חוקרים מאוסטרליה גילו כי מחושי הנמלים לא רק קולטים מידע מהסביבה, אלא גם מעבירים מידע כימי לנמלים אחרות ומשמשים מעין תעודת זהות
הפרומונים של הנמלים – שמשמשים לאזעקה, לסימון נתיבים ועוד, נחקרים ביסודיות כבר שנים רבות ואנו יודעים את הרכבם ומהיכן הם מופרשים. לעומת זאת, הרבה פחות ידוע על "תגי הזיהוי". גופן של הנמלים מכוסה בחומר דמוי שעווה שמגן עליהן מהתייבשות. החומרים שמסמנים את ההשתייכות של הנמלה למושבה זו או אחרת הם חלק משכבת המגן הזו, אך הפרטים המדויקים של הרכבם ומקורם אינם ידועים. קייק וואנג (Wang) וחוקרים נוספים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה בדקו במחקר חדש היכן בדיוק בגוף הנמלה נמצאים החומרים המזהים.
רוב המחקרים שניסו עד כה להתחקות אחר "תגי הזיהוי" החלו בהסרת שכבת המגן מגוף הנמלה כולו. וואנג ועמיתיו בדקו בנפרד את שכבת המגן על הרגליים, הראש, המחושים והבטן (החלק האחורי של גוף הנמלים), של נמלת הבשר האוסטרלית (Iridomyrmex purpureus). הם הראו שההרכב הכימי של השכבה הפחמימנית שונה מאיבר לאיבר ושהשוני בלט במיוחד במחושים. כשהשוו בין נמלים ממושבות שונות ראו שההרכב הכימי של שכבת המגן אכן שונה ממושבה למושבה. ההבדלים האלה נמצאו בשכבות המגן של המחושים, הבטן והרגליים, אך לא בראש.
מכאן הסיקו החוקרים שהנמלים יכולות לזהות את חברותיהן למושבה באמצעות בחינה של שכבת המגן על המחושים, על הרגליים או על הבטן – אך האם הן באמת עושות את זה? כדי לברר את זה צילמו החוקרים מפגשים של נמלים מאותה מושבה וממושבות שונות, ובדקו באילו איברים הן התמקדו כאשר בחנו זו את זו. הנמלים העבירו את המחושים שלהן זו על זו, והחוקרים מצאו שיותר מ-90 אחוז מתנועותיהן היו מכוונות למחושים של הנמלה השנייה או לרגליה. במפגש עם נמלה ממושבה זרה הנמלים הקדישו זמן רב במיוחד למחושים.
בשלב הבא בחנו החוקרים את חשיבותם של המחושים להעברת סימן הזיהוי. כשנמלים ממושבות שונות נפגשות זו עם זו הן מגיבות בתוקפנות. אך כשהחוקרים הסירו את שכבת המגן מהמחושים של אחת מהן, הנמלה השנייה לא זיהתה אותה כזרה ולא תקפה אותה. נראה כי אף על פי שהחומרים המזהים נמצאים גם במקומות אחרים בגוף, המחושים הם האיבר העיקרי שהנמלים משתמשות בו כדי לזהות זו את זו.
תפקידם העיקרי של מחושי הנמלים הוא לקלוט מסרים מהסביבה באמצעות חישת פרומונים. המחקר האסטרלי מראה בפעם הראשונה שהם מסוגלים גם להעביר באמצעותם מסרים לנמלים אחרות. החוקרים סבורים שייתכן מאוד שמערכת זיהוי דומה קיימת גם אצל מינים נוספים של נמלים, ואף אצל חרקים חברתיים אחרים כמו דבורים וטרמיטים. ההרכב המדויק של "תגי הזיהוי" הללו עדיין אינו ידוע – אבל עכשיו אנו יודעים לפחות היכן לחפש אותם.
