לוויין של אוניברסיטת בן גוריון יחקור תופעות אקלימיות, ולוויין פרטי יבחן בפעם הראשונה את הרעיון של מעבדת חלל לניסויים רפואיים בשליטה מרחוק
שני לוויינים ישראליים זעירים שוגרו הבוקר לחלל, על גבי טיל ששוגר מהודו. טיל השיגור של סוכנות החלל ההודית, PSLV, נשא עמו 104 לחלל לוויינים זעירים, וקבע בכך שיא של מספר הלוויינים המשוגרים יחד. רוב הלוויינים ששוגרו שייכים לחברה אמריקאית, והשאר לחברות מהודו, קזחסטן, הולנד שווייץ ומאיחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי. הלוויינים הישראליים, כמו רוב הלוויינים שנשא הטיל, הוצבו במסלול בגובה של כ-500 קילומטרים.
מהנגב לשמיים
הלוויין הישראלי הגדול מהשניים הוא BGUSAT, מיזם משותף לאוניברסיטת בן גוריון, התעשייה האווירית ומשרד המדע והוא מיועד לחקר תופעות אקלימיות בעזרת כמה מצלמות, בהן מצלמה משוכללת לטווחים מסוימים של קרינה תת-אדומה. הלוויין, שגודלו 30x10x10 סנטימטרים ומשקלו כ-5 קילוגרמים, אמור לצלם תופעות מזג אוויר ולמדוד מידע אטמוספרי, כמו למשל ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. למרות קוטנו, הלוויין מצויד במערכת המאפשר לחוקרים לכוון את המצלמות לאזורים מוגדרים, וכך לאסוף מידע השוואתי.
הלוויין גם כולל שבב מחשב זעיר שפיתחה חברה ישראלית, "רמון צ'יפס", האמור לספק ביצועי חישוב דומים לאלה של מחשבים גדולים יותר. נוסף על מחקרי האקלים והסביבה, חוקרים באוניברסיטה מתכוונים גם לבחון את ביצועי המצלמות והמחשב, ולבדוק אם לוויין זעיר כזה מסוגל לספק מידע מקביל באיכותו ללוויינים גדולים בהרבה.
הדמייה של לוויין BGUSAT לצד תג המשימה. | מקור: אוניברסיטת בן גוריון, ISRO
מעבדה בחלל
הלוויין הישראלי השנה שייך לחברה הפרטית SpacePharma, המפתחת טכנולוגיות לניסויי מעבדה בחלל, בלי מגע יד אדם. עד כה, רוב הניסויים שבחנו תגובות כימיות, תהליכים ביוכימיים או תופעות ביולוגיות בתנאי חוסר כבידה, בוצעו בידי אסטרונאוטים בתחנת החלל. לאחר החזרת הניסוי לכדור הארץ, הוא נמסר לידי הגוף שהזמין אותו, והחוקרים בחנו את התכולה וניתחו את התוצאות. שיטת העבודה הזו כפתה אילוצים רבים על תכנון הניסויים: למשל היה צורך בניסויים שידרשו כמה שפחות עבודה מורכבת מהאסטרונאוטים העסוקים, רמת תחזוקה נמוכה מאוד מעבר לביצוע הניסוי עצמו ומערכת שיכולה להשתמר במצב שבו עוצרים את הניסוי למשך זמן רב ובתנאים משתנים, עד שיגיע חזרה לידי החוקרים.
הלוויין DIDO2 של SpacePharma שמשקלו 4.5 קילוגרמים, הוא למעשה מעבדה מעופפת, המאפשרת לבצע ניסויים שונים בחלל ולקבל את תוצאותיהן. ליתר דיוק, מדובר בארבע מעבדות. כל אחד מארבעת מדורי הלוויין הוא תא אטום שבו אפשר לשלוט על גורמים שונים כמו הטמפרטורה, ריכוז החמצן ועוד. התאים מצוידים במכשור מעבדה זעיר, ובעיקר בחיישנים ומצלמות למדידת תוצאות הניסויים. בניגוד לשיטה המקובלת, כאן החוקרים עצמם מפעילים את הניסויים בשליטה מרחוק באמצעות תוכנה או אפליקציה מתאימה, והם מקבלים את התוצאות מהמכשור בלוויין בזמן אמת, בלי צורך להמתין עד החזרת הניסוי לכדור הארץ. זה, דרך אגב, לא יקרה כלל. הלוויין הוא חד פעמי ומתוכנן להישרף באטמוספירה בסיום המשימה, כדי שלא ליצור עוד פסולת חלל.
לוויין DIDO2 בהכנות לקראת שיגורו. ארבעה תאים של מעבדות נפרדות | צילום: SpacePharma
במשימה הנוכחית נושא הלוויין ניסוי בתרופה, ניסוי הבודק יצירה של אמולסיה בתנאי חוסר כבידה, ניסוי בגבישים וניסוי הבוחן פעילות אנזימים המעורבים בהתפתחות רובד החיידקים על השיניים. אחד הניסויים הוא של מדען ישראלי, והשאר של חוקרים ממדינות אחרות. החברה מתכננת לשגר בקרוב עוד לוויינים דומים על גבי טילים אמריקאיים, ובעתיד היא מתכננת לפתח מעבדות חלל גדולות יותר, שיוכלו להריץ בעת ובעונה אחת עשרות רבות של ניסויים.
