מה הקשר בין בית המקדש, ארכימדס, מחט ושיא גינס? כולם שזורים בסיפורו של המספר פאי, שהיום מציינים בעולם את חגו

במקומות רבים בעולם מציינים ב-14 במרץ את "יום הפאי", או "יום המתמטיקה", משום שהתאריך בכיתוב המקובל בשיטה האמריקאית, 3.14, הוא המספר פאי בדיוק של שני מקומות אחרי הנקודה. התאריך הזה הוא גם יום הולדתו של אלברט איינשטיין (1879), והנה סיבה כפולה למסיבה. אז קדימה! נביא לכם היום את הפאי – לא העוגה הפריכה עם מילוי שוקולד (טוב, אולי קצת גם אותה), אלא המספר פאי.

פאי, המסומן באות היוונית π הוא מספר חמקמק המבטא את היחס בין היקף המעגל לקוטרו. מדוע חמקמק? משום שפשוט אי אפשר לחשב אותו במדויק. זה לא הפריע בשנת 2015 לרג'ביר מינה (Meena) מהודו להיכנס לספר השיאים של גינס לאחר שדקלם בעל פה את 70 אלף הספרות הראשונות אחרי הנקודה.

כבר לפני אלפי שנים ידעו מתמטיקאים ופילוסופים שכאשר מודדים היקף של מעגל ומחלקים אותו בקוטר מקבלים מספר קבוע, שגדול במעט מ-3. אולם כל ניסיונותיהם לחשב את המספר במדוייק עלו בתוהו. הם חשדו שאי אפשר בכלל לחשב את פאי בדיוק סופי, ואכן המתמטיקאי השוויצרי יוהן היינריך למברט (Lambert) הוכיח ב-1772 שהחיפוש אחר הדיוק הסופי נדון לכישלון.

פאי הוא מספר אי-רציונלי (וטרנסצנדנטלי). אי אפשר לבטא את פאי כשבר של מספרים שלמים, יש לו אינסוף ספרות אחרי הנקודה העשרונית, והן אינן מסודרות באופן הגיוני או מחזורי. הדרך היחידה האפשרית לרשום את פאי כמספר היא כשבר עשרוני עם ספרות עד למקום שרירותי ואח״כ שלוש נקודות, לדוגמה:

 …3.1415926535897932384626433832795028841971

שלוש הנקודות בסוף המספר מסמנות שהמספר ממשיך עד אינסוף.

עד היום חושבו יותר מ-1013 ספרות (עשרה מיליון מיליונים) אחרי הנקודה העשרונית. הסיבה שממשיכים בכל זאת לחשב ספרות של פאי, אף על פי שלכל היותר נוכל להתקרב למספר מדויק יותר, היא השימושים הרבים שלו בפיזיקה המודרנית – בקוסמולוגיה ובתורת הקוונטים.

הפאי הקדוש
ההיסטוריה של ניסיונות החישוב של פאי מרתקת. פרשני התנ"ך הציעו חישוב המבוסס על מידותיו של כיור המכונה "ים" שעמד בבית המקדש הראשון. מידות הכיור, 30 אמה היקפו ועשר אמות קוטרו (אמה היא בערך 45 ס"מ), מופיעות בספר מלכים א', פרק ז': "ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב". ניסוח כמעט זהה מופיע בדברי הימים ב' (פרק י"ד), אבל שם המילה קוה מוחלפת בצורה הקצרה קו.

לפי הפסוקים עצמם עולה שערכו של פאי צריך להיות 3. הגאון מווילנה, שחי בתקופתו של למברט וכבר ידע כנראה שפאי הוא מספר אי-רציונלי, מצא קירוב טוב יותר בעזרת ההבדל בין הפסוקים. הוא חילק את הערך הגימטרי של המילה קוה בזו של המילה קו (111/106), הכפיל את התוצאה (1.04716981) בשלוש, וקיבל ערך קרוב לפאי, 3.14150943, שיפור ניכר מהחישוב המקורי בתנ"ך.

אף שלסיפור החביב הזה אין כמובן שום חשיבות מתמטית, הוא מדגים עד כמה העסיק חישוב גודלו של פאי מדענים ואנשי רוח מתחומים שונים ומגוונים.

עומדים בטור
מלומדים סינים בעת העתיקה פיתחו שיטה לחישוב פאי באמצעות מצולע משוכלל החסום במעגל. אם מחשבים את היחס בין היקף המצולע לקוטר המעגל, מקבלים ערך קרוב יותר לפאי ככל שיש למצולע יותר צלעות. מתמטיקאי מפורסם שחישב את פאי בשיטה דומה היה המלומד היווני ארכימדס, שאהב מאוד מעגלים ואף שילם על כך בחייו. האגדה מספרת שחיילים רומאים הרגו אותו בעת שצייר מעגלים בחול על חוף סיציליה, משום שגער בהם על כך שדרכו על המעגלים.

ארכימדס ניסה למצוא גבולות עליונים ותחתונים לערך האפשרי של פאי. הוא חסם מעגל במצולע מבחוץ, וחסם בתוכו מצולע. כך גילה שערכו של פאי מצוי בין המספרים: 3.1429 ו- 3.1408. המתמטיקאי הצרפתי בן המאה ה-16, פרנסואה וייט (Viète) ומתמטיקאים נוספים המשיכו את שיטתו של ארכימדס. וייט השתמש לשם כך במצולע של 393,216 צלעות!

החיפוש אחר חישוב מדויק של פאי הביא גם לכמה חישובים מוזרים. המתמטיקאי האנגלי בן המאה ה-17 ג'ון ווליס (Wallis) מצא למשל שחצי פאי שווה למכפלה אינסופית של מספרים זוגיים כפולים חלקי מכפלה אינסופית של מספרים אי-זוגיים כפולים:

בין הקווים
במאה ה-18, המדען הצרפתי ז'ורז' לואי לקלרק, המכונה הרוזן בופון (Buffon), מצא קשר מעניין בין פאי להסתברות. בופון שרטט על נייר כמה קווים מקבילים שהמרחק ביניהם הוא אורכה של מחט תפירה. הוא השליך חופן מחטים על הדף ובדק כמה מהן נוגעות בקווים. בופון נדהם לגלות כי היחס בין מספר המחטים שנגעו בקווים לאלה שנפלו ביניהם היה π/2. ככל שמשליכים יותר מחטים מקבלים ערך מדויק יותר של פאי. המתמטיקאי האיטלקי לצאריני (Lazzarini) עשה ב-1901 את הניסוי עם 3,048 הטלות של מחטים, וקיבל את הערך של פאי בדיוק של שש ספרות אחרי הנקודה.

השיטות המודרניות לחישוב פאי מבוססות על חישוב סכום של טור אינסופי של מספרים. ככל שמחברים יותר איברים (מספרים) בטור, מקבלים ערך מדויק יותר של π. למשל, המתמטיקאי הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ (Leibniz) חישב פאי לפי הטור האינסופי:

 

טורים דומים משמשים עד היום בחישוב הערך של פאי במחשבים ומחשבונים.

האם יש עדיין עניין למתמטיקאים במספר פאי עצמו, מעבר להגדלת הדיוק שבחישוב? ועוד איך! יש שאלות רבות שמתמטיקאים מנסים לפתור בנוגע לפאי. טרם הוכח מתמטית, למשל, אם כל אחת מהספרות (9-0) מופיעות אינסוף פעמים ברצף האינסופי שאחרי הנקודה. עדיין לא ידוע אם יש ברצף המספרים הזה גם רצף אינסופי של אפסים.

לא נשכח את השיטות הרבות שיש כדי לסייע לזכור בעל פה את ערכו של פאי. השיטה החביבה עלי היא לזכור את המשפט הבא: "ילד א' וילד ב' מהחוג לביולוגיה הם תאומים שלמדו יחד דברים מעניינים בביולוגיה". מספר האותיות בכל מילה הוא בדיוק הספרות של פאי.

19 תגובות

  • אריאל ענן

    מה עם בסיס הספירה ?

    אם נשנה את הבסיס, האם יתכן ונקבל תבנית יותר 'זכירה'? מאחר ודווקא באחד המאמרים הכי מבריקים כאן לא היתה דרך להגיב. אני מעוניין להסיר את הכובע בפני עמית פנדו על מאמרו המבריק בפשטותו על תיאורית העל מיתרים - פשוט תודה על היכולת המופלאה לתאר את הנושא ברמה מופשטת ועקרונית השמורה רק למי שבאמת מבין נושא.

  • אנונימי

    אורך סופי מול פאי אינסופי , הייתכן ?

    אם אורך המעגל הוא סופי אז למה הפאי הוא לא סופי ?

  • גיורא

    פאי הוא אכן מספר סופי, אך הוא

    פאי הוא אכן מספר סופי, אך הוא בנוי מהספרה 3 לפני הנקודה ומאינסוף ספרות אחרי הנקודה (העשרונית). התכונה המעניינת היא שלא ניתן לתאר את סדר הופעת הספרות אחרי הנקודה באופן מחזורי כפי שניתן במספרים רציונליים.

  • אלי

    הסיבה להמשך שיפור הדיוק של פי

    היא ממש לא "השימושים הרבים שלו בפיזיקה המודרנית – בקוסמולוגיה ובתורת הקוונטים" בשביל זה לא צריך דיוק של מיליון ספרות אחרי הנקודה.
    הסיבה היא רק כי זה אתגר, תחרות של מתמטיקאים.

  • נורית

    האם יש עוד מספרים כמו פאי?

  • אנונימי

    יש יותר מספרים כמו פאי מאשר

    יש יותר מספרים כמו פאי מאשר מספרים שאינם כמו פאי ( כלמר: שאינם ניתנים להצגה כמנה של שני שלמים)

  • אלי

    הלוגריתם הטבעי - e

    בטח מתמטיקאים יוכלו להוסיף עוד כמה.

  • אנונימי

    תלמיד המדרשה החסידית

    נראה לי שאת מתכונת "האם יש עוד מספרים אי רציונלים (שיש אין סוף מספרים אחרי הנקודה)" אז בהנחה שהבנתי את השאלה נכון אז התשובה היא שכן לדוגמה: שורש 2 וכמובן פאי +5 או פאי - 2.

  • אריאל יוסף

    הערה

    כתוב שארי"עדיין לא ידוע אם יש ברצף המספרים הזה גם רצף אינסופי של אפסים".
    ברור שאין רצף אינסופי של אפסים כי אם היה אז פאי היה רציונלי...

  • יפתח

    ההסבר לכך

    עשירית פלוס מאית פלוס אלפית עד
    הערך האחרון שלפני רצף האפסים
    האין סופי יוצר מספר רציונלי שבמונה
    מופיע מספר היחידות הכי קטנות ובמכנה
    ערך היחידות הכי קטן

  • יוסי

    לא... אולי פאי זה: 3.14.15,,,000000000000000000,,,,5543,,,,

  • yair

    מאמר הסבר להוכחת חישוב הפאי

    תוכלו בבקשה לפרסמם מאמר המסביר מדוע כל השיטות שהוזכרו בכתבה נכונות, או לפחות לענות על כך בתגובה?
    אם אתם מפרסמים מאמר על כך או שפרסמתם כבר, תוכלו להדבק קישור?

  • ניצן

    אותנו למדו ש ...

    פיי = 22/7
    בקירוב, כמובן

  • אנונימי

    או

    355/113

  • א.עצבר

    שאלת הערך המדויק של פאי,

    שאלת הערך המדויק של פאי, מתבססת על תפיסה שגויה, שלכל המעגלים יש אותו מספר פאי.
    ניסוי ההיקפן הוכיח כי פאי של קוטר 2 מ"מ, קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ.
    פיתוח התוצאה של ניסוי ההיקפן, קובע ערך מינימלי לפאי 3.1416 המופיע במעגל בקוטר אינסופי, וערך מקסימלי של 3.164 המופיע במעגל בקוטר אפס.

  • אלי

    נו, באמת..

    קראתי על הניסוי, כדי להבין על מה מדובר.
    כמהנדס מכונות שלא נוהג להתווכח עם מתמטיקאים - אומר בעדינות שהניסוי מגוחך והמסקנות שלו מופרכות.

  • נחום

    קו קוה

    תודה רבה על המאמר. רק לתקן המילה קו וקוה מופיע באותו מקום כקרי וכתיב( איך שהמילה רשומה ואיך שקוראים אותה) כאשר יש שינוי כזה זה מלמד שיש משהו מוחבא שם. זה לא שבספר אחר כתוב אחרת

  • חיים

    הים שעשה שלמה כמקור לפאי

    הובא במאמר מקור המייחס לגאון מוילנא את החישוב של פאי על דרך הגמטריה מהמופיע בספר מלכים לגבי הים שעשה שלמה. המקור האמיתי לחישוב זה הוא הרב מתתיהו מונק בקובץ התורני "הדרום" חוברת כג (תשכ"ח

  • אביתר

    הפוך, גוטה. הגאון מווילנא קדם

    הפוך, גוטה. הגאון מווילנא קדם לרב מונק בכמאתיים שנה, כך שהוא המקור לחישוב, והרב מונק, לכל היותר, ציטט את דבריו.