בצפון גרמניה נמצאו עשרות כלי עץ מלפני 300 אלף שנים, ששופכים אור על הטכנולוגיה המתוחכמת של הניאנדרטלים ועל החשיבות של חומרים אורגניים באבולוציה האנושית

מאיזה חומר ייצרו בני האדם שחיו בתקופת האבן את הכלים שלהם?

התשובה המתבקשת מאליה היא: אבן. כולנו מכירים את כלי האבן של האדם הקדמון, שעל שמם גם נקראת התקופה עצמה.

אבל בכלל לא בטוח שאבן אכן הייתה החומר העיקרי ממנו יוצרו הכלים בתקופת האבן. כשאנחנו מסתכלים על חברות ציידים-לקטים החיות כיום, אנחנו רואים שהם משתמשים במגוון כלים מעץ ומחומרים צמחיים אחרים. המרכזיות של כלי האבן בתיאורי האדם הקדמון נובעת מדבר אחד בלבד: הם משתמרים בצורה טובה הרבה יותר. אנחנו יודעים הרבה על הטכנולוגיות השונות של כלי האבן, אך קשה מאוד להעריך באילו כלי עץ השתמשו האנשים הקדומים ואיך ייצרו אותם, משום שכמעט כולם התפרקו, נרקבו ונעלמו מזמן.

כמעט – אבל לא כולם. לעתים רחוקות כלי העץ נשמרים בתנאים מיוחדים, שמונעים את פירוקם. כך היה למשל במקרה של קורות עץ ששימשו לבנייה לפני חצי מיליון שנים, ונקברו בסחף מנהר בזמביה. דבר דומה, אך בקנה מידה גדול הרבה יותר, התרחש לפני 300 אלף שנים בצפון גרמניה: כלים מעץ שקעו בבוץ של אגם קדום, והשתמרו בצורה יוצאת דופן. במאמר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מגרמניה וממדינות נוספות מדווחים על יותר מחמישים כלים שנמצאו שם, חלקם שימשו לציד וחלקם לעבודות אחרות, כמו חפירה או עיבוד עור. הכלים עוצבו ושויפו בצורה מתוחכמת, המראה על תכנון מוקדם ועל יכולת טכנולוגית גבוהה ממה ששיערנו בעבר, כשהסתמכנו על ממצאי כלי האבן בלבד.


הכלים עוצבו ושויפו בצורה מתוחכמת, המראה על תכנון מוקדם ועל יכולת טכנולוגית גבוהה ממה ששיערנו בעבר. כמה מכלי הציד שנמצאו באתר, חניתות משמאל ומקלות זריקה מימין | Volker Minkus/MINKUSIMAGES, Christa Fuchs, Matthias Vogel, with additional drawn elements by Dirk Leder, NLD

כלי ציד, כלי עבודה

האתר בו נמצאו כלי העץ, סמוך לעיירה הגרמנית שנינגן (Schöningen), התגלה כבר ב-1994. הוא לא הכיל עצמות של בני האדם עצמם, אך בהתחשב במיקום ובתקופה, כ-300 אלף שנים לפני זמננו, ההשערה היא שהם היו ניאנדרטלים מוקדמים. 

חלק מהכלים שנמצאו בשנינגן, בעיקר החניתות, תוארו סמוך לגילויים או במהלך השנים שעברו מאז. אך יותר מ-700 חלקי כלים ופיסות עץ נשארו באחסון, בתוך מיכלי מים מזוקקים קרים ששמרו עליהם מפני ריקבון. כעת החוקרים בחנו אותם באופן שיטתי, ונעזרו במיקרוסקופים כדי להבין את הדרכים בהם יוצרו. הם היו צריכים, כמובן, לעבוד בזהירות רבה. "העץ רך בצורה מדהימה – את יכולה להשאיר עליו סימן עם הציפורן" אמרה אנמיקה מילקס (Milks), אחת מהחוקרים החתומים על המאמר, בריאיון לכתב העת המדעי Science. "זו הייתה אחריות כבדה".


החוקרים בחנו את הכלים באופן שיטתי, ונעזרו במיקרוסקופים כדי להבין את הדרכים בהם יוצרו. אחד הכלים מתחת למיקרוסקופ | Tim Koddenberg, Göttingen University

החוקרים תיעדו יותר מעשרים כלים ששימשו לציד, ביניהם חניתות שהניאנדרטלים הטילו על החיה הניצודה או החזיקו בידם ודקרו אותה. עצמות רבות שנמצאו באתר מעידות על ציד סוסים, כנראה באמצעות החניתות הללו. מלבדן היו גם מקלות מחודדים משני הצדדים, ששימשו ככל הנראה כמקלות-זריקה, אולי לציד של יונקים קטנים יותר או של עופות. החוקרים אומרים שבניגוד לדימוי של הציד כפעולה גברית ביסודה – דימוי שנמתחה עליו ביקורת בשנים האחרונות – את המקלות המחודדים יכלו לזרוק לא רק גברים.  

"מקלות הזריקה מתאימים במיוחד לשימוש בידי חברים אחרים בקבוצה, אפילו ילדים", אמר תומאס טרברגר (Terberger), החוקר הבכיר החתום על המאמר. "תמונת הציד שלנו נהיית הרבה יותר צבעונית". 

בנוסף מצאו החוקרים 35 כלים שלא שימשו לציד, אלא למגוון עבודות אחרות. חלקם שימשו לחפירה, אולי בשביל להוציא שורשים מהאדמה, ואחרים עשויים היו להיות ידיות לגרזנים או סכינים מאבן. חלק מהכלים, משערים החוקרים, שימשו לפשיטת העור של החיות הניצודות ועיבודו ליצירת בגדים או חפצים אחרים. רבים מאותם 35 כלים נוצרו בשיטה של פיצול הענף לשניים, ואז חידוד שלו. נראה שזו הייתה שיטה למחזר כלים שנשברו. "הם פיצלו חניתות או מקלות זריקה כדי ליצור כלים למטרות אחרות", אמרה מילקס. 

טכנולוגיה מתקדמת

כלי העץ היו עשויים מעצי אורן, אשוחית וארזית, שלא גדלו באתר עצמו – יוצרי הכלים הביאו אותם מההרים, ממרחק של כמה קילומטרים. החוקרים הסיקו מכך שהם תכננו את ייצור הכלים מראש, וחיפשו אחר העצים המתאימים, שיעניקו לכלים את החוזק והגמישות הדרושים. הכנת הכלים כללה כמה וכמה שלבים, בהם הקליפה הוסרה מהעץ, הקצה חודד או שויף לצורה מעוגלת, פני השטח של הכלי הוחלקו, ולעתים הקצה המחודד חומם באש כדי להפוך אותו לקשיח ועמיד יותר. התוצאה הייתה כלים מאוזנים היטב ונוחים לאחיזה, שהחזיקו מעמד זמן רב.


הכנת הכלים כללה כמה וכמה שלבים, בהם הקליפה הוסרה מהעץ, הקצה חודד או שויף לצורה מעוגלת, פני השטח של הכלי הוחלקו ועוד. מתחת למיקרוסקופ, אפשר לראות בבירור את החיתוכים שנעשו בעץ | Tim Koddenberg, Göttingen University

עבודת העץ הזו, מן הסתם, לא הייתה מיוחדת רק לניאנדרטלים שחיו בצפון גרמניה – אלא שהכלים שהכינו אוכלוסיות אחרות אבדו במרוצת הזמן. "עץ היה חומר חיוני באבולוציה האנושית, אבל רק בשנינגן הוא שרד מתקופת האבן עד ימינו בצורה טובה כל כך", הסביר טרברגר בהודעה לעיתונות

הטכנולוגיה ששימשה ליצירת כלי העץ הייתה מתקדמת מאוד, אומרים החוקרים – עוד יותר מזו שנדרשה ליצירת כלי האבן שנמצאו באותו אתר. "כשמשווים את כלי העץ בשנינגן לכלי האבן, אנחנו רואים יותר שלבים בייצור, יותר תחכום, ויותר סוגים של כלים", אמר דירק לדר (Leder), שהוביל את המחקר, ל-Science. "אולי כלי האבן לא היו חשובים כמו כלי העץ. כל הרעיון של תקופת האבן עשוי להיות מטעה – אולי אנחנו צריכים לקרוא לזה תקופת העץ".

3 תגובות

  • א

    התיארוכים לא בטוח נכונים ברוב

    התיארוכים לא בטוח נכונים ברוב המקרים בהתחשב באסונות שטפונות התפרצויות געשיות וכדו' שגורמים לרוב הממצאים בעולם להיראות עתיקים בהרבה ממה שהם באמת

  • מתעניין

    תקופת החומרים הטבעיים

    הם השתמשו גם במוצרי מהחי בעור בפרווה בעצם בקרניים בשנהב בעור בפרסות במוצרים צמחיים גם כן להכנת חבלים וסלים. בגידים באיברים פנימיים למשל להכנת נאד מים .הרבה הרבה חומרים אורגניים. מומלץ מאד לקרוא את שבט דב המערות על אף שמדובר בפיקציה הוא מבוסס על מחקר.

  • דורון

    חכמים הניאנדרטלים. מעניין כמה מהם נשארו פה?

    וכמה נשאר מהם בדי-אן-אן שלי?