הסוד של רצפת האגן

רובנו חיים את חיינו מבלי להקדיש הרבה מחשבה לרצפת האגן שלנו. אבל כמו כל דבר, ברגע שמשהו לא בסדר אנחנו מבינים עד כמה הוא חשוב. אז לפני שנשב בשיעור היוגה וננסה להתרכז ולכווץ שרירים שאנחנו אפילו לא בטוחים שהם אלו שעליהם המדריכה מדברת, נעצור רגע להבין: מהי בעצם רצפת האגן ולמה היא כל כך חשובה?

"רצפת האגן" היא שם כוללני למערכת של רקמות חיבור, כלי דם, עצבים ושרירים שיוצרים ביחד מעין טרמפולינה באזור התחתון של האגן. על הטרמפולינה נחים להם השלפוחית, הרחם והחלחולת (הרקטום) ומעליהם איברי חלל הבטן.

לכיווץ שרירי רצפת האגן יש כמה תוצאות: סגירת הסוגרים, הרמת האיברים שנחים על ה"טרמפולינה" וגם הפעלה של רפלקסים הקשורים לשריר השלפוחית ולשריר החלחולת, ומאפשרים לנו לשלוט בצרכים שלנו. נוסף על כך, שרירי רצפת האגן חשובים לתפקוד המיני וללידה. תפקידים רציניים ביותר לקבוצת שרירים שרובנו, בחיי היום-יום, בקושי מודעים לקיומם.

אין כל ספק שתפקוד תקין של רצפת האגן חשוב לבריאות שלנו. כאשר התפקוד הזה נפגע, כפי שקורה למיליוני נשים ברחבי העולם, עלולים להופיע תסמינים שונים, ובראש ובראשונה בריחת שתן וצניחה של איברי האגן, שיורדים מטה ויוצרים בליטה בנרתיק (בעגה רפואית, תופעה זו נקראת prolapse). גם לגברים יש רצפת אגן, אבל הם סובלים פחות מבעיות בתפקוד שלה, שכן רצפת האגן של גבר אינה מתמודדת עם הלחצים הכרוכים בלידה. לידה נרתיקית היא אכן אחד מגורמי הסיכון המוכרים ביותר לבעיות ברצפת האגן, לצד  הזדקנות והשמנת-יתר.

בריחת שתן היא כאמור אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של בעיות ברצפת האגן. לפי סקר שנערך בארצות הברית, כ-45 אחוז מהנשים בגילי 90-30 סובלות מבעיות של בריחת שתן, והשכיחות עולה עם הגיל. לאנשים הסובלים מבריחת שתן מוצעים כמה פתרונות אפשריים: תרגילים לחיזוק רצפת האגן, שינויים באורח החיים כמו הימנעות משתייה מרובה של נוזלים, ופיזיותרפיית ביופידבק הנעזרת בחיישנים אלקטרוניים כדי להבין אילו שרירים בדיוק יש לחזק. ישנן גם שיטות פולשניות יותר, הכרוכות בהכנסת שתל לתוך הנרתיק, כדי לתמוך בשלפוחית השתן. צניחת איברי האגן מטופלת באמצעים דומים: תרגילים לרצפת האגן, הכנסת שתלים לתמיכה, או אם הסימפטומים חמורים במיוחד, אפילו ניתוח להחזרת האיברים למקומם.

התקדמות עקב בצד אגודל

למרות חשיבותה של רצפת האגן, רופאים וחוקרים עדיין אינם מבינים לגמרי איך היא פועלת. מערכות מורכבות אחרות, דוגמת הלב והמעיים, גם הן מחייבות רקמות מתמחות, שרירים ועצבים לעבוד יחד, אבל בניגוד לרצפת האגן אין לנו שליטה רצונית בהן. השליטה הרצונית מייחדת עוד יותר את רצפת האגן, ומוסיפה למסתורין שלה.

כמה מהקשיים הכרוכים בחקר המערכת הזאת נובעים מהעובדה שרצפת האגן מוסתרת מתחת לעצמות האגן, ולכן קשה לגשת אליה ולבדוק אותה. נוסף על כך, האנטומיה של רצפת האגן משלבת עצבים ורקמות חיבור, שלא תמיד קל להבדיל ביניהם.

עם זאת, בשנים האחרונות נערכים מחקרים שמנסים להתמודד עם הקשיים האלה, ביניהם המחקר שמובילה ד״ר ג׳ניס מילר (Miller), גינקולוגית וחוקרת רצפת אגן מאוניברסיטת מישיגן בארצות הברית. המחקר נועד לאפיין פציעות בשרירי רצפת האגן בעקבות לידה, ולעקוב אחר תהליך ההחלמה שלהן. החוקרים התמקדו בנשים שעברו לידה ראשונה והיו בסיכון גבוה לפציעות מסוג זה. בקטיגוריה הזו נמצאות נשים שילדו בגיל מבוגר ונשים שחוו שלב שני ממושך של הלידה (זהו השלב שבו יש פתיחה מלאה של צוואר הרחם והתינוק מתחיל לעבור בתעלת הלידה) או סבלו מקרעים אנאליים בעקבות הלידה.

במחקר השתתפו 68 נשים, שהגיעו לשני מפגשי מעקב: הראשון כשבועיים לאחר הלידה, והשני שמונה חודשים לאחריה. החוקרים בחנו בעזרת טכנולוגיית דימות תהודה מגנטית (MRI)   את עצמות האגן ואת שריר ה-levator ani, אחד משרירי רצפת האגן הנקרע לעיתים בזמן הלידה. קרעים בשריר זה עלולים לגרום לצניחה של רצפת האגן ושל האיברים שבהם היא תומכת. בעזרת ה-MRI הצליחו החוקרים לקבוע מהן הפציעות האופייניות מיד אחרי הלידה וכיצד הן מחלימות במשך החודשים שאחריה.

המחקר הראה כי לאחר לידה ניכרות לעיתים פגיעות בעצמות, כגון בצקות או שברים בעצם החיק שיוצרת את החלק התחתון והקדמי של כל צד של האגן,  וכן פגיעה בשריר ה-levator ani. אך בניגוד לפגיעה בעצמות, החולפת עם הזמן, הפגיעה בשריר שנקרע איננה הפיכה. ההערכה היא ש-15-5 אחוזים מהלידות גורמות לקרע שכזה, ויש נשים רבות ששרירי רצפת האגן שלהן קרועים והן כלל אינן יודעות זאת.

אבחון של פציעות הלידה הוא המפתח לטיפול אינדיווידואלי ויעיל בבעיות ברצפת האגן. כיום ישנם תרגילים המוצעים לכולן, דוגמת תרגילי קגל, אך הם אינם מועילים לנשים הסובלות משריר קרוע.

מודעות בגיל מוקדם

כדי לתת מענה נכון למיליוני הנשים הסובלות מבעיות ברצפת האגן יש צורך בעוד מחקרים דוגמת זה, שיבהירו אילו נשים נמצאות בסיכון גבוה לפציעות ומהן הדרכים היעילות ביותר למנוע מראש בעיות בתפקוד של האזור החשוב הזה. ישנם מומחים הממליצים על תרגילים לאימון רצפת האגן, האמורים לסייע במניעת בריחת שתן וצניחת איברים, אך אחרים חושבים שאין מספיק ראיות לכך שהתרגילים הללו באמת עוזרים.

התקווה היא כי הגילויים המדעיים ישפרו את ידיעותינו על מערכת מורכבת זו, ויעזרו להפחית את המתח שנשים רבות חוות במחשבה על רצפת האגן שלהן. עד אז, כדאי ללמד בנות כבר מגיל מוקדם לכווץ את שרירי רצפת האגן שלהן כאשר הן משתעלות או מתעטשות או אחרי שימוש בשירותים. בדרך זו הן ילמדו להכיר את השרירים האלו בגיל צעיר, כך שמאוחר יותר בחייהן הן יוכלו לזהות אם משהו בהם איננו כשורה.