הכחדה של מינים קיימים של בעלי חיים וצמחים הופכת בימינו לאחת מהבעיות הבוערות ביותר שצריכות להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו. מחקר שהתפרסם בכתב העת Science מדגיש את התפקיד המרכזי שממלאים מינים פולשים בהרס המגוון הביולוגי.
מדי שנה נעלמים מהעולם אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים. רבים סבורים שאנו נמצאים בעיצומה של ההכחדה השישית: תקופה של היעלמות המונית של מינים. בשונה מחמש ההכחדות הקודמות ששינו את פני החיים בכדור הארץ, הגורם הפעם אינו אסון טבע אלא הפעולות של בני האדם. הרס בתי גידול, זיהום הסביבה ושינויי האקלים האיצו את הקצב שבו מינים נכחדים עד פי עשרת אלפים משיעורו בעבר.
המגוון הביולוגי הוא כלל המערכות הביולוגיות ברחבי העולם, על שלל המינים שבהן ויחסי הגומלין ביניהם. מדובר במגוון עצום של מינים שהתפתחו לאורך מיליארדי שנות אבולוציה והוא הבסיס לקיומנו. אנו מסתמכים על המגוון הביולוגי לאספקת מזון, חומרי גלם ותרופות, והוא מספק גם תשתית לתהליכים טבעיים כמו האבקה וטיהור המים, האדמה והאוויר החיוניים לקיומנו.
מעבר לפעולות הרסניות כמו זיהום הסביבה והרס בתי גידול, הגלובליזציה והמסחר האנושי יצרו איום חדש על מינים רבים. במקרה או בכוונה תחילה, פעולותינו מעבירות מינים פולשים למקומות שלא חיו בהם בעבר, וחלקם דוחקים את רגליהם של מינים קיימים. כשהמין הפולש הוא מחולל מחלה, ההשלכות עלולות להיות הרסניות במיוחד.
צפרדע מהמין Atelopus limosus שמתה בפנמה מהדבקה בפטריית Bd | צילום: Brian Gratwicke, Flickr
פטריות קטלניות
פטריות כיטריד (Chytrid) גדלות בדרך כלל באדמה ובמקורות מים ומפרקות חומר אורגני. בשנות ה-90 התגלתה פטריית כיטריד מזיקה בשם Batrachochytrium dendrobatidis, או Bd בקיצור, שמדביקה דו-חיים. הפטרייה תוקפת את עורן של קרפדות, צפרדעים, סלמנדרות ודו-חיים נוספים, מפריעה להם לווסת את מאזן המלחים והנוזלים בגופם, וכך מובילה למותם.
מקור הפטרייה הוא באסיה, אך עם התרחבות הסחר הבינלאומי בשנות ה-80 היא התפשטה גם לאוסטרליה וכן לדרום אמריקה ומרכזה, והפכה למין פולש. מאחר שדו-חיים באזורים הללו לא נתקלו בה מעולם, הם רגישים במיוחד להשפעתה. ואכן חוקרים קישרו בינה לבין פגיעה והכחדה של מיני דו-חיים באזורים הנגועים. הדבר זיכה אותה בתואר המפוקפק "רוצחת הצפרדעים". עם זאת, עד כה איש לא בחן את השפעתה בקנה מידה עולמי.
האקולוג בנג'מין שילי (Scheele) מאוניברסיטת קנברה באוסטרליה, גייס 41 מומחים מרחבי העולם בנסיון להעריך את היקף הנזק שגורמת הפטרייה. החוקרים אספו מידע מפרסומים קודמים, ראיינו חוקרים בתחום ואספו מידע שטרם פורסם בעיתונות המדעית כדי לאגד את כל הממצאים הנוגעים למינים שהושפעו מהפטרייה. הם חילקו את מידת הפגיעה מהפטרייה לחמש קטגוריות לפי חומרתה עבור כל מין נפגע, ובדקו את תפוצתה בעולם.
החוקרים מצאו כי הפטרייה פוגעת בלא פחות מ-501 מיני דו-חיים ברחבי העולם. הנתון הזה הופך אותה למין הפולש ההרסני ביותר, אפילו יותר ממכרסמים וחתולים (שמאיימים על 420 ו-430 מינים בהתאמה).
כשבחנו את היקף ההשפעה הם מצאו כי הפטרייה פוגעת ב-6.5 אחוזים מכלל הדו-חיים בעולם. 90 מהמינים שנפגעו נכחדו לחלוטין ועוד 125 מינים הצטמצמו ביותר מ-90 אחוז. זו הפגיעה המתועדת החמורה ביותר במגוון ביולוגי שנגרמת על ידי מחולל מחלה יחיד. לצורך המחשה, אם מחולל מחלה יפגע בצורה דומה בבני אדם, מספר החולים יסתכם בכ-489 מיליון, כלומר כל אוכלוסיית ארצות הברית ורוסיה יחד).
מחוללי מחלה פולשים נוספים ידועים הם נגיף קדחת מערב הנילוס, שפוגע מאוד בציפורים, ופטריית Pseudogymnoascus destructans שפוגעת בעטלפים. אך בניגוד ל-Bd הם פוגעים רק באחוז זעיר מכלל מיני הציפורים (0.13 אחוז) והעטלפים (0.46 אחוז), כך שהם לא יוצרים איום משמעותי ברמה העולמית. היכולת של Bd לזהם מקורות מים תרמה רבות להתפשטותה המהירה ומציבה אתגר משמעותי בפני המאמצים לרסן אותה.
החוקרים מצאו התאמה בין התפשטות הפטרייה לאזורים גיאוגרפיים חדשים לבין פגיעה משמעותית בדו-חיים. הנתון הזה מדאיג במיוחד בשל מחקרים שמראים כי קצב התפשטותה קשור גם לעליית הטמפרטורה במסגרת שינויי האקלים העולמיים, כך שהתחזית היא שהפטרייה עלולה להתפשט גם לאזורי אקלים חדשים עד שנת 2100.
המחקר מציע גם שביב תקווה זעיר. מתברר שכחמישית מהמינים שנפגעו מהפטרייה ושרדו מצליחים להתאושש בהדרגה. עם זאת, אין בכך כמובן כדי לשקם מינים שכבר נכחדו לגמרי.
תאי פטריית הכיטריד Bd על עור של דו-חי, צילום במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: Science Photo Library
מלחמה אבודה?
מאחר שאין שום דרך למנוע הדבקה, והגישות הטיפוליות שנבדקו עד כה לא סיפקו מענה הולם, חיוני להגביל את התפשטות הפטרייה לאזורים נוספים. לשם כך צריך לאכוף ביטחון ביולוגי, כלומר למנוע מפרטים נגועים להגיע לאזורים חדשים ולהפיץ בהם את הפטרייה. צעד כזה ידרוש לנטר בקפידה את האזורים המזוהמים, להטיל הגבלות על ייבוא וייצוא של דו-חיים ולהגביר את הפיקוח.
"עלינו לחשוב בצורה רצינית יותר על ביטחון ביולוגי", מציין שילי ומביע תקווה שהמידע שאספו הוא ועמיתיו יסייע בכך. החוקרים מצאו למשל שהפגיעה החמורה ביותר הייתה בדו-חיים שמוגבלים לשטחי מחיה גיאוגרפיים קטנים ולחים מאוד. ידיעת גורמי הסיכון הללו תוכל לסייע בבלימת ההפצה של הפטרייה לאזורים כאלה ובכך לצמצם את הנזק העצום שהיא גורמת.