לעולם בעקבות השמש

החיים בכדור הארץ תלויים באור השמש. בלעדיו לא יצמחו צמחים, לא יהיו חרקים ואוכלי עשב שניזונים מהם וכל שרשרת המזון תיכחד. כמו כן, סביר להניח שהטמפרטורה תצנח לרמה שלא מאפשרות את קיומם של חיים מורכבים יותר מחיידקים מסוימים ויצורים חד-תאיים אחרים.

אך החשיבות של אור השמש עבורנו אינה מוגבלת רק למקומנו בראש שרשרת המזון, והיא משפיעה עלינו גם באופן הרבה יותר ישיר. יחסי הגומלין בין קרינת השמש לתאי העור מדרבנים אותם לייצר עבורנו ויטמין D, החיוני לתפקוד ובמיוחד לחוזק העצמות, ואילו תאים רגישים לאור בעינינו מסייעים למוח להתאים את חילוף החומרים שלנו ואת התנהגותנו למשך היממה ומכתיבים בעקיפין גם את מצבנו הרגשי.

החשיפה לאור משפיעה גם על מצבנו הרגשי והנפשי. אנשים צעירים רצים ונהנים בפארק ביום שמשי | GiorgioMagini, Shutterstock

סרטן וסכנות אחרות

לפני הכול חשוב להדגיש: חשיפה מופרזת לשמש כרוכה בשלל סכנות, ובכלל זה היווצרות כוויות מכאיבות בעור ובטווח הארוך קמטים והזדקנות מוגברת של רקמת העור. אך הסכנה המאיימת ביותר היא הסכנה לחלות בסרטן עור בעקבות חשיפה לקרינת שמש ישירה. לא בכדי האגודה למלחמה בסרטן בישראל ממליצה להימנע משהייה תחת קרינה ישירה של השמש בין 9 בבוקר ל-4 אחר הצהריים. מחקרים רבים מאשרים כי חשיפה לקרינה על-סגולה, שקיימת בין השאר באור שמגיע אלינו מהשמש, ובעיקר בשעות הצהריים, עלולה לחולל שינויים גנטיים (מוטציות) בתאי העור. חלק מהשינויים הללו עלולים להוביל להתפתחות של סרטן.

סקירות של מחקרים בנושא מעלות למשל שאנשים שנחשפים הרבה לשמש במסגרת עבודתם, למשל טייסים, היו בסיכון גבוה פי שניים ויותר לחלות בסרטן עור מלנומה  לעומת שאר האוכלוסייה. עם זאת, רוב המחקרים שנסקרו הם מחקרים תצפיתיים, כך שאי אפשר להסיק מהם יחס של סיבה ותוצאה. כמו כן לא הייתה אפשרות לנטרל את ההשפעה האפשרית של גורמים כמו אופי הטיסה – טיסות לילה לעומת טיסות יום, משך הטיסה ועוד, מאפיינים אישיים של הנבדקים כמו צבע העור והשתייכות אתנית, וגם לא לשלול גורמים התנהגותיים. למשל ייתכן שחלק מהטייסים מרבים לבלות על חוף הים כשאינם בתפקיד. בעיה נוספת היא שרוב המחקרים מתמקדים באוכלוסייה לבנה ממוצא צפון אירופאי או צפון אמריקאי, וייתכן שהרגישות שלה לסרטן העור שונה מאוכלוסיות אחרות. אולי בגלל קשיים כאלה, סקירות מחקרים חדשות יותר לא הצליחו להראות סיכון גבוה לחלות במלנומה – סרטן העור האלים ביותר – אצל אנשים שמרבים לעבוד בחוץ.

חשיפה מופרזת לשמש כרוכה בסכנות כגון כוויות, הזדקנות מוקדמת של העור וסרטן עור. אישה עם כוויית שמש נרחבת | Ahmet Misirligul, Shutterstock

ויטמין בייצור עצמי

ויטמינים הם תרכובות אורגניות חיוניות לתפקודנו, שהגוף האנושי אינו מסוגל לייצר בעצמו. יוצא הדופן הוא ויטמין D, שבמצב תקין תאים בעורנו מסוגלים לייצר אותו בכמות מספקת בחשיפה לאור שמש. מולקולות רגישות לקרינה על-סגולה בתחום אורך גל בינוני (UVB) מגיבות אליה בהמרה של כולסטרול למולקולות של ויטמין D, שמשתנים לאחר מכן בכבד ובכליות לגרסה הפעילה של הוויטמין.

ויטמין D חיוני לתפקוד הגוף האנושי עקב מעורבותו בתהליך בניית רקמת העצם שלנו. מחסור בוויטמין הזה במהלך ההיריון ואצל ילדים עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות השלד ורקמות נוספות, ליצור עיוותי בעצמות ולהגביר את הסיכון לשברים. גם בגיל מבוגר מחסור בוויטמין D עלול להתבטא בבעיות בעצמות, כגון דלדול רקמת העצם וירידה בדחיסותה (אוסטאופורוזיס), וכן חולשת שרירים. כמו כן יש תמיכה כלשהי לסברה כי רמה מאוזנת ובריאה של ויטמין D בגוף עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלות כרוניות, ואף בסוגים מסוימים של סרטן. 

כדי לספק את הצורך של גופנו לוויטמין D, אנשים בריאים יכולים להסתפק בחשיפה מתונה מאוד לאור השמש. מחקרים שנעשו במדינות שאקלימן ממוזג וקרינת השמש בהן חלשה יחסית הראו כי לאנשים בהירי עור מספיקה חשיפה יומית של 13-9 דקות כדי לספק להם די ויטמין D לצורכיהם בלי לסכן את בריאותם. נראה כי אנשים כהי עור, שהפיגמנט הכהה מלנין בעורם חוסם חלק משמעותי יותר מהקרינה העל-סגולה המגיעה אליהם, זקוקים לחשיפה יומית של 25 דקות – קצת יותר ארוכה אך עדיין מעטה למדי – כדי לייצר כמות מספקת של הוויטמין.

נוסף על ייצור עצמי של ויטמין D בעור, אפשר לצרוך אותו גם בתזונה, אם מקפידים לצרוך מזונות עשירים בוויטמין D כגון דגים שמנים. אפשר גם ליטול תוסף של ויטמין D, אך אין כיום שום רשות מדעית או רפואית מוסמכת שממליצה לאנשים בריאים לקחת תוסף של ויטמין D באופן שגרתי ובלי המלצה של רופא. כמו כן, בצריכה מוגזמת הוויטמין עלול להיות רעיל, אך הגוף האנושי יודע לפרק בקלות עודפי ויטמין D בכמויות הנמוכות למדי שקיימות במזון או מיוצרות בעור. כמעט כל מקרי ההרעלה נובעים משימוש לא נכון בתוספי תזונה.

סקירות מחקרים מצאו כי עיסוקים שכרוכים בחשיפה מעטה מאוד לאור השמש מעלים את הסיכון להיווצרות מחסור בוויטמין D בדם. בין השאר מדובר במקצועות כמו עובדי משמרות לילה ומפעלי מתכת וכורי פחם. נמצא כי 80 אחוז מהעובדים במשמרות לילה ו-78 אחוז מהעובדים בחללים סגורים, כמו מתחמי משרדים, סבלו ממחסור בוויטמין, לעומת 48 אחוז מהאנשים העובדים בחוץ.

עיסוקים הכרוכים בחשיפה מעטה לשמש קשורים במחסור בוויטמין D בדם. כורה במכרה פחם | ironwas, Shutterstock

אור שמח

ממצאים מעידים כי חשיפה לאור השמש קשורה גם לבריאות הנפש. מחקר ענק שנערך באנגליה מצא כי אנשים שהרבו לשהות בחוץ לאור השמש נטו לדווח על רגשות שמחים ביותר מ-40 אחוז לעומת אחרים, וכי כל שעת בילוי בחוץ הייתה קשורה לירידה של כארבעה אחוזים בסיכון ללקות בדיכאון בשלב כלשהו בחיים.

הממצא מתיישב עם מחקרים קודמים, שמצאו כי חשיפה מתונה לשמש מורידה בכ-12 אחוז את הסיכון לדיווח על דיכאון בשנה העוקבת, ועם מחקרים אחרים שרמזו כי ייתכן שטיפול באור עשוי להקל מעט את תסמיני דיכאון שאינו עונתי, אם כי הממצאים לא חד-משמעיים. כמו כן, מחקרים הראו שחולים מאושפזים ששהו בחדרים שהיו חשופים יחסית ליותר אור שמש אושפזו כמעט ארבעה ימים פחות מחולים שאושפזו בחדרים אפלוליים יותר.

עם זאת, גם המחקרים הללו סובלים מלא מעט בעיות. ראשית, רובם התמקדו מלכתחילה בנבדקים שסובלים מהפרעה נפשית מאובחנת, כך שלא ברור עד כמה ממצאיהם תקפים לאוכלוסייה הבריאה. שנית, מחקרים רבים מעריכים את החשיפה לשמש לפי נתוני מזג האוויר, וקשה לדעת עד כמה הם קשורים לחשיפה האישית של כל אדם לשמש, לאורח החיים שלו ולסביבת המחיה. לכן ייתכן כי מוטב להסתמך דווקא על שאלוני דיווח עצמי על החשיפה לשמש, למרות אמינותם המוגבלת.

מחקרים שבדקו צוותים של צוללות, ששוהים תקופות ארוכות מתחת לפני המים, העלו כי גם חשיפה לאור מלאכותי המדמה את המחזור הטבעי של היום והלילה, עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון. לכן ייתכן שהעיקר מבחינת השפעת האור על מצבנו הנפשי אינו אור השמש עצמו, אלא קיומה של תאורה כלשהי שתשמור על מחזור האור-חושך הטבעי לאורך היממה.

כדי לגלות אם קיים קשר בין חשיפה לאור השמש לבין רווחה נפשית, חילקו חוקרים שאלונים ל-787 אחיות חדר ניתוח במחוז שנדונג בסין. הבחירה דווקא בהן נובעת מאופי עבודתן – הן נמצאות שעות רבות בחללים סגורים ונטולי חלונות, שמוארים ברציפות בתאורה מלאכותית חזקה. מאחר שרובן עובדות בעיקר בשעות היום, הן מסיימות לעבוד רק בשעות אחר הצהריים והערב, אחרי שכבר החשיך, או כשעוצמת האור בחוץ כבר נמוכה. ובשונה מצוותי צוללות, אין להן כל קושי לנהל חיי משפחה וחיי חברה מלאים, דבר שמקל לבודד את השלכות החשיפה לאור מגורמים חברתיים שעשויים להשפיע אף הם על הנפש.

הממצאים הציגו קשר חלש בלבד בין מידת החשיפה לשמש ובין המצב הנפשי של האחיות ועם זאת הראו שככל שאחות חדר ניתוח נחשפה פחות לשמש, מצבה הנפשי היה מעורער יותר. בנוסף, אחיות שמצבן הנפשי היה רע נטו קצת יותר לסבול ממחלות כרוניות ומשינה בלתי סדירה.

הבעיה היא שקשה להפריד בין נושא החשיפה לאור השמש ובין מאפיינים אחרים של המקצוע. הרי העבודה של אחות בחדר ניתוח עלולה להיות לחוצה ושוחקת, ומלווה בלא מעט מראות קשים וחוויות לא נעימות, ועל אחת כמה וכמה במהלך מגפת הקורונה, שהייתה שוחקת במיוחד עבור צוותי רפואה. ייתכן גם שחלק מהאחיות סובלות מתזונה לא נאותה עקב אופי העבודה, המשלבת משמרות ודפוסי אכילה בלתי סדירים. עוד ייתכן כי גם שיבושים בשעון הביולוגי עשויים להשפיע על הנפש. יהיה מעניין להשוות בעתיד בין מצבן הנפשי של האחיות לזה של בעלי מקצוע אחרים, שהחשיפה שלהם לשמש נמוכה אך עבודתם רגועה יותר.

אם כן, אור השמש הוא ידידנו. הוא מספק לנו חום, מזון ואפילו חמצן, באמצעות תהליך הפוטוסינתזה שמבצעים הצמחים סביבנו. האור מאפשר לעורנו לייצר ויטמין D, ששומר על עצמותינו, ונראה שהוא תורם גם לרווחתנו הרגשית והנפשית, ולו רק משום שנעים לנו לבלות תחת כיפת השמיים ביום שמשי ובהיר. עם זאת, עדיין נחוץ מחקר רב כדי להבין אם לתאורה הטבעית יש יתרונות ייחודיים, או שכדי לשמור על נפש בריאה אפשר להסתפק גם באור מלאכותי ששומר על מחזורי האור והחושך היומיים.