תושבים במחוז לינקולן במדינת טנסי בארצות הברית סובלים ממעטה שחור על בתיהם ורכושם, שגורמת "פטריית הוויסקי" המשגשגת סביב מחסנים ליִישוּן ויסקי וניזונה מאדי האלכוהול שנפלטים מהם
הכתבה הוקלטה בידי הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
התושבים של מחוז לינקולן שבמדינת טנסי בארצות הברית מאשימים את חברת הוויסקי ג'ק דניאלס בכך שתרמה להתפשטות "פטריית הוויסקי", שגדלה כשכבת עובש עבה וצובעת שכונות שלמות בשחור. בלינקולן שוכנים מחסנים גדולים של החברה ובהם מאוחסנות חביות הוויסקי לצורך יישון. הפטרייה, ששמה המדעי בודוניה קמפניאסנסיס (Baudoinia compniacensis), ניזונה מאדי אלכוהול שמגיעים מהוויסקי המתיישן. כל הסביבה סובלת ממעטה שחור בעל מראה של פיח או של עובש, שמכסה את המבנים, שלטי הדרכים, גני השעשועים, הגדרות והמכוניות. גם סלעים, עצים וצמחייה נפגעים ומתכסים בשכבה שחורה שעשויה להגיע לעובי של כסנטימטר. המצב חמור כל כך, עד כי לעיתים אי אפשר לקרוא את תמרורי הדרך, ובמקום לנסות לנקות, פשוט מחליפים אותם.
חומרת המצב הובילה את הזוג פטריק וכריסטי לונג להגיש תביעה נגד רשויות המחוז בטענה שלא אישרו כראוי את בניית המחסנים. כאשר הזוג לונג עבר להתגורר במחוז לינקולן בשנת 2020 היו לחברה שני מחסנים שבהם אוחסנו אלפי חביות ויסקי. במשך הזמן החברה בנתה שישה מחסנים נוספים, וקיבלה את אישור המחוז לבנות עוד 14 מחסנים. בית המשפט הורה על השהיית הבנייה, לאחר שקבע כי תהליך קבלת ההיתרים לא הושלם. זו לא הפעם הראשונה שבה מוגשות תביעות נגד מזקקות לייצור ויסקי. בשנת 2012 הגישו בעלי בתים בעיר לואיוויל שבקנטקי תביעה ייצוגית נגד כמה מזקקות בגין הפטרייה השחורה, אך אלה נדחו בסופו של דבר, וב-2021 הגישה קבוצת קנדים תביעה ייצוגית נגד יצרנית ויסקי קנדית בשל הצטברות של הפטרייה השחורה על בתיהם.
ענף מכוסה מעטה שחור של פטרייה (למעלה) וענף ללא פטרייה (למטה) | Rosser1954, Wikimedia
ההיסטוריה הנשכחת של הפטרייה
בשנת 1872, אנטונין בודואן (Baudoin), ראש איגוד המזקקים הצרפתי, הבחין בהצטברות של שכבה שחורה דמויית פיח על מבנים בקרבת מזקקות בחבל קוניאק שבצרפת. בעלי המזקקות נאלצו לנקות את הלכלוך השחור בקביעות. בודואן, שהיה גם בעל רקע בביולוגיה בזכות הכשרתו כרוקח, חשד שמדובר בצמיחה של פטרייה.
כמעט עשור אחר כך הבוטנאים הצרפתים רישון (Richon) ופטי (Petit) זיהו שהגורם העיקרי שאחראי לצבע השחור הוא אכן פטרייה, וקראו לה Torula compniacensis. ואז, למשך יותר ממאה שנה הפטרייה נשכחה, בין השאר כי הבידוד הראשוני שלה נחשב מסובך במיוחד לביצוע. אומנם במהלך מאה השנים שלאחר עבודתם של רישון ופטי הופיעו בספרות המדעית כמה דיווחים בודדים שהתייחסו להשחרת מחסנים, אבל רק ב-1961 אנליזה קיולר (Kjøller) מאוניברסיטת קופנהגן הצליחה לבודד את הפטרייה מרעפי אסבסט במזקקה הירינג (Heering) בדנמרק. היא תרבתה את הפטרייה ואפיינה את המבנה, את דרכי הנביטה ואת שלבי התפתחותה. בהמשך, כאשר פותחו שיטות אפיון מודרניות יותר, הפטרייה סווגה כשייכת לסוג Baudoinia, על שם אנטונין בודואן.
נשכחה למשך כמעט מאה שנה כי נחשבה קשה מאוד לבידוד. פטריית הוויסקי שבודדה מאזור סמוך לאתר יישון ויסקי בסקוטלנד | Medmyco, Wikimedia
חלקם של המלאכים
אם תהיתם כיצד מגיעים אדי אלכוהול עשירים באתנול מתוך חביות היישון אל הפטרייה שבחוץ - הכירו את "חלקם של המלאכים". ויסקי הוא משקה אלכוהולי שמופק מהתססה כוהלית של דגנים וזיקוק נוזלי התסיסה. את תוצר הזיקוק מיישנים במשך מספר שנים בחביות עץ. בזמן היישון מתאדה כל העת כמות קטנה של ויסקי דרך נקבוביות בחבית. יצרני הוויסקי מכנים את האלכוהול (האתנול) שמשתחרר לאוויר "חלקם של המלאכים", מעין קורבן שמועלה למלאכים, ומאמינים שכך מובטח להם ויסקי טוב יותר.
מידת האידוי תלויה במספר גורמים. בתחילת התקופה שבה הוויסקי שוהה בחביות, "חלקם של המלאכים" הוא הגבוה ביותר ומוערך בכ-3.5 עד 4 אחוזים בכל שנה. ככל שהוויסקי מתיישן, הוא ממשיך להתאדות אבל בשיעורים נמוכים בהרבה. ויסקי עלול לאבד עד 40 אחוזים מנפחו הראשוני לאורך 20 שנות יישון. מידת האידוי תלויה גם בגודל החבית - בחביות קטנות שיעור ההתנדפות גדול יותר, בגלל היחס בין שטח הפנים של החבית לנפח הנוזל. גם לטמפרטורה שבה נשמרות החביות יש השפעה - ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, תגבר מידת האידוי. בקומות העליונות של המחסנים הטמפרטורה עשויה להגיע ל-50 מעלות צלזיוס, בעוד שבתחתית המחסן הטמפרטורה עומדת על כ-20 מעלות צלזיוס.
בזמן היישון יש אידוי של אלכוהול מן הנקבוביות. חביות עץ ליישון ויסקי | Mark Connelly, Shutterstock
שיכורה ולא מיין אלא מוויסקי
שלא כמו פטריית Zasmidium cellare, המכונה עובש המרתף, אשר שוכנת בעיקר במרתפי יין וברנדי חשוכים ולחים, פטריית הוויסקי משגשגת על משטחים חיצוניים העשויים מחומרים מגוונים באזורים שיש בהם חשיפה ממושכת לרמות נמוכות של אדי אלכוהול. הפטרייה מנצלת אתנול, אצטט וגלוקוז כמקורות פחמן לגדילה. יתר על כן, החשיפה לאתנול גורמת לפטרייה לצאת ממצב רדום ולהתחיל התפתח, ומסייעת לה לשרוד בסביבות חמות ויבשות.
חוקרים הציעו מודל שמתאר את מחזור החיים של פטריית הוויסקי: תאי הפטרייה יושבים על משטחים קרירים וחשופים לאוויר לח משעות הערב ועד שעות הבוקר המוקדמות. על המשטחים מצטבר טל הסופג את אדי האתנול שנישאים באוויר, ומרכז אותם עד פי עשרה. האתנול מגרה את נבגי הפטרייה הרדומים לנבוט ומשמש כחומר מזין לצמיחה. בנוסף הוא מעודד את הפטרייה לייצר חלבונים שיסייעו לה לשרוד כשהטמפרטורה תעלה. כאשר מגיע הבוקר ואור השמש מחמם את המשטח, הטל העשיר באתנול מתאדה ותאי הפטרייה מתייבשים וחוזרים למצב רדום. עם שקיעת השמש, הטמפרטורה יורדת שוב והמחזור מתחיל מחדש.
התופעה מוכרת במקומות שונים בעולם. קירות מושחרים של מבנה שבו מרתפים לאחסון קוניאק בצרפת | JLPC / Wikimedia Commons / CC BY-SA 3.0
האם הפטרייה מסוכנת לבריאות?
אומנם פטריית הוויסקי מזכירה בצבעה עובשים שחורים כמו סטכיבוטריס (Stachybotrys), שעלולים לגרום לבעיות במערכת הנשימה כמו אסתמה, קוצר נשימה ואלרגיות, אך עד כה לא נמצאו עדויות לכך שחשיפה לפטריית הוויסקי מסוכנת לבריאותם של בני אדם. דו"ח של המחלקה לבריאות במדינת אינדיאנה בארצות הברית קובע כי לא נמצאו דיווחים על סיכון לבריאות מחשיפה ממושכת או קצרת-טווח לפטרייה. עם זאת הדו"ח ממליץ לבעלי בתים להשתמש במסכות פנים מסוג N95, משקפי מגן וכפפות בזמן שהם מסירים את הפטרייה ממשטחים. עם זאת, למרות צפירת ההרגעה, יש לציין כי לא נערכו מחקרים מעמיקים ומסודרים בנושא.
נראה כי הסיפור המורכב והמרתק של פטריית הוויסקי ימשיך ללוות את התושבים גם בשנים הבאות. המשך שגשוגה מונע מאינטרסים כלכליים של תעשייה רבת עוצמה. נתונים מראים כי מכירות הוויסקי בארצות הברית עלו ביותר מעשרה אחוזים בין השנים 2021 ו-2022 והן נמצאות במקום השלישי אחרי מכירות וודקה וטקילה. השוק של ויסקי אמריקאי נקי, שחייב להתיישן בחביות עץ אלון חרוך במשך שנתיים לפחות, מגיע ל-10.9 מיליארד דולר וצפוי לגדול מדי שנה. נתונים אלו מבהירים כמה חשוב להרחיב את הידע והמחקר בתחום. צריך להבין את מנגנון חישת האלכוהול בפטרייה, מהן השפעותיה על בריאות האדם, בעלי החיים והצמחים ובאילו אמצעים אפשר למנוע או לתקן את הנזק שהיא גורמת.
ומה יעלה בגורל התושבים? בעלי הבתים בסביבת מזקקת ג'ק דניאלס במחוז לינקולן חוששים מאוד ודורשים מהחברה להתקין מסנני אוויר במזקקה כדי להגביל את פליטות האתנול. אך החברה מצידה מתנגדת וטוענת שפעולה כזו עלולה לפגוע בטעמו ובאיכותו של הוויסקי המיושן. היא גם טוענת שהפטרייה לא פוגעת ברכוש אלא רק מכסה אותו. שטיפת הבתים והמשטחים בזרם מים בלחץ גבוה ובחומרי ניקוי מקצועיים יכולה לעזור אם תיעשה לעיתים קרובות, אך במזקקה מסרבים לקחת בכך חלק מחשש לתביעות בשל נזקים שעלולים להיגרם לרכוש.
סרטון המספר את סיפור הפטרייה במחוז לינקולן:
