מחקר חדש מגלה: רובנו מורחים את הקרם בצורה לא יעילה

במדינה כמו שלנו, שבה השמש זורחת רוב ימות השנה, חשוב מאוד להקפיד על אורח חיים זהיר שכולל הגנה מפני הקרינה העל-סגולה הבאה מהשמש. כבר מילדות אנחנו לומדים שכדי להיות "חכמים בשמש" עלינו לחבוש כובע, לשהות בצל וכמובן למרוח קרם הגנה. אבל צריך גם לדעת איך לעשות את זה נכון. מחקר חדש מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון חושף שבדרך שבה רובנו מורחים את הקרם אנחנו מנצלים רק כ-40 אחוז מיכולת ההגנה של המוצר – ולכן חושפים את עצמנו לסיכון גבוה.

ישראל מדורגת במקומות ה-13 וה-20 בעולם בשיעור התחלואה של גברים ונשים (בהתאמה) בסרטן העור. הסרטן הזה, שנקרא גם מלנומה, מתפתח מתאי עור בשם מלנוציטים שמייצרים את הפיגמנט מלנין, אותו פיגמנט שנותן את הצבע לעורנו ומגן עלינו מפני קרינת השמש. רוב מקרי סרטן העור נגרמים בעקבות נזק שנגרם ל-DNA בתאי העור בשל חשיפה לקרינה על-סגולה. לכן הגנה יעילה מפני הקרניים האלה היא צעד חשוב במניעת סרטן העור.

לרוב אנחנו בוחרים את הקרם שלנו על פי מקדם ההגנה שמצוין עליו, ה-SPF (קיצור של Sun Protection Factor). המקדם הזה הוא מדד שקובע כמה אנרגיית שמש (קרינה על-סגולה) נדרשת כדי לייצר כוויות על עור שנמרח עליו קרם הגנה, בהשוואה לכמות האנרגיה הדרושה ליצירת כוויות  בעור לא מוגן. ככל שהמקדם גבוה יותר כך גם עולה ההגנה מפני נזקי השמש.

לפי המלצת מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA), כדי להתגונן מפני קרינת השמש יש לבחור בקרם הגנה עם מקדם SPF של 15 לפחות. לבעלי עור בהיר או אנשים בסיכון גבוה לסרטן העור מומלץ לבחור מקדם גבוה יותר של 50-30.

כדי לבדוק אם אנחנו מורחים את מקדמי ההגנה בצורה יעילה צוות חוקרים מלונדון בחן 16 מתנדבים שחולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה נחשפה פעם אחת לכמות קרינה השקולה לשהייה של שלוש שעות בשמש טרופית, ואילו הקבוצה השנייה נחשפה למחצית מכמות הקרינה הזאת, אבל חזרה על כך כל יום במשך חמישה ימים. החוקרים השוו בין נבדקים שמרחו קרם הגנה (עם מקדם 50) לאלו שלא מרחו אותו, וגם בין שלוש רמות עובי של קרם ההגנה.

כשהחוקרים לקחו דגימות רקמה מהאזורים שנחשפו לקרינה הם גילו כצפוי שהנזק הגדול ביותר ל-DNA נגרם כשהנסיינים לא מרחו קרם הגנה כלל. בנוסף התברר להם שלכמות קרם הגנה יכולה להיות השפעה ניכרת. הנזק פחת מעט אצל מי שמרחו מעט קרם הגנה, כך שציפה את עורם בשכבה דקה של 0.75 מיליגרם לסנטימטר רבוע– כמות ששקולה למריחה של שכבת קרם אחת, כפי שרובנו נוהגים לעשות. אבל אצל מי שמרחו על עצמם את שכבת הקרם העבה ביותר, של 2 מיליגרם לסמ"ר,הנזק לחומר הגנטי כבר פחת באופן משמעותי, אפילו בקבוצה שנחשפה לקרינה העזה ביותר.

"אנשים מקבלים בדרך כלל הגנה נמוכה מכפי שהם חושבים", אמר מחבר המחקר, אנטוני יאנג (Young), חוקר פוטוביולוגיה ניסיונית. "אם אתם מורחים קרם של SPF 20 בעובי של 0.75 מיליגרם לסמ"ר, רמת ההגנה שאתם מקבלים דומה למקדם של SPF 4 בלבד". העובי שעליו הוא ממליץ, של שני מיליגרם קרם לכל סנטימטר רבוע של עור, הוא כמות כפולה ומעלה מזו שרוב האנשים מורחים.

איך צריך למרוח?

איך נראית שכבה של 2 מיליגרם לסמ"ר? החלטנו לבדוק את זה כאן בדוידסון בעזרת קרם הגנה, משקל דיגיטלי, סרגל, עט וזרוע. ציירנו על הזרוע מלבן ששטחו 30 סמ"ר, ומדדנו 60 מיליגרם של קרם הגנה. זה לא יצא הרבה - בערך מה שאפשר להוציא מהבקבוק על קצה האצבע. כשמרחנו את הכמות הזו בתוך המלבן, נראתה בעין שכבה לבנה דקיקה על העור. כך, בערך, צריך להיראות העור שלכם לאחר שאתם מורחים עליו קרם הגנה.

אצבע עם קרם וזרוע מרוחה בקרם
כמות הקרם הדרושה למרוח 30 סמ"ר, ואיך הקרם נראה אחרי שנמרח על מלבן בשטח הזה.  צילום: נעם לויתן

שיטה נוספת למריחת כמות מספקת של קרם הגנה היא "חוק ה-9". בשיטה זו הגוף מחולק ל-11חלקים, שכל אחד מהם מהווה בערך תשעה אחוזים משטח הפנים של הגוף. אזורים אלו הם: הפנים הראש והצוואר (ביחד), החלק העליון של הגב, החלק התחתון של הגב, החזה, הבטן, יד שמאל, יד ימין, החלק העליון של רגל שמאל, החלק התחתון שלה, החלק העליון של רגל ימין, והחלק התחתון שלה. כלל האצבע הוא להוציא מהבקבוק שני פסים לאורך האצבע המורה והאמה, ולמרוח כמות כזו על כל אחד מהאזורים האלו שחשוף לשמש.

חשוב לציין שהמחקר נערך עם קרם הגנה של חברה מסחרית מסוימת (שמצוינת במאמר) דבר שמעורר חששות מסוימים. גם גודל המדגם, שכלל 16 נבדקים בלבד, הוא בעייתי ללא ספק. עם זאת, הממצאים מאשרים מסקנה שנשמעת הגיונית: ככל ששכבת קרם ההגנה עבה יותר, גם קטן הסיכון לנזקי השמש.

 

13 תגובות

  • פיני

    ההגנה הטובה ביותר !

    מתוקף מקצועי אני נמצא הרבה בשטח פתוח כולל במקומות עם קרינה גבוהה יותר מאשר בחוף הים - אם באמת רוצים להימנע ממלנומה ועוד תקלות קצת פחות חמורות לגוף (פגיעה קוסמטית בעור הפנים למשל...) יש להשתמש בלבוש שמגן על עורנו - חולצה עם שרוול ארוך, כובע וכו'. שכבת קרם דקיקה בקיץ, לאורך שעות ארוכות בים, אינה תחליף ראוי ובמיוחד לא לעורם העדין של ילדים.

  • צחי

    לא מספיק!!

    על הכותבת היה להדגיש כי ההגנה הטובה ביותר מהשמש, היא כיסוי הגוף בבגדים. גם כאן קיימות דרגות 'מיגון' שונות המוגדרות במדד upf- פקטור הגנה מקרינה אולטרה סגולה. השוני בין הבדים השונים הוא בצפיפות ועובי הסיבים, צבעם, טיפול בסיבים להגדלת קליטת הקרינה, ועוד. באוסטרליה, בה שעור המלנומה הגבוה בעולם (עקב שכבת אוזון דקה וכד'), ומובילה בתחום ביגוד מגן-קרינת שמש, מומלץ על בגדים בעלי מדד upf של 30-50

  • זהר

    המחקר נערך עם קרם הגנה של חברה מסחרית מסוימת (שמצוינת במאמר)

    או, במילים אחרות - המחקר מומן ע"י אותה חברה מסחרית ככלי לקידום מכירות ע"י הפחדה של הציבור. זה לא אומר שהתוצאות שגויות, אבל זה מריח די רע.

  • חגית

    יש עוד דברים מעניינים בנושא

    שמעתי שצריך למרוח את הקרם זמן מה לפני היציאה לשמש, ולא רגע לפני, או תוך כדי כמו שרובנו עושים. כלומר, למרוח בבית, ואז לנסוע לבריכה, ולא לנסוע לברכיה, להמרח ולצאת מיד לשמש. אשמח למידע בנושא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    היי חגית,
    לפי המלצת -FDA יש למרוח קרם הגנה חצי שעה לפני החשיפה לשמש, פרק זמן זה מספיק כדי לאפשר לתכשיר לספק את ההגנה שלו בצורה יעילה.
    תוכלי לקרוא עוד פה:
    https://www.fda.gov/Drugs/ResourcesForYou/Consumers/BuyingUsingMedicineS...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרוויטל

  • רן גלוסשניידר

    העובי שעליו הוא ממליץ, של שני מיליגרם קרם לכל סנטימטר רבוע?

    מיליגרם היא מידת משקל, לא נפח...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    נכון, אבל הצפיפות של קרמים הגנה שונים היא מאוד דומה

    כך שזה לא ממש משנה אם אתה משתמש בנפח או במשקל.

  • אנונימי

    אכן נושא חשוב אבל . . . .

    ממכון דוידסון אני מצפה גם לכלול בכתבה את הנזקים שנגרמים עקב הכימיכלים בקרמים גם לאדם וגם לסביבה תחקרו דוידסון ,התייחסות לקרם מינרלי,שעושה יופי של עבודה .הבת שלי ועוד אנשים שאני מכיר חשבו שהם אלרגים לקרם הגנה בעקבות פריחות אחריי מריחה,מסתבר שהכימכלים לא התאימו להם ולביתי,כי עם קרם הגנה מינרלי זה לא קרה.
    אני לא מוכר קרמים ,ולא קשור לאף גורם מפרסם,אזרח מהשורה שדואג לבריאותו ולסביבה,תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    אכן יש ראיות לכך שחלק מהחומרים הפעילים שנמצאים בקרם ההגנה יכולים להיספג בעור ולהכנס לגוף, אבל הם לא הוכחו כמסוכנים במחקרים מדעיים שהתבצעו בנושא בין היתר מחקרים קליניים שנעשו על בני אדם. אני מצרפת לינק לשני מאמרים שסיכמו מספר מחקרים בנושא והגיעו לאותה המסקנה- שלפי הידע שיש לנו היום מסנני ההגנה יעילים במניעה של סרטן העור ושהחומרים הפעילים שנמצאים בהם לא גורמים בעצמם נזק לגוף.
    מאמר מ-2001: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1111/j.1600-0781.2011.00557.x
    מאמר מ-2014: https://www.derm.theclinics.com/article/S0733-8635(14)00026-6/fulltext לגביי נושא האלרגיות- זה מאוד הגיוני שיהיו אנשים שאלרגיים לחומרים הפעילים שקיימים במסנני ההגנה, ובמקרים האלה צריכים למצוא תחליפים יעילים שאושרו על ידי משרד הבריאות כיעילים בסינון הקרינה של השמש.

  • אלמוג

    נזקים סביבתיים

    יחד עם זאת ולא פחות חשוב, כן יש מחקרים שמראים שקרם ההגנה פוגע בשוניות ובחיים באוקיינוסים בצורה די ניכרת, גם אם לא ברורה עד הסוף כרגע..

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרוויטל

  • אנונימי

    תנסה את הקרם לתינוקות של דר

    תנסה את הקרם לתינוקות של דר פישר גם לא גרם לאלרגיה