רסיסי השביט, שפגעו ברחבי כדור הארץ, גרמו לשינויי אקלים, לשרפת יערות ולהכחדות המוניות. מחקר חדש מתמקד באתר שנמצא בפטגוניה, וממצאיו מחזקים את הסברה כי הוא נוצר מאותו שביט
ברחבי כדור הארץ פזורים 53 אתרים המתוארכים לכ-12,800 שנה לפני זמננו. כמעט כולם (51 אתרים) נמצאים בחצי הכדור הצפוני, בעיקר באמריקה (30 אתרים) ובאירופה (16). כל האתרים מתאפיינים בהרכב דומה של מינרלים, ולכן חוקרים משערים שכולם נוצרו מאותו גוף – שביט שחדר לאטמוספרה ונשבר לרסיסים, אשר פגעו בכדור הארץ. אירוע הפגיעה הזה גרם לכאוס סביבתי ואקלימי: האקלים השתנה, יערות עלו באש, שטחים יבשתיים הוצפו ובעלי חיים רבים נכחדו.
על אף הראיות הרבות להשערה זו, ישנם מדענים המפקפקים בנכונותה וסבורים שאפשר להסביר את הממצאים בצורה אחרת. לאחרונה, בעקבות מחקר שנערך בפטגוניה (דרום צ'ילה), זכתה ההשערה לתמיכה משמעותית. צוות המחקר, המורכב מגיאולוגים, ארכיאולוגים ופלאונטולוגים מצ'ילה ומארצות הברית, חוקר מאז 2007 את האתר פילאוקו באחו (Pilauco Bajo). החוקרים ערכו חפירות באתר, והשוו בין השכבה המתוארכת לגיל 12,800 שנה (שכבת הגבול) ומה שמעליה, כלומר בעת אירוע הפגיעה ואחריו, לבין שכבות עמוקות ועתיקות יותר.
בשכבת הגבול מצאו החוקרים חלקיקים מיקרוסקופיים של מינרלים (סְפֶרוּליטים) הנוצרים בטמפרטורות של מעל אלף מעלות צלזיוס – טמפרטורות שעשויות להיווצר כתוצאה מהתנגשות רבת עוצמה. את המינרלים השוו למינרלים דומים אשר נוצרו בכדור הארץ בעקבות התפרצויות געשיות, וגילו כי הרכבם שונה, כלומר הם נוצרו בדרך אחרת, שאינה תואמת שום תהליך טבעי הקורה בכדור הארץ. נוסף על כך נמצאו ריכוזים גבוהים של פלטינה, זהב ותרכובות ברזל, הנמצאים בכדור הארץ בכמויות קטנות מאוד. ריכוזים גבוהים של חומרים אלה במקום אחד מרמזים שהם הגיעו ממקור חיצוני.
נוסף על המינרלים, נמצאו גם ראיות מעולם הצומח, למשל פחם עץ שתוארך ל-12,800 שנה לפני זמננו. מאובנים של אבקנים, זרעים וחלקי צמח אחרים של מינים רבים נמצאים בשכבות מוקדמות יותר, אך נעלמים או מתמעטים מעל שכבת הגבול. אפשר להסביר זאת בכך שפגיעת השביט גרמה לשינויי אקלים, שהצמחים הקיימים לא הצליחו להסתגל אליהם. הצמחייה שכן קיימת מעל שכבה זו היא של צמחים המותאמים לאקלים חם ויבש יותר, בניגוד לצמחייה הקודמת, שהייתה מותאמת לאקלים קריר ורטוב.
שינוי אקלימי מהיר
ישנן גם ראיות אחרות לשינויי אקלים בעקבות פגיעת השביט. החוקרים מדדו את קצב שקיעת הסדימנטים (גרגרים, כגון של חצץ או חול, המתגבשים לסלעים בתנאים שונים). הם מצאו כי לפני הפגיעה הקצב באתר היה כסנטימטר ב-15 שנה, ואילו אחרי הפגיעה – סנטימטר בחצי שנה. נוסף על כך, גודל הגרגרים השתנה מגדול לקטן. שינויים אלו מעידים על שינויי אקלים, ועל פי המדידות, השינוי היה מהיר. שינויי אקלים מהירים תואמים אירוע דרמטי שערער את שיווי המשקל של אטמוספירת כדור הארץ - כמו למשל, התנגשות שביט.
הידללות של צמחייה ושינויי אקלים קיצוניים היו צפויים לגרום להכחדתם של בעלי חיים גדולים, ואכן, במחקר מ-2013 נמצאו מתחת לשכבת הגבול מעל 100 עצמות מינים קדומים של פילים, סוסי פרא, עצלנים ואלפקות, אך מעליה נמצאו מעט עצמות בלבד. באמצעות תיארוך פחמן וניתוחים סטטיסטיים, קבעו החוקרים כי מירב העצמות הן בנות 12,800 שנה.
נוסף על כל אלה, בשכבות הקרקע העמוקות יותר נמצאו כ-140 כלי אבן שנוצרו על ידי בני אדם מציוויליזציית קלוביס (Clovis, תרבות אינדיאנית קדומה ששלטה ביבשת באותה תקופה). לא נמצאו כלי אבן מתקופות מאוחרות יותר, ככל הנראה מפני שבני האדם שחיו שם מתו או היגרו למקום אחר.
פילאוקו באחו הוא האתר הדרומי ביותר אשר שויך לאירוע ההתנגשות הזה, והוא מלמד אותנו כי רסיסי השביט התפזרו מקוטב לקוטב. הממצאים בו זהים לאתרי פגיעה אחרים, ולא נמצאה שום ראיה הנמצאת בסתירה לאירוע ההתנגשות. כך הוא מעניק לנו עוד פיסה בפאזל ההיסטוריה של כדור הארץ, פיסה הכוללת מידע על שלל תחומים, משינויי אקלים ועד תרבויות אנושיות קדומות.
