חוקרים פיתחו דרך לחבר מולקולות למשי עכבישים מלאכותי, וכך יצרו קורים אנטיביוטיים. "בעזרת השיטה אפשר למנוע זיהומים למשך שבועות או חודשים", הם מבטיחים
בסרטים ובקומיקס של ספיידרמן, הגיבור מבצע תרגילים מדהימים בעזרת קורי עכביש מלאכותיים. אמנם מדובר בדמות דמיונית, אך התכונות של משי העכבישים אמיתיות לחלוטין. למעשה קורי עכביש הם בין החומרים הביולוגיים המרשימים ביותר: הם סיבי חלבון גמישים החזקים בהרבה מפלדה. קורים בעובי מתאים יכולים להלכה לשאת בקלות את משקלו של אדם ולעצור רכבת נוסעת. בעת העתיקה אף השתמשו בקורים לחבישת פצעים, שימוש שגם שייקספיר הזכיר במחזותיו.
עתה, כימאים וביולוגים מאוניברסיטת נוטינגהם באנגליה פיתחו שיטה לייצור קורי עכביש מלאכותיים שאפשר להצמיד להם מולקולות שונות וכך להפוך אותם, בין השאר, לתחבושות טובות יותר מהקורים המקוריים. קורים שהוצמדה אליהם אנטיביוטיקה יכולים למשל לשמש חבישה מונעת זיהום.
קורי עכביש הם חומר אידיאלי לתחבושות או לשתלים, מאחר שהם אינם גורמים לאלרגיה או לדלקת. כמו כן הם מתכלים עם הזמן, ועד שזה קורה אפשר להשתמש בהם כמעין פיגום שמעודד חידוש רקמות, או ליצירת שתלים לחידוש עצבים. עם זאת, לא פשוט להפיק קורי עכביש בכמות גדולה מספיק לשימושים רפואיים. רובם המוחלט של העכבישים הם יצורים טריטוריאליים וקניבליים, כך שאי אפשר לגדל אותם בחווה מסחרית להפקת משי. במקום זאת משתמשים כיום בהנדסה גנטית של שלל אורגניזמים ליצירת חומרים דמויי קורים.
אחד האורגניזמים שבעזרתם מייצרים קורים הוא החיידק אי קולי (E. coli). במחקר שפורסם בכתב העת Advanced Materials לקחו החוקרים חיידק אי קולי שהונדס לייצר גרסה מלאכותית של אחד מסוגי המשי של עכביש Euprosthenops australis ממשפחת הענבליים. החיידק מייצר חלבון שמסוגל להתחבר לחלבונים זהים לו וכך ליצור את סיבי הקורים. החוקרים שינו את החלבון כך שיוכלו להוסיף בקלות לו, או לקורים הנוצרים ממנו, מולקולות אחרות, בשיטה המכונה "כימיית קליק".
כימיית קליק היא מונח שטבע הכימאי זוכה פרס נובל קרל בארי שרפלס (Sharpless) ומתאר תגובות כימיות שמשמשות בעיקר לחיבור חומרים ספציפיים למולקולות ביולוגיות. לתגובות האלה יש ניצולת גבוהה, הן קלות לביצוע ויעילות מבחינה אנרגטית. הן נותנות תוצר יחיד בעל המבנה הרצוי ומתרחשות במים או בממסים לא מסוכנים.
המולקולה שסופחה לקורים ב"קליק" היא האנטיביוטיקה רחבת הטווח לבופלוקסצין. החוקרים הראו שהאנטיביוטיקה משתחררת מקורי העכביש המלאכותיים בהדרגה, במשך לפחות חמישה ימים. לכן אפשר לכאורה להשתמש בקורים כתחבושות או כחוטי תפירה שמגנים על האזור הפגוע מזיהום למשך הזמן זה, ובה בעת מעודדים את התחדשות הרקמה הפגועה כמו קורי עכביש רגילים.
בהודעה לעיתונות מצוטט מוביל המחקר ניל תומס (Thomas), שאמר כי "אפשר להשתמש במשי בחבישות מתקדמות לטיפול בפצעים הנרפאים לאט, כגון כיבים סוכרתיים. השיטה שלנו יכולה למנוע זיהומים למשך שבועות או חודשים באמצעות שחרור מבוקר של אנטיביוטיקה. בה בעת, סיבי המשי מאיצים את התחדשות הרקמה ומתפקדים כפיגום זמני עד לפירוקם".
קורי העכביש האנטיביוטיים הם רק השלב הראשון ביצירת קורים בעלי תכונות מיוחדות, והחוקרים אף הדגימו שאפשר להצמיד לקורים מולקולות מסוגים שונים וכך ליצור סיבים בעלי פעולות מגוונות. כעת החוקרים פועלים למצוא שימושים נוספים לקורים ולהגיע לפיתוח מסחרי שלהם. כמו כן הם מקווים שהמחקר שלהם, שהתחיל לפני חמש שנים בעקבות פגישה מקרית בין כימאי לחוקר עכבישים, יהיה הראשון בשורה ארוכה של מחקרים נוספים של מעבדות שיקבלו השראה מעולמם המופלא של העכבישים וקוריהם.
