כדורגל דורש כישורים מנטליים טובים ויכולת לקבל החלטות מהירות ונכונות. אך האם לכדורגלנים באמת יש יכולות שכליות טובות יותר מאחרים? ועד כמה מבחני אינטליגנציה יכולים לחזות הצלחה על כר הדשא?
הכדורגל זכה לדימוי של משחק שדורש בעיקר יכולות גופניות, ולאו דווקא שכליות. הדימוי הזה כמובן רחוק מהמציאות, שכן שחקנים נדרשים לקבל החלטות רבות במהלך המשחק, שדורשות תבונה רבה. לקראת המונדיאל אספנו ממצאים של מחקרים רבים שמראים שלא זו בלבד שיש יכולות שכליות שכדורגלנים עולים בהן על שאר האנשים, אלא שהיכולות הללו יכולות לנבא הצלחה בכדורגל.
כדורגל הוא משחק שדורש תיאום מוטורי רב, ובייחוד תיאום בין איברי הגוף השונים, למשל בין העין שקולטת את תנועת הכדור לבין הרגל שצריכה לשלוט בכדור ולהביא אותו לרגלו של חבר לקבוצה או לשער היריבה. מה אומר על כך המדע?
עליונות מנטלית
מחקר שנעשה בקנדה בדק את היכולת לתפוס תנועה אנושית אצל ארבעים שחקני כדורגל באוניברסיטה ו-19 אנשים שאינם כדורגלנים. לנבדקים הוצגו דמויות שהורכבו מאוסף של נקודות שזזות כיחידה אחת והם נדרשו להחליט אם הדמות זזה ימינה או שמאלה, ואם היא בועטת בכדור שמאלה או ימינה. נמצא שהביצוע של כדורגלנים היה מהיר ומדויק יותר משאר הנבדקים – דבר שאינו מפתיע שכן היכולת הזאת חיונית להצלחה במגרש.
במחקר אחר שנערך בספרד בדקו את הערנות והקשב של 39 כדורגלנים וכדורגלניות בגיל ההתבגרות ו-36 לא-כדורגלנים באותה קבוצת גיל. במשך כעשר דקות הנבדקים התבקשו להביט בריבוע עם פסים אופקיים שהופיע על מסך וללחוץ על מקש בכל פעם שהפסים הופכים אנכיים. גם כאן היה לכדורגלנים יתרון על חבריהם: הם הגיבו מהר יותר לשינוי כיוון הפסים (300 אלפיות שניה לעומת כ-350 אצל הלא-כדורגלנים), וטעו פחות.
התוצאות הללו אינן מפתיעות, שכן משחק כדורגל דורש שמירה על ערנות וריכוז למשך זמן ארוך. אם לכדורגלנים היה יתרון במטלה שאורכה עשר דקות, ייתכן שהיתרון שלהם יבוא לידי ביטוי גם במשחק שנמשך תשעים דקות (לא כולל הארכה). גם אם הבדל של 50 אלפיות השנייה אינו נשמע משמעותי במטלות יומיומיות, במשחק כדורגל הוא עשוי להיות ההבדל בין הצלחה וכישלון בהבקעת שער או במניעתו מהיריב.
הכוח לא נמצא רק ברגליים, אלא גם בראש. כדורגלנים בפעולה | צילום: Shutterstock
יתרונות התבונה
האם הצלחה במבחנים הבודקים יכולות שכליות יכולה לנבא הצלחה בכדורגל? המחקר המעניין ביותר שבדק את זה נעשה בשנת 2012, במכון קרולינסקה בשבדיה. החוקרים התמקדו ביכולות שכליות "ניהוליות" כלליות שאינן ספציפיות לכדורגל, כגון יצירתיות וגמישות מחשבתית שקשורות באונה המצחית של קליפת המוח.
באחת המשימות העיקריות במחקר, שנקראת שטף עיצובי (Design fluency), נדרשו הנבדקים לחבר בקו אחד בין נקודות בריבוע ולמצוא כמה שיותר פתרונות שונים בתוך דקה. המטלה דרשה יכולות מורכבות: לזכור פתרונות קודמים, להימנע מלחזור על פתרונות שכבר מצאו קודם ולסרוק במהירות את הנקודות בחיפוש אחרי פתרונות חדשים.
57 כדורגלנים וכדורגלניות מהליגה הראשונה והשנייה בשבדיה נבחנו במשך חמישה חודשים החל מסתיו 2007. ציוני הכדורגלנים הבכירים היו גבוהים מאוד ונמצאו בחמשת האחוזים העליונים של האוכלוסייה הכללית. חבריהם מהליגה השנייה הצליחו פחות במטלה אבל עדיין עלו על נבדקים שאינם כדורגלנים. לאחר סיום המבחנים נבדקו ביצועי השחקנים על המגרש – בישולים ושערים – במשך כשנתיים וחצי כדי לבדוק אם ציון טוב במבחן יכול לנבא הצלחה בכדורגל. החוקרים מצאו שהמבחנים הם אכן מנבא מוצלח: ככל שהציון במבחן האינטליגנציה היה גבוה יותר, כך הסיכוי לביצועים טובים על כר הדשא היה גבוה יותר.
תפקודים "ניהוליים" כאלה חשובים מאוד כשאנו מבקשים לקלוט מידע ולהבחין בין סוגי מידע שונים, במיוחד במצבים של לחץ זמן. במשחקי כדור השחקנים נדרשים לעבד כמות עצומה של מידע באופן שוטף, לבצע הערכת מצב, להשוות את המצב למצבים קודמים, לייצר אפשרויות משחק חדשות ולהגיע להחלטות מהירות לפעולה. בה בעת עליהם להימנע מאימפולסיביות ומביצוע החלטות שתוכננו בעבר ואינן רלוונטיות עוד. כל אלה תכונות שנבדקות במבחני אינטליגנציה.
מכאן נובע שכדי לנבא את הצלחתו של שחקן במגרש, אין להסתפק רק בהערכת כישוריו הגופניים ושליטתו בכדור, אלא גם את תפקודיו הניהוליים ואת יכולתו לשמור על קשב. אם מבחני אינטליגנציה שבודקים תפקודים כאלה יוכלו לשמש לניבוי ההצלחה על המגרש, תהיה בכך בשורה גדולה – שכן בחירת שחקני כדורגל וההשקעה בהם נושאות סיכון רב ומועדות לטעויות בהיעדר כלי ניבוי מעבר לאלה שבודקים יכולות גופניות.
לבסוף, אי אפשר שלא לתהות אם אנשים בעלי יכולות שכליות גבוהות בוחרים לשחק כדורגל בזכותן, או שמא הם מפתחים ומחזקים את כישוריהם השכליים במהלך העיסוק בספורט. אמנם נראה שיש קשר בין היכולת החשיבתית להצלחה על כר הדשא, אבל לא ברור מהי הסיבה ומהי התוצאה. כדי לשפוך אור על סוגיה זו יש לערוך מחקר שיעקוב אחרי התפקוד השכלי של שחקנים מראשית הקריירה שלהם ועד לסיומה, בנקודות זמן שונות, וגם לבדוק את התפקוד השכלי של צעירים שעוד לא החלו לשחק כדורגל אך שוקלים לעסוק בכך.
