מגרש אימונים" המפתח את המיומנויות לפתרון הבעיות הדרושות להצלחה במבחני IQ.

האוניברסליות של אפקט פלין מאששת, לדעתו של רוג'רס, את הטענה שאין טעם לחפש גורם יחיד לתופעה. "יש ככל הנראה ארבעה או חמישה גורמים ראשיים וכל אחד מהם יכול לאזן ולווסת את האחרים," אומר רוג'רס. תזונה משופרת בגיל הילדות, חינוך לכול, משפחות קטנות יותר וההשפעה של אימהות משכילות על ילדיהן הם קרוב לוודאי כמה מן הגורמים העומדים ביסודה של התופעה. "גם אם רק שניים מן הגורמים משפיעים, הרי שגם כששני האחרים נעדרים, כפי שקרה, למשל, במלחמת העולם השנייה, אפקט פלין ממשיך להתקיים," מוסיף רוג'רס.

אבולוציה שכלית

מה צפוי לנו בעתיד? האם ציוני ה-IQ ימשיכו לעלות? בדבר אחד אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים: העולם הסובב אותנו ימשיך להשתנות, במידה רבה בשל מעשינו שלנו.

פלין מרבה להשתמש באנלוגיה מתחום הטכנולוגיה כדי לתאר את פעולת הגומלין ארוכת הטווח שבין חשיבה לתרבות. ב-1900 מכוניות נסעו לאט עד כדי אבסורד משום שהכבישים היו במצב ירוד להחריד," אומר פלין. "בכל נסיעה הרגשת שעצמותיך מתפרקות." מאז הכבישים והמכוניות השתכללו במקביל. כשחל שיפור בכבישים, השתפרו גם המכוניות, והשיפור בכבישים דרבן את המהנדסים לתכנן מכוניות מהירות עוד יותר.

גם החשיבה והתרבות שלנו קשורות זו בזו במשוב דומה. אנחנו יוצרים עולם שהמידע שבו לובש צורות חדשות ונע במהירויות שרק לפני כמה עשורים לא היה אפשר אפילו להעלות על הדעת. כל התקדמות בטכנולוגיה מפתחת מוחות שיהיו מסוגלים להשתלט עליה, והחשיבה המשופרת מוסיפה לשנות את העולם. קשה להניח שאפקט פלין יפסיק במאה הזאת, והדבר מבשר על עולם שבו אנו, החיים היום, צפויים להיחשב למרבה הצער ליצורים בורים ומיושנים.

האינטליגנציה שלנו משתנה כמובן גם בדרכים שאינן באות לידי ביטוי במבחני IQ. "אנשים נעשים מהירים יותר, אני משוכנע בזה," אומר האמבריק. "במחקרים הבודקים זמני תגובה מקובל להתעלם מתוצאות שמתחת ל-200 אלפיות השנייה. ההנחה בעבר הייתה שזה זמן התגובה המהיר ביותר האפשרי. אך אם תשאלו את העוסקים בתחום, הם יאמרו לכם שעליהם להתעלם מיותר ויותר תוצאות: אנשים נעשים מהירים יותר. אנחנו שולחים הודעות טקסט, משחקים במשחקי וידאו ומבצעים הרבה יותר פעולות המחייבות זמני תגובה מהירים ביותר. אני סבור שברגע שיהיו בידינו די נתונים, נוכל לראות שאפקט פלין חל גם על מדדי מהירות תפיסתית.

ואולי אין להתפלא מקיומו של אפקט פלין. היעדרו היה מדהים ומבהיל הרבה יותר, שכן משמעות הדבר הייתה שחדלנו להגיב לעולם שיצרנו במו ידינו. אפקט פלין לעצמו אינו טוב או רע, אין הוא אלא סימן לכושר ההתאמה שלנו לסביבה, והיכולות שהוא משקף מאפשרות לנו במידה שווה להרוס או לבנות. אם יתמזל מזלנו, נמשיך לבנות עולם שיאפשר לנו להמשיך ולהתפתח ולהמשיך ולהחכים – עולם שבו צאצאינו ישתוממו לנוכח היעדר התחכום שלנו.

 


טוב לדעת

אינטליגנציה מסוג מסוים

איך מודדים מנת משכל, או IQ? אחד המבחנים הנפוצים הוא מבחן האינטליגנציה של וכסלר לילדים (WISC), המורכב מכמה תת-מבחנים [שכל אחד מהם מעריך מיומנות שונה]. מקצתם מודדים את אוצר המילים של הילדים, את כישרונם בחשבון או את הידע הכללי שלהם – מה שאנחנו מכנים טריוויה. תת-מבחנים אחרים בוחנים את היכולות התפיסתיות של הילדים. במבחן העוסק בקווי דמיון בין עצמים או מושגים, הילדים מתבקשים למצוא קווי דמיון מופשטים בין מילים (למשל, שועל וארנבת). רק בתת-המבחנים האלה המתמקדים בחשיבה מופשטת נרשמה עלייה בהישגים. אפקט פלין משקף אפוא את ההסתגלות שלנו לחשיבה מופשטת.


לקריאה נוספת

  • Flynn’s Effect. Marguerite Holloway in Scientific American, Vol. 280, No. 1, pages 37-38; January 1999
  • Solving the IQ Puzzle. James R. Flynn in Scientific American Mind, Vol. 18, No. 5, pages 24-31; October 2007
  • Are We Getting Smarter? Rising IQ in the Twenty-First Century. James R. Flynn. Cambridge University Press, 2012
מאמר זה פורסם בעיתון Scientific American ותורגם ונערך בידי רשת אורט ישראל

 

0 תגובות