תיקון "קצרים" בלב באמצעות קרינה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון הצליחו להשמיד באמצעות קרינה תאים שגורמים קצרים בפעילות החשמלית של הלב. הטיפול החדש מעורר תקווה למציאת טיפול יעיל עבור אנשים שסובלים מהפרעות בקצב הלב ואינם מגיבים לטיפולים הנפוצים הנהוגים כיום.

התקפים תכופים של פעימות לב מהירות הם גורם המוות הראשון במעלה בארצות הברית, שאחראי לכ-325 אלף קורבנות בשנה. החוקרים ניסו טיפול חדש בחולים עם הפרעת קצב קשה, שלבבותיהם היו מצולקים מהתקפי לב ולא הגיבו לטיפולים המקובלים.  ההליך כלל פרצי קרינה קצרים שמכוונים ללב, במטרה להשמיד את התאים שגרמו להפרעה בפעילות החשמלית שלו.

התוצאות של חמשת החולים הראשונים פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. הניסוי נראה מוצלח ועשוי לחסוך מחולים דומים את הצורך בהשתלת לב. "זהו טיפול שמשנה את הכללים", אומר מלווין שיינמן (Scheinman), הנשיא לשעבר של האגודה להפרעות קצב לב בארצות הברית, בריאיון ל"ניו יורק טיימס". "אין לי ספק שהטיפול הזה 'יתפוס'".

החולים שהשתתפו במחקר לא הגיבו לתרופות שאמורות לווסת את קצב הלב, וגם ניתוחי הסרה (ablation), שבהם צרבו באופן ממוקד  תאים שגורמים קצרים בלב לא השיגו אצלם את התוצאות הרצויות. מכשיר שנקרא דפיברילטור הצליח אומנם להחזיר את קצב הלב לרמה תקינה, אבל לא מנע את חזרת הקצרים.

בשלושת החודשים שקדמו לטיפול הניסיוני עברו חמשת החולים יחד יותר מ-6,500 התקפי טכיקרדיה חדרית – התפרצויות של קצב לב גבוה שיכול להגיע למאתיים פעימות בדקה. הטיפול עצמו היה מורכב ומסוכן, ונדרש ללב חודש להחלים ממנו. אולם בשנה שלאחר מכן היו לכל החולים יחד ארבעה אירועים כאלה  בלבד, ושניים מהם לא סבלו משום התקף בתקופה הזאת. עם זאת, מאחר שהשפעות הטיפול מורגשות רק לאחר כמה שבועות, הוא לא יועיל לחולים שזקוקים לעזרה מיידית.

שילוב טכנולוגיות

מה שאיפשר את השיטה החדשה היה מיזוג של שתי טכניקות: הקרנה רבת עוצמה שממוקדת באתר מסוים בגוף, כפי שנעשה להשמדת גידולים סרטניים, ומיפוי הלב כדי לאתר היכן בדיוק נמצאת בו רקמת הצלקת. "זה נותן לנו תמונה תלת-ממדית של מיקום הפרעת הקצב", אומר המחבר הראשון של המאמר, פיליפ קוקוליץ' (Cuculich).

כשקוקוליץ' הציע בתחילה להשתמש בהקרנה ממוקדת כדי לצרוב רקמות צלקת בלבבות לא מתפקדים, אונקולוג הקרינה קליפורד רובינסון (Robinson), גם הוא ממחברי המאמר, ביקש לנקוט זהירות רבה בטיפול. אחרי הכול, אונקולוגים משתדלים מאוד בדרך כלל לא לגרום נזק ללב בהקרנות שנועדו לטפל בסרטן, משום שקרינה עלולה לפגוע במסתמים, בעורקים וברקמות אחרות בלב, לפעמים באופן סמוי. האתגר גדול אף יותר כשמנסים להקרין באופן ממוקד חלק מסוים בלב בזמן שהחולה נושם וליבו פועם.

בשל כך נבחרו חולים שמצבם היה קשה מספיק כדי להצדיק את הסיכון. אחד מהם הוא ריצ'רד רייט (Wright), בן 64, שנאבק במשך עשור בטכיקרדיה חדרית  ועבר ארבעה ניסיונות כושלים להסרת התאים הפגועים. כשהציעו לו את ההליך הנסיוני, הוא הסכים לעבור אותו בידיעה שזו תקוותו היחידה.  זמן קצר לאחר ההקרנה, התקפי קצב הלב המהיר אכן נעלמו. "זה שינה לחלוטין את חיי", סיפר.

השיטה החדשה מעוררת כמובן תקווה רבה, אך לפני שתהפוך לטיפול שגרתי יש לבחון אותה על קבוצות גדולות יותר של חולים ולאורך זמן. הצעד הזה כבר נעשה כעת בניסוי קליני חדש שכולל 14 חולים.