מחקר: הגודל העצום של הלווייתנים הוא תופעה חדשה יחסית, המאפשרת להם להתמודד עם תנאי החיים המשתנים באוקיינוסים
בעל החיים הגדול ביותר שחי אי פעם על כדור הארץ לא היה טיטאנוזאור או ג'יגנוטזאור, למרות שמם. המחזיק בשיא הגודל הוא בעל חיים בן זמננו: הלווייתן הכחול, שאורכו מגיע כמעט ל-30 מטר, ומשקלו כ-173 טון.
גם לקרובי משפחתו, כמו לווייתן גדול סנפיר, אובלנה ועוד, אין במה להתבייש. למעשה, רבים מלווייתני המזיפות מרשימים בגודלם, ואורכם מעל עשרה מטרים. אך מתברר שזה לא תמיד היה המצב. מתי ולמה גדלו הלווייתנים כל כך?
התשובה, לפי מחקר חדש, היא: לא כל כך מזמן, וכדי לשרוד בעולם משתנה, שבו יש אזורים עשירים מאוד בטרף, שביניהם מפרידים מרחבים גדולים עם מעט מאוד מזון.
החוקרים, מאוניברסיטאות שונות בארה"ב, מצאו שבעוד לווייתני המזיפות הופיעו בתיעוד המאובנים כבר לפני כ-35 מיליוני שנה, הם הגיעו לגודלם העכשווי רק לפני כשלושה או ארבעה מיליוני שנים. שלוש שושלות שונות של לוויתנים, זו שהובילה ללווייתן המצוי ולגדולי הסנפיר, זו שהביאה לעולם את הלווייתן הכחול והצפוני, וזו שנתנה לנו את האובלנה והבלנה, הראו כולן אותו גידול מסיבי במשקל הגוף.
בה בעת החלו לווייתני המזיפות הקטנים יותר להיעלם מהשטח. כיום הבלנית, שאורכה כשישה מטרים, היא הלווייתן היחיד ששמר על מה שהיה הגודל האופייני לקבוצה לפני כמה מיליוני שנה. היא נראית קטנה כל כך לעומת קרוביה הענקיים, שהיא מכונה "בלן ננסי".
מה קרה אז שיכול היה להוביל את הגידול במשקל הלווייתנים? האקלים באותה תקופה השתנה והפך להרבה פחות יציב, עם שינויים חדים יותר בין העונות. מזג האוויר ההפכפך גרם לרוחות חזקות באזורי החוף, שבתורן גרמו לעליית מי עומק, מים עשירים בנוטריינטים, סמוך לאותם חופים.
כתוצאה מכך התמלאו הימים ליד החוף בחיים, בעיקר דגים קטנים, סרטנים ועוד, טרף ללווייתני המזיפות. אך כל הטוב הזה התרכז רק במקומות ובזמנים מסוימים, ולא היה מפוזר באופן שווה יותר כמו בעבר.
גודלם המרשים של הלווייתנים המודרניים, טוענים החוקרים, הוא התאמה למצב זה, שבו הם מוצאים את עצמם מדי פעם בפעם במים מלאי טרף, אך בין לבין נודדים ב"מדבר" בו אין להם כמעט שום דבר לאכול. גופם הגדול מאפשר להם לצרוך כמות גדולה של מזון בזמן קצר, וגם לאפסן שומן ברקמותיהם כך שיוכלו לשחות למרחקים ארוכים בלי לאכול.
המאמר מציג פתרון אלגנטי לשאלת גודלם של הלווייתנים, אך עד שיהיו בידינו עוד מאובנים, הוא יישאר בגדר השערה בלבד. גם כהשערה, עם זאת, הוא הוא מעורר שאלות לגבי עתידם של בעלי החיים הענקיים בימינו. כיום האקלים שוב משתנה, מי האוקיינוסים הופכים להיות חומציים יותר ורמת החמצן בהם יורדת, ובהתאם כמות הטרף של הלווייתנים נמצאת בירידה.
"מה יקרה ללווייתני המזיפות אם יהיה להם פחות טרף?" שואלת הביולוגית הימית אנליסה ברטה (Berta), שלא הייתה שותפה למחקר החדש, בראיון לכתב העת "אטלנטיק". "האם הם יוכלו להתאים את עצמם מהר מספיק? לקח להם מיליוני שנה להגיע לגודלם הנוכחי. האם הם יוכלו להתכווץ בתוך 100 שנה בלבד?"
