לפני כשנתיים דיווחו עובדים של השגרירות האמריקאית בקובה על כאבי ראש, אובדן שמיעה ושורה של תסמינים נוספים. החשד נפל, בין השאר, על נשק קולי חדיש וסודי. עכשיו הראו חוקרים שהקולות שהקליטו עובדי השגרירות הם בעצם צרצורי צרצרים

אודרי לי (Lee) עמדה במטבח לאחר ארוחת הערב ושטפה כלים, כשפתאום הרגישה לחץ חזק בתוך ראשה, ואז כאב ראש עז יותר משהיה לה אי פעם. היא החלה להתנשם ונתקפה בחרדה. לאחר כמה דקות על הספה בסלון היא הרגישה קצת יותר טוב והלכה לשכב במיטתה, אך הכאב לא נתן לה להירדם. למחרת בבוקר לי עדיין סבלה מכאבים, וכשבנה ביקש ממנה להקריא לו מה כתוב על קופסת דגני הבוקר היא גילתה שאינה מסוגלת למקד את מבטה על הכתוב.

החוויה של לי, כפי שהיא מתוארת בכתב העת ניו-יורקר, היא רק אחת מתוך לפחות 26 מקרים דומים. לכל הנפגעים היה דבר אחד במשותף: הם עבדו בשגרירות האמריקאית בקובה, בחורף של 2016-17.

הדיווחים כללו שורה של תסמינים: כאבי ראש, בחילות, סחרחורות ואיבוד משקל, בעיות שינה, אבדן שמיעה, טשטוש ראייה ועוד. בדיקה של 21 מהחולים הובילה את רופאיהם לקבוע כי "נראה שהם סובלים מפגיעה מוחית נרחבת, שאינה קשורה לחבלת ראש".

רבים מהנפגעים דיווחו גם על רעש מוזר, צורם, שהגיע עם התסמינים או בסמוך להם. עובדה זו הובילה חלק מהחוקרים שבדקו את הטענות לשער את קיומו של נשק קולי המשמש את הממשל הקובני נגד האמריקאים. ההשערה הזו אינה לחלוטין מופרכת: מערכות נשק אקוסטיות נמצאות בשימוש בצבא ארצות הברית, אך הן מתבססות על השמעת קולות חזקים באופן בלתי נסבל. זה לא היה המצב אצל עובדי השגרירות.

האם מדובר בנשק קולי חדש, המשמיע קולות בתדירות שהאוזן האנושית כמעט שאינה מסוגלת לתפוס? ואולי בהפגזה של גלי מיקרו? בהיעדר תשובה ברורה, הממשל האמריקאי צמצם את סגל העובדים בשגרירות ואף גירש 15 דיפלומטים קובנים כתגובה על המתקפה המשוערת. לשורת התסמינים הוענק השם "תסמונת הוואנה", ודיווחים על תסמינים דומים הגיעו גם מהשגרירות בסין ומנציגויות נוספות.

באוקטובר 2017 פרסמה סוכנות הידיעות AP הקלטות של אותם קולות מסתוריים, שהגיעו מעובדי השגרירות בקובה. בסרטון שאפשר לראות כאן, אומר הכתב כי היו הבדלים קלים בין הקלטה להקלטה, "אך בכולן נשמע אותו קול-צרצר גבוה". קצת יותר משנה לאחר מכן, מציעים חוקרים מארצות הברית ומבריטניה שהקולות האלו היו בדיוק זה: קולות צרצרים.

הד של צרצרים

אלכסנדר סטאבס (Stubbs) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי האזין להקלטות האלה, וזה הזכיר לו מאוד את קולות החרקים ששמע כשעבד באיים קאריביים. עם פרננדו מונטאלגרה-סאפטה (Montealegre-Zapata) מאוניברסיטת לינקולן באנגליה הוא השווה את ההקלטות של AP להקלטות של חרקים שונים מצפון אמריקה, ומצא אחד בעל התאמה כמעט מושלמת: צרצר שחי באזור דרום פלורידה, בשם Anurogryllus celerinictus. סטאבס חקר את הצרצרים האלו בקוסטה-ריקה, וידע מנסיון אישי עד כמה רועשים הם יכולים להיות. "אפשר לשמוע אותם בתוך משאית דיזל שנוסעת במהירות 65 קילומטר לשעה על כביש ראשי" אמר בראיון לניו-יורק טיימס.
 
קולות הצרצרים, הוקלטו בפלורידה על ידי T. J. Walker: 
 
סטאבס ומונטאלגרה-סאפטה הציגו את הממצאים שלהם בכנס וגם העלו את המאמר שכתבו לאתר BioRxiv, שבו אפשר לקרוא מאמרים לפני פרסום בכתבי עת מדעיים, ולכן גם לפני שעברו ביקורת עמיתים. הם מתכוונים לפרסם בקרוב את מאמרם בכתב עת מדעי.
 
התדירות של הקול בהקלטות מקובה, משך הצרצור, החוזק היחסי של תדירויות שונות – הכל מתאים, טוענים החוקרים, לקריאות החיזור של אותו צרצר. היה רק הבדל משמעותי אחד: בעוד שצרצורי הצרצרים היו מעין פולסים של רעש באורך קבוע, בהקלטות הם נשמעו באורך שונה זה מזה. החוקרים משערים שזהו אפקט שנוצר משום שמכשירי ההקלטה פעלו בתוך הבתים של עובדי השגרירות, והקליטו את ההדים שחזרו מהקירות. כשהם הקליטו צרצר בשדה, השמיעו את ההקלטה בתוך חדר והקליטו את התוצאה, התקבלו אותם הדים וההקלטות היו כמעט זהות.
 
האם זה אומר שעובדי השגרירות לא היו נתונים למתקפה עוינת? לא בהכרח, אומר סטאבס – אבל אם הייתה התקפה, הקולות האלו לא היו חלק ממנה. "כל מה שאני יכול להגיד בוודאות זה שההקלטות שהציגה AP הן של צרצר, ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים גם איזה מין של צרצר" אמר.
סטאבס ומונטאלגרה-סאפטה כותבים כי אין להם הסבר אחר לתסמינים של האמריקאים בקובה, וקוראים לחקירה נמרצת של הגורמים האפשריים – כאשר הנשק הקולי, לפחות מבחינתם, יצא מהרשימה הזו. נראה שהפרשה הזו, היוצאת דופן במוזרותה גם בתחום עתיר מוזרויות כמו יחסים בינלאומיים, עדיין רחוקה מפתרון.  

0 תגובות