האם אפשר לבחור כיום תכונות רצויות של ילדים, כמו מנת משכל או גובה, על סמך המידע הגנטי של עוברים? מחקר ישראלי מצא כי היכולת שלנו לעשות זאת עדיין מוגבלת מאוד
עלילת הסרט המצוטט למעלה מתרחשת בחברה שבה רוב הילדים נוצרים בהפריה חוץ גופית. הביציות של האם מופרות במבחנה בעזרת הזרע של האב ליצירת כמה וכמה עוברים, ומהם נבחרים בעלי התכונות המועדפות: בעלי אינטליגנציה גבוהה, עיניים ושיער בצבע הרצוי, ללא נטייה לאלכוהוליזם או אלימות, ועוד ועוד. לא מדובר בהנדסה גנטית. הרופאים אינם משנים את הרצף הגנטי של העוברים, אלא בוחרים את העוברים שבהם ערבוב הגנים האקראי של האם והאב יצר את הגנום הקרוב ביותר לתוצאה המבוקשת.
מה שהיה בגדר מדע בדיוני רק לפני 22 שנה, כשיצא הסרט, נראה קרוב יותר למציאות כיום. בדיקות גנטיות לעוברים לפני השתלתם ברחם נעשות כבר כמה שנים במקרים שההורים הם נשאים של מחלה גנטית, והן מאפשרות לבחור רק את העוברים הבריאים. אך מה בקשר לתכונות גוף ואופי, ובעיקר תכונות שאינן מושפעות מגן אחד או שניים אלא מעשרות, מאות, ואפילו אלפי גנים? האם אפשר יהיה בקרוב לבחור את התינוקות שיגדלו להיות החכמים ביותר, הבריאים ביותר, היצירתיים ביותר, הגבוהים ביותר, המוזיקליים ביותר?
זיווגים במחשב
השאלה היא בראש ובראשונה שאלה אתית. הרעיון של יצירת "תינוקות מְעָצְבִים", בעלי תכונות שנבחרו כמועדפות, מזכיר לרבים את תיאוריית השבחת הגזע והאאוגניקה של תחילת המאה ה-20. אך דיון אתי כזה צריך להיות מבוסס על עובדות ונתונים המגיעים מהמדע.
כדי לספק את הנתונים האלו, צוות חוקרים בהובלת ד"ר שי כרמי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את היעילות של בחירת עוברים במטרה להשיג את התינוקות הגבוהים ביותר, ואלו עם ה-IQ הגבוה ביותר. אלו תכונות מורכבות, שמושפעות גם מהגנים וגם מהסביבה, וההשפעה הגנטית עליהם נובעת מגֵנים רבים מאוד. בשנים האחרונות, בעקבות שיפורים טכנולוגיים המאפשרים בדיקה של הגנום כולו מתא יחיד, כמו גם מחקרים רבים שמצאו מִתְאם בין רצפים גנטיים לאותן תכונות מורכבות, בדיקות כאלה נעשו אפשריות. אבל האם הן באמת ישיגו את התוצאות המצופות?
החוקרים לא עשו את הניסויים בעוברים ממש, כמובן, אלא השתמשו במודלים ממוחשבים, ובנתונים שנלקחו מ-28 משפחות מרובות ילדים, בעלות כעשרה ילדים בממוצע כל אחת. בידי החוקרים היו לא רק הרצפים הגנטיים של בני המשפחה, אלא גם מידע על קומתם של הילדים, הישגיהם במבחני IQ ונתונים נוספים. בעזרת הנתונים הם "יצרו" במחשב עוברים, וחישבו את הנתונים הצפויים של התינוקות שיתפתחו מהם. "זיווגנו שני פרטים ויצרנו במחשב גֵנומים של העוברים הצפויים להם", הסביר כרמי. "בדקנו את הציון הגנטי של כל עובר לגובה או מנת משכל, ולקחנו את העובר בעל הציון הגבוה ביותר. בדקנו מה ההפרש הצפוי בגובה או מנת משכל בין העובר בעל הציון הגבוה ביותר לבין עובר ממוצע".
עלייה קלה, ולא מובטחת
התוצאות היו מאכזבות למדי. בבחירה של "הטוב ביותר" מתוך חמישה עוברים (ממוחשבים) , התוצאות העלו כי הוא יגדל להיות גבוה בכ-2.5 סנטימטר בלבד מעובר שנבחר באקראי, ובעל מנת משכל גבוהה רק בכ-2.5 נקודות בממוצע . גם את העלייה הצנועה הזו אי אפשר להבטיח, אמר ד"ר כרמי. "יתכן כי במשפחה מסוימת, העובר הנבחר יגדל להיות גבוה ב-10 סנטימר ביחס לממוצע המשפחתי, אבל במשפחות אחרות, העובר לא רק שלא יהיה הגבוה ביותר, אלא אף יגדל להיות נמוך מהממוצע. תכונות כמו גובה או מנת משכל מושפעות מגורמים גנטיים רבים שאינם ידועים לנו וכן מגורמים סביבתיים שאיננו יכולים לחזותם".
כאשר הבחירה נעשית בין עוברים רבים יותר, עולה הסיכוי לקבל עובר שיגדל להיות גבוה או בעל מנת משכל גבוהה , אבל העלייה עצמה אינה גדולה, והסיכוי נשאר קטן גם כשיש אפשרות בחירה בין עשרות ביציות מופרות. הבנה טובה יותר של הקשר בין רצפים גנטיים מסוימים לתכונות המושפעות מהן תשפר גם היא את מידת ההצלחה של בחירת עוברים, אבל לא תפתור את כל הבעיות הטכנולוגיות שמעורבות בכך.
קודם כל, עשויות להיות תכונות לא רצויות שקשורות לתכונות המועדפות. לדוגמה, יש מתאם בין הגֵנים שקשורים ל-IQ גבוה לגנים שקשורים לאוטיזם ולאנורקסיה. "כאשר הורים יבחרו עוברים על פי תכונה מסוימת, אין לדעת אלו תכונות לא רצויות או מחלות ייבחרו במקביל", אמר כרמי. ואם אנחנו רוצים לבחור כמה תכונות – תינוק שייגדל להיות גם חכם, גם גבוה, גם מוזיקלי, גם אמפתי – הבעיות הופכות מסובכות עוד יותר. "ככל שמוסיפים תכונות, כך התועלת עבור כל תכונה קטנה", אמר ד"ר כרמי. "למשל, אם בוחרים את העובר עם הציון המקסימלי עבור גובה ושלוש תכונות בלתי תלויות נוספות, העלייה הממוצעת בגובה של העובר הנבחר תהיה רק חצי מהעלייה במידה שהיינו בוחרים רק גובה".
לפי המחקר, היכולת שלנו לבחור תינוקות בעלי תכונות מועדפות מוגבלת למדי, וצפויה להישאר מוגבלת בעתיד הנראה לעין. האם התוצאות האלו מאכזבות, או דווקא מעודדות? התשובה תלויה בעמדות המוסריות והאתיות של כל אחד. יהיו אלה אשר יהיו, הדרך לגטקה, כך נראה, עדיין ארוכה.