במשך דורות של הרבעה בררנית פיתחנו כלבים מטופחים בעלי תכונות חיצוניות ייחודיות. "על הדרך" יצרנו אצלם מחלות, מומים תורשתיים וסבל נורא, שנובעים מחוסר גיוון גנטי. האם הכלבים הגזעיים באמת עדיפים על פני קרוביהם המעורבים?

כשהלן בייטס החליטה לצרף למשפחתה כלבה, היא בחרה בקבליר קינג צ'רלס ספניילית, כלבה קטנה בעל מזג אוהב ומתוק שנהדרת עם ילדים קטנים. סילבי הצעירה הייתה קצת שובבה ותמיד נרתעה כשניסו ללטף אותה בראש או בצוואר.

אף אחד במשפחה לא תיאר לעצמו שאלה היו הסימנים הראשונים של מחלה בשם סירינגומיאליה (Syringomyelia) שסילבי שלהם סובלת ממנה. מדובר במחלה אכזרית שבה הגולגולת קטנה מדי להכיל את המוח, דבר שיוצר לחץ תוך גולגולתי אדיר, בעיות עצביות חמורות וכאבים עזים. תופעה דומה קיימת גם אצל בני אדם, ומתבטאת בכאבי תופת.

כלבים שסובלים מהמחלה מתחילים בגירודים בלתי פוסקים של אזור הצוואר, וממשיכים ביללות כאב בלתי פוסקות. אפשר לטפל בהם בניתוח, שבו מסירים חלק מהגולגולת כדי לפנות חלל נוסף עבור המוח, אך מדובר בניתוח מסובך מאוד עם שיעורי הצלחה לא גבוהים. לא פעם אין ברירה אלא להמית את הכלב.

המקרה של סילבי איננו יוצא דופן – יותר מ-30 אחוז מכלבי הקבליר ספנייל סובלים מסירינגומיאליה. וזה לא מקרה: כמו כלבים גזעיים רבים, סילבי היא תוצר של ברירה מלאכותית מורכבת מעשה ידי אדם. אנשים הרביעו כלבים על סמך תכונות של מראה חיצוני בלבד, ובמקביל טיפחו ושימרו פגמים ומוטציות גנטיות שמלוות את הגזע עד היום.

תוספת של בטן גדולה ועיוות בגולגולת. שינויים בכלבי בול טרייר ב-100 השנים האחרונות. מקור: Caen Elegans

תוספת של בטן גדולה ועיוות בגולגולת. שינויים בכלבי בול טרייר ב-100 השנים האחרונות. מקור: Caen Elegans

תחרות יופי לכלבים

הרבעות הכלבים הראשונות נועדו לחקות את תהליך הברירה הטבעית, שבו תכונה תורשתית שמעניקה יתרון לבעל החיים הופכת נפוצה יותר באוכלוסייה ועוברת מדור לדור. מגדלי הכלבים, שרצו לטפח תכונות מסוימות שישרתו את האדם, כמו יכולות הציד של הגרייהאונד או הכישורים של המסטיף ככלב שמירה, לקחו כלבים שביצעו את עבודתם כהלכה והרביעו אותם עם כלבים מוצלחים אחרים. כך העבירו את התכונה הרצויה לצאצאיהם. בהדרגה, דרך ברירה מוקפדת, נוצרו גזעים מובחנים.

באמצע המאה ה-19 התחולל שינוי משמעותי – כלבים הפכו לסמל סטטוס והרבעות כלבים הפכו לספורט. כובד המשקל הועבר מהפונקציונליות של הגזעים למראה שלהם, ומגדלי הכלבים התמקדו ביצירת גזעים חדשים וב"שיפור" גזעים קיימים על סמך המראה החיצוני בלבד.

בשנת 1859 נערכה תערוכת הכלבים הראשונה בבירמינגהם שבאנגליה, בהשתתפות כלבים משלושים גזעים שונים. התחרויות הללו זכו לפופולריות רבה וב-1873 הוקם "מועדון הכלבייה" (Kennel club), שהוא הגוף הרשמי באנגליה להרבעות ולשימור טוהר הגזעים של כלבים. בהמשך הצטרפה אליו הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (Fédération cynologique internationale).

הארגונים האלה מגדירים את הקריטריונים הנדרשים על מנת שגזע ייחשב "גזעי". הקריטריונים מתבססים על מראה חיצוני, אופי הכלב, אופן הליכתו ותנועותיו, משקלו וגודלו. שנים של הרבעות והכלאות של כלבים בעלי מראה חיצוני ואופי דומה הטביעו חותם עמוק בגזעים הללו. השינויים שעברו חלקם היו קיצונים עד כדי כך שמספיק להסתכל מאה שנה אחורה כדי לזהות את השינויים שחלו בהם.

בולדוג אנגלי אז והיום. השינויים הפכו אותו פגיע למחלות רבות וקיצרו מאוד את תוחלת חייו | מקור: Caen Elegans

בולדוג אנגלי אז והיום. השינויים הפכו אותו פגיע למחלות רבות וקיצרו מאוד את תוחלת חייו | מקור: Caen Elegans

שימור (פגמי) הגזע

הקריטריונים שמועדוני הגידול וההרבעה הגדירו מכתיבים אילו מאפיינים חיצוניים חייבים להופיע בגזע מסוג מסוים; למשל אורך הרגליים, צורת הזנב או מספר קפלי העור. אך בתקופה שבה נקבעו הקריטריונים הללו, באמצע המאה ה-19, לא ידעו דבר על DNA והורשה גנטית של מחלות תורשתיות. ואכן לא פעם התכונות החיצוניות הללו שיקפו בעיות בריאותיות חמורות שעברו בתורשה.

דוגמה לכך ניתן לראות אצל כלבי הרידג'בק, שקרויים על שם פס הפרווה האופייני על גבם. הפס (רידג') קוּשר ליכולת הציד של הכלב ולכן השתמר במשך השנים בתהליך הברירה המלאכותית של הגזע. איתו השתמר גם פגם תורשתי שמתאפיין בחור זעיר בעור הגב שנקרא דרמואיד סינוס (Dermoid Sinus). החור הזה מגיע עד חוט השדרה של הכלב וגורם לזיהומים קטלניים.

כעשרה אחוזים מכלבי הרידג' סובלים מהתופעה, ואחד מתוך 20 גורים נולד ללא הרכס בגב ולכן אינו חשוף לפגם הגנטי המתלווה אליו. בעיני המרביעים, גור שנולד ללא הרכס "אינו נכון גנטית" ולכן אינו נחשב גזעי. בעבר, רק הכלבים שירשו את הפגם הגנטי היו רשאים לעבור הכלאות ולהוליד צאצאים גזעיים כמותם. כיום קיימת מודעות רבה יותר לפגמים תורשתיים שעלולים לפגוע בבריאות הכלב, ונעשים מאמצים למנוע אותם. אך עם זאת, עדיין קיימים גזעי כלבים שמוגדרים בין השאר על פי הפגמים החיצוניים שלהם.

כלבי הרידג' אינם הדוגמה היחידה לשימור פגמים גנטיים של כלבים בתהליכי ברירה מלאכותיים. כלבי הפאג, לדוגמה, הורבעו בצורה בררנית על מנת ליצור אף יותר ויותר קצר, שמקשה עליהם מאוד לנשום ולאכול. מבנה הגולגולת שלהם שינה את צורתו עם השנים ומוביל לא אחת פעם לקריסת החך הרך, יציאת העיניים מארובותיהן ובעיות שיניים. בנוסף, הגזע הורבע כך שייווצר לו זנב מסולסל וקטן, דבר שמוביל לעיוותים קיצוניים בעמוד השדרה שלו.

לכל גזע יש בעיות בריאות משלו, חלקן קטנות ואחרות גדולות. כלבי בוקסר סובלים מאפילפסיה ומבעיות לב שמקורן בפגמים גנטיים תורשתיים; לברדורים סובלים מבעיות מפרקים ועיניים; לספרינגר ספניאל יש חוסר באנזימים מסוימים שייחודיים לו; גולדן רטריברים נוטה ללקות בסרטן; והטרייר סובל מאלרגיות

 
כלבי תחש גזעיים סובלים מגוף וצוואר ארוכים, ומרגליים קצרות מאוד וסובלים מבעיות רבות | מקור: Caen Elegans

כלבי תחש גזעיים הם בעלי גוף וצוואר ארוכים ורגליים קצרות מאוד וסובלים מבעיות רבות | מקור: Caen Elegans

סכנת הכחדה

האם גזעי הכלבים הללו סבלו תמיד מבעיות רפואיות רבות כל כך? כלל לא. גנטיקאים מסבירים שהסיבה העיקרית לתופעה היא הרבעות השְאֵרִים, כלומר זיווג של כלבים מאותה שושלת. חלק מהגזעים האלה הורבעו בינם לבין עצמם בצורה כזאת שמאגר הגֵנים שלהם הצטמצם עד לרמה של כמה אלפי פרטים שכמעט זהים זה לזה מבחינה גנטית. העובדה הזו מעמידה אותם בסכנה גדולה. 

המצב הזה של דילול המגוון הגנטי באוכלוסייה מסוכן מאוד. קצב המוטציות גדל בצורה ניכרת אצל כלבים גזעיים וחושף אותם למחלות רבות.. השונות הגנטית של כלבי פאג, למשל, אפסית עד כדי כך שכל 10,000 הפרטים הקיימים באנגליה כמעט זהים זה לזה מבחינה גנטית והמגוון באוכלוסייה שלהם שקול לזה שקיים אצל חמישים פרטים בלבד באוכלוסיות של כלבים מעורבים. עכשיו תארו לעצמכם מצב שבו נגיף קטלני יתקוף את הכלבים הללו. מאחר שכולם כל כך דומים גנטית, נגיף שינצל את החולשות שלהם עלול להכחיד את כולם.

כיום ידועות למדע כ-500 מחלות גנטיות שפוגעות בכלבים – מעט מאוד יחסית למספר המחלות התורשתיות הידועות אצל בני האדם. לעומת זאת, שיעור הכלבים הסובלים מבעיות גנטיות גבוה הרבה יותר מזה של בני אדם, כלומר יש מעט מחלות יחסית אבל הרבה יותר כלבים לוקים בכל אחת מהן. זו תוצאה ישירה של הברירה המלאכותית שעשינו בהם.

דוגמה לכך ניתן למצוא אצל כלבי בול טרייר רבים, שסובלים ממחלה גנטית בשם דלקת אקרודרמטיטיס קטלנית (Lethal acrodermatitis) או בקיצור LAD. המחלה מתאפיינת בבעיות גדילה, חוסר תפקוד של מערכת החיסון ונגעים בעור, בעיקר באזור כפות הרגליים. המחלה חשוכת מרפא ורוב הגורים שסובלים ממנה לא ישרדו.

צוות חוקרים בינלאומי הצליח לאחרונה לזהות ולבודד את הגן הפגום שמוביל למחלה. נכון להיום איננו יודעים לזהות כלבי בול טרייר שנושאים את הגֵן המוטנטי, כך שהם עשויים להעמיד צאצאים עם כלבים, אולי מאותה משפחה, שנושאים גם הם את המוטציה. מצב כזה משמר את המחלה הקטלנית במאגר הגנטי של הגזע. התגלית החדשה יכולה לעזור לפתח בדיקות חדשות שיזהו את הכלבים הנשאים, ויאפשרו להוציא אותם ממאגר ההרבעות.

מה כל כך חשוב בשונות גנטית? גיוון גנטי הוא מנגנון אבולוציוני שמסייע למינים להתאים את עצמם טוב יותר לסביבתם. כיוון שאוכלוסיית הכלבים המעורבים מגוונת יותר מבחינה גנטית בהשוואה לכלבים גזעיים, ההשערה היא שהם בריאים יותר. מחקר שעקב אחר 27 אלף כלבים גזעיים ומעורבים בארצות הברית, ניסה לבדוק את ההשערה. החוקרים בדקו שכיחות של 24 מחלות גנטיות בשתי האוכלוסיות של הכלבים, ומצאו שתפוצתן הייתה שונה בין הכלבים הגזעיים לבין המעורבים. עשר מהמחלות היו אופיינות לכלבים הגזעיים, מחלה אחת הייתה אופיינית יותר לכלבים המעורבים ובשאר המחלות הגנטיות לא היה הבדל בשכיחותן בשתי אוכלוסיות הכלבים. 

גם אצלנו, בני האדם, קיים טאבו ברוב התרבויות על זיווגים בין קרובי משפחה, שנובע מהיגיון אבולוציוני – זיווגי קרובים מובילים ליותר מחלות ומומים. אז למה אנחנו מתעקשים להרביע כך כלבים?

האם באמת צריך כלבים גזעיים?

על פי הגדרות הפדרציה הבינלאומית לכלבנות, המטרה העיקרית בגידול כלבים גזעיים היא "יצירת פרטים בריאים ומתפקדים, בעלי מבנה גופני ונפשי המאפיין את הגזע הספציפי אליהם משתייכים; כלבים המסוגלים לחיות חיים ארוכים ושמחים לתועלת בעליהם והנאתם, לתועלת החברה כולה וכן עבור צרכיו של הכלב עצמו".

בניסיון להתמודד עם בעיית התורשה של מחלות גנטיות בכלבים, הפדרציה הבינלאומית לכלבנות וההתאחדות הישראלית לכלבנות הכפופה לה, קבעו תקנות וחוקים שאמורים להקטין את הסיכוי להורשה שכזו. למשל, על המגדלים מוטלת האחריות להרביע כלבים שיתאפיינו במבנה הטיפוסי של הגזע, אבל יהיו בריאים מבחינה תפקודית וקלינית. לשם כך נדרשיםלא פעם המגדלים להציג בדיקות גנטיות ופיזיולגיות יקרות שיאששו שהכלב בריא, ושהוא לא יעביר בתורשה לצאצאיו מוטציות גנטיות שיובילו למחלות. חיה שנושאת גֵנים של מחלה מסוימת אך לא חולה בה תורשה להתרבות, אבל רק עם חיה שאינה נושאת את אותו גֵן מחולל מחלה. 

הבעיה העיקרית כיום היא, שהרקע הגנטי למחלות רבות אינו ידוע עדיין. בשל כך אי אפשר לעשות ברירה מלאכותית על פי הגֵן הפגום, ועל כן המחלות הללו חומקות מתחת לרדאר. ארגוני הכלבים מעודדים לפיכך את המגדלים ואת מועדוני הגזע לשתף פעולה עם מדענים בניסיון לשפר את הבנתנו בנוגע למחלות תורשתיות של כלבים. 

בנוסף, תקנות הרבייה קוראות למגדלים להמנע מהכלאות של פרטים קרובי משפחה צפופים (אח ואחות, אמא ובן או אב ובת), על מנת לשמר או להרחיב ככל האפשר את הגיוון הגנטי בגזע. הבעיה מתחילה בעיקר בקושי לאכוף את החוק על מגדלים לא חוקיים שלא מחזיקים תעודות, לא מקפידים על הנהלים ופעמים רבות גם לא דואגים לרווחת האם והגורים.

מבחינה ביולוגית הפתרון ברור: כדי להגדיל את הגיוון הגנטי של הכלבים הגזעיים, צריך להרביע אותם עם כלבים שאינם קרובים אליהם בקרבת דם מדרגה ראשונה או שנייה. בנוסף, רצוי לעקר פרטים שסובלים ממחלות גנטיות תורשתיות, כדי שלא יעבירו את הגֵנים החולים לדורות הבאים.

אך במציאות הדברים אינם שחור ולבן, ולא תמיד אפשר להפריד בין הגזע לבין המחלות התורשתיות הנלוות למאפייניו הרשמיים. השימור של כלבים גזעיים כרוך גם בשיקולים חברתיים, כלכליים ופילוסופיים אך גם מעשיים. יש גזעי כלבים שמסייעים לבני האדם בחקלאות, חילוץ והצלה, נחיית עיוורים, הגנה מאלרגיה ועוד. אחרים מוגדרים ככלבי שעשוע ופנאי בלבד. 

הכלבים הגזעיים שנויים במחלוקת עמוקה בתוך קהילות אוהבי הכלבים. בצד אחד ניצבים מגדלי הכלבים הגזעיים, שרואים לנגד עיניהם את חשיבות שימור הגזע, ומולם ניצבים המצדדים בכלבים המעורבים המחכים לאימוץ בעמותות הדואגות לבעלי חיים. כל צד מתבצר בעמדתו, אך הדברים מורכבים יותר ממה שנדמה לנו. כך או כך, הכלבים הגזעיים יישארו איתנו כנראה בסביבה עוד זמן רב. איתם ישארו גם הדילמות המוסריות והחברתיות הקשורות לבריאותם, לרווחתם וליכולת שלהם לתרום לנו, בני האדם ולהפך.

 

7 תגובות

  • אנונימי

    כתבה מסוכנת במסווה מאמר מדעי

    זהו מאמר מסוכן שכן הוא מוצג כאילו היה מאמר מדעי מבוסס אך ניכר, לפי כמות הטעויות שבו, שאין הוא כזה. כמו כן, הכותבת, שאין לי מושג מה הידע שלה בכלבנות, לא צרפה מקורות מדעיים שמחזקים את טענותיה.
    מבין שלל הטעויות, אתייחס לשתיים עיקריות בעיני: 1. בריאות
    תערכות הכלבים הן ליופי ובריאות יחד ומהוות כלי חשוב בהתאמת זכר ונקבה לזיווג. הפדרציה העולמית (FCI) קבעה חוקים לכל גזע (תקן גזע) וחוקים שחלים עם כל הכלבים על מנת להבטיח את בריאות הגורים.
    לכל גזע יש את התקן שלו שכולל גם אלו בדיקות יש לבצע לשלילת מחלות גנטיות.
    ד7גמה לחוק כללי: נשימה לא חופשית אצל הפחוסים, יביאו לפסילת כלבים להרבעה.  גם כלב אלוף, אם כעת יימצא שהוא מחרחר, יפסל להרבעה!!! 2. הרבעה בין קרובי משפחה
    כל הרבעה גזעית צריכה לקבל אישור מוקדם ממומחה לגזע שהוסמך לכך ע"י ההתאחדות הישראלית לכלבנות (ההי"ל). הרבעה בין קרובי משפחה לא תאושר. הרבעה בין בני משפחה, כמו דברים רבים אחרים שנכתבו במאמר, נמצאים ב'מטחנות  גורים' (תבדקו בגוגל) - אותם מקומות אפלים שבינם לבין הכלבנות הגזעית אין שום קשר (למעט ששניהם עוסקים בכלבים) והם הרעה החולה של העולם בכל מה שקשור לניצול, הזנחה וחוסר אחריות בהרבעות לא מבוקרות לשם רווח כספי בלבד.
    אנשי הכלבנות הגזעית עושית זאת כתחביב מתוך אהבת הגזע. הגעת גורים מגידולם להישגים היא ההצלחה שלהם ולכן הם משקיעים זמן, מחשבה, תכנון וממון לפני כל הרבעה. ההי"ל משקיע רבות לקידום הידע של אנשים שרוצים לגדל כלבים גזעיים. המדרשה לכלבנות מקיימת הרצאות, סדנאות וקורסים רבים, חלקם עם מרצים מומחים מחו"ל, בשלל נושאים.
    רק בקורס הבסיסי 'מבוא לכלבנות', שהוא תנאי לאישור בית גידול, מוקדשות 20 שעות לנושא הגנטיקה בלבד! זאת בנוסף  לתנועה, התנהגות, התפתחות, מחלות, מצבי חרום ועוד. מטחנות גורים:
    https://m.youtube.com/watch?v=SDH3nZs_AAE המדרשה לכלבנות:
    https://ikc.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%... FCI:
    http://www.fci.be/en/

  • א.

    כתבה שחוטאת לאמת! הכלבנות הגזעית היא הפתרון, לא הבעיה

    אין לי מושג מה הרקע של הכותבת, מה ההיכרות שלה עם עולם הכלבנות הגזעית ותערוכות הקונפורמציה.
    ניכר שאין לה מושג מה חוקי ההתאחדויות בעולם, מה משמעויות הגזעים ומדוע הם קיימים. אם היה לה מושג היא לא היתה כותבת
    ש" מבחינה ביולוגית הפתרון ברור: כדי להגדיל את הגיוון הגנטי של הכלבים הגזעיים צריך להרביע אותם עם כלבים שאינם קרובים אליהם בקרבת דם מדרגה ראשונה או שנייה. בנוסף, רצוי לעקר פרטים שסובלים ממחלות גנטיות תורשתיות" זה כבר נעשה!!!
    כן, יש כלבים חולים בעולם, בדיוק כמו שיש אנשים שנולדים חולים, עם מומים גנטיים. למה לא בדקנו את ההורים שלהם קודם?
    ולכן, כלבים גזעיים ומתועדים עוברים בדיקות בריאות! ישנם חוקים ברורים מאוד לזיווג והרבעה בישראל, וגם בעולם! המגדלים נדרשים גם לבידוק DNA של הכלבים, ובדיקות תואמות גזע - בין אם זה להיפ דיספלזיה, פונטנלה, פטלה, פנקוני ועוד...
    ממליצה לכולם לקרוא את המאמר הבא - https://theshibascream.blogspot.com/2015/06/blog-post.html ולהתרשם באמת מה משמעות הכלבנות הגזעית.

  • ביולוג ירושלמי

    תודה רבה. מעניין מאוד.

    נושא שאני לא מכיר לעומק, ומעניין לקרוא עליו כאן.
    ההגיון אומר לאמץ כלב קודם כל ולא לרכוש.
    וכשמאמצים כלב, עדיף מעורב עם שלל תכונות ולא גזעי.
    כשאני אימצתי בזמנו הלכתי לפי האינטואיציה הזו.

  • אייל

    עומק הכתבה רדוד ומפתיע ביותר

    עומק הכתבה רדוד ומפתיע ביותר לזרוע החינוכית של מכון ויצמן, מאכזב..
    נראה שיעל נשואה לוטרינר, אך כנראה לא מבינה דבר בתחום הכלבים.
    עכשיו קצת מידע אמיתי מאחד שבתחום, אשמח להרחיב לשיחה (loamiti@gmail.com). אין ספק שמגוון חשוב כשמדברים על פול גנטי, אך הפלא ופלא, כלב היא החייה עם המגוון הגנטי גדול ביותר מכל בעלי חיים.
    פומרניין ששוקל 2 ק"ג נחשב אותו בעל חיים כמו מסטיף אנגלי ששוקל 120 ק"ג, אשמח לשמוע דוגמא נוספת לחיה עם שונות גנטית כ"כ גבוהה, וזה אך ורק בזכות גזעים שונים.
    אני אוסיף שאין בעל חיים מבויית שלא קיימים בו גזעים (כבשים, פרות, סוסים, תרנגולות), לכל אחד ישנו מחיר שונה, ובתי גידול.
    כל תחום בכל העולם עובד עם כסף, ככה העולם עובד, אין שום הבדל בין "תעשיית הכלבים הגזעיים" לבין שום תחום.
    "תעשיית הכלבים הגזעיים מגלגלת כסף רב" - אשמח לראות הוכחה אחת למשפט הזה. ההגדרה של "בית גידול" על פי ההתאחדות הכלבים העולמים שלפיה כולם מייושרים (ה FCI) היא שבית גידול לא יכול להתקיים ממכירת כלבים כעסק. עכשיו כשסיימנו עם השטויות והפרופוגנדה, קצת על גנטיקה של כלבים גזעיים.
    אין ספק שכלבים שהורבעו על סמך תכונות "יופי" לדוגמא אף פחוס, גמדות (תחש) וכדומה הם כלבים שבהם חוזקו תכונות פיזיות שגורמות לבעיות רבות, בעיות נשימה, פרקים, דלקות עיניים ואוזניים בגלל מבנה לקוי וכדומה.
    אך זהו תחום מאוד ספציפי בעולם הכלבים הגזעיים.
    ישנם מספר רב של גזעי כלבים, מעל 300, ישנם הרבה גזעי כלבים שתקן הגידול שלהם מחייב בריאות פיזית, לדוגמא, כלבי עבודה.
    כלבי עבודה הינם כלבים שהם "יד ימינו" של החוואי, הרועה, איש הבטחון בשדה התעופה, כלבים שנועדו להבריח ציפורים ממסלולי המראה, כלבים שנועדו לאתר בני אדם שנעלמו עקבותם, וכדומה.
    אותם כלבים בריאים ומסוגלים להגיע ליכולות פיזיות ומנטליות מטורפות, כאשר באסון התאומים רועה גרמני מקו עבודה עבד למשך 3 ימים עם מנוחה מועטה כאשר שאף אבק רב והציל חיים. (אותו כלב אגב שובט) לכלבים מעורבים אין בדיקות גנטיות, אין סינון לפני הרבעה כיוון שכמעט כל כלב מעורב נוצר מ"תאונה" (בעיקר חוסר אחריות\אכפתיות של הבעלים)
    ועל כן אוטומטית יש להם חסרון על פני כלבים מתועדים שמפקחים על בריאותם ויודעים לפחות 10 דורות אחורה את כל שמות הכלבים, כמה גורים היו להם, כמה שנים הם חיו ואם הם נפטרו - אז ממה נפטרו.

  • אגם אמר

    agam amar

    קראתי כתבה על עונשם של הכלבים הגזעיים
    בחרתי את הנושא הזה כי אני מאוד אוהבת כלבים
    למדתי שלכלבים יש מחלות דומות למחלות בני האדם

  • עדי

    כתבה קצת חד צדדית

    כל מה שמתואר כאן היה נכון אבל יש גם שינויים בתחום הכלבנות הגיזעית. יש יותר הקפדה על בדיקות גנטיות ובחירת זיווגים שימנעו המשכיות של מחלות וכמובן יש איסור על ריבוי קרובים

  • אנונימי

    מה בנוגע לפגמים הגנטיים?

    אלו מונצחים בשל הדרישות של פרטים להחשב כגזעיים. אלו ימשיכו לענות ולפגוע בכלבים על עוד הענף לא משנה את הגדרות הגזע שכוללות מאפיינים שגוררים בעיות רפואיות.