חוקרים משווייץ גילו כי חולדות זוכרות מי סייע להן בעבר ומעניקות לו יותר סיוע כשמגיע תורן

החיים שלנו בני האדם מבוססים על תן-וקח. אנחנו מקבלים כסף מהמעסיק שלנו עבור העבודה שאנו עושים, מחליפים את הכסף בחנות עבור גבינה או חולצה חדשה, והמוכר לוקח את הכסף ומשלם עבור הדלק במכוניתו. יחסים הדדיים של נתינה מתקיימים גם בין חברים ובני משפחה, מחוץ לעולם העסקי: אנחנו באים לביקור ושבוע לאחר מכן מארחים בעצמנו, נותנים מתנה ביום ההולדת ומקבלים מתנות כשאנו חוגגים. ביחסים האלו אנו לא מצפים תמיד לקבל בדיוק את מה שנתנו, או שווה ערך אליו, אלא העזרה ניתנת לפי הצורך והיכולת. אם נתתי לך היום כוס סוכר, אולי עוד שבועיים תשאיל לי את מעבד המזון שלך, או תעזור לי להרכיב את הרהיט החדש מאיקאה.

אמנם אנחנו מסתמכים על שיתופי פעולה כאלו יותר מבעלי חיים אחרים, אך אין זה אומר שנתינה הדדית לא קיימת בעולם החי. מחקרים כבר הראו שקופי וורווט (vervet) מנקים את פרוותן של קופות שהביאו להם מזון ונקבות שימפנזה מזדווגות לעתים קרובות יותר עם זכרים שהביאו להן בשר טעים. מחקר חדש מראה שהתנהגות דומה קיימת לא רק אצל קופים וקופי אדם, אלא גם בחולדות.

החוקרים שמו שתי חולדות יחד בכלוב, וגרמו לאחת מהן לחלוק אוכל עם חברתה, על ידי כך שמשכה פנימה מגש עם אוכל, או לנקות את הפרווה של חברתה. כדי להבטיח שהחולדה אכן תנקה את הפרווה של שותפתה לכלוב הם התיזו על העורף של השותפה מעט מי מלח, שחולדות אוהבות ללקק. במקרים אחרים מנעו מהן לחלוק אוכל או לנקת את הפרווה זו של זו.

לאחר מכן נתנו החוקרים לחולדות הזדמנות להחזיר טובה – או רעה. הם ציוותו שוב את אותן שתי חולדות יחד, ובדקו את נכונותן של החולדות שהיו קודם לכן בצד המקבל, לחלוק מזון או לנקות את הפרווה של שותפתן. החוקרים גילו שהחולדות, החברותיות מטבען, העניקו תמיד מזון ושירותי ניקיון, אך עשו זאת הרבה יותר כאשר השותפה לכלוב הייתה חולדה שעזרה להן בעבר.

החולדות לא רק החזירו ניקוי תמורת ניקוי ומזון תמורת מזון, אלא עזרו למי שעזר להן, ולא משנה באיזו צורה. אם נשווה זאת לתן וקח בבני אדם, לאחר שקיבלו מחברתן כוס סוכר, הן השאילו לה ספר מעניין.

בני אדם בנו מערכת קשרים שסובבת את העולם כולו, והחלפה של מוצרים ושירותים נעשית כל יום וכל שעה, ברמה המקומית וגם בזו הגלובלית. אותה "אולטרה-חברותיות" של המין שלנו היא אחת התכונות העיקריות שעזרו לו לשגשג ולהגיע לכל מקום על כדור הארץ ואפילו מחוצה לו. המחקר החדש מראה שאחד המאפיינים של החברתיות הזו נמצא אפילו אצל חולדות, יונקים שאינם קרובים אלינו במיוחד.

החולדות לא רק עזרו זו לזו, אלא גם זכרו מי היה מוכן לעזור להן לפני כן, ושינו את היחס שלהן בהתאם. היכולת הזו חשובה במיוחד ליצירה של מערכת נתינה הדדית, כי רק כך אפשר למנוע הופעה של פרטים "טפיליים", שיקבלו מאחרים ולא ייתנו בתמורה.

"התוצאות מצביעות על כך שסחר הדדי אצל בעלי חיים עשוי להיות נפוץ בהרבה משחשבנו" אמר מאנון שוויינפורת' (Schweinfurth), שהוביל את המחקר. "הוא לא מוגבל רק למינים עם מוח גדול ויכולות קוגניטיביות מתקדמות".

0 תגובות