בראשיתו היה הקטמין משכך כאבים שהציל חיים, לאחר שנים היה סם מסיבות שגרם למקרי מוות, ולאחרונה התגלה שהוא יכול להקל על דיכאון

עם המצאתו בשנות השישים שימש הסם קטמין לשיכוך כאבים, ובמלחמת וייטנאם הציל את חייהם של פצועים רבים במצב קשה. מהר מאוד התגלה שמעבר לשיכוך הכאב, הקטמין יוצר גם חוויה רגשית אינטנסיבית. הוא הפך לסם מסיבות פופולרי, ובשימוש מופרז הוביל  למקרי מוות. לאחרונה חלה תפנית נוספת בקורותיו של הסם הוותיק: הוא אושר בתור תרופה לדיכאון עמיד, מחלה שעד כה לא היה לה טיפול יעיל.

הסיפור מאחורי התרופה וסם המסיבות קטמין מתחיל בשנות השישים במישיגן שבארצות הברית, במעבדת התרופות פארק-דייוויס (Parke-Davis), לימים חלק מחברת התרופות פייזר. קטמין הוא שדרוג של התרופה פנציקלידין (PCP) ששימשה לשיכוך כאבים ולהרדמה לפני הליכים רפואיים. פנציקלידין הקל על כאבים חזקים, אבל היו לו תופעות לוואי קשות כמו הזיות, חרדות, בלבול, פגיעה מוטורית ופגיעה בזיכרון, שנמשכו לעיתים מספר ימים. מדעני פארק-דייויס שינו את התרכובת הכימית שלו ויצרו תרופה משופרת עם פחות תופעות לוואי, CI-581, ובשמה המוכר – קטמין. 

בשנת 1970 הקטמין נמצא בטיחותי ויעיל לשימוש, וקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, כתרופה למניעת כאב בניתוחים והליכים רפואיים.


קיבל את אישור ה-FDA כתרופה למניעת כאב בניתוחים והליכים רפואיים ב-1970. המבנה הכימי של קטמין | Shutterstock, Zerbor

גיבור מלחמת וייטנאם

זמן קצר אחרי אישורו הרשמי של הקטמין בתור תרופה, נעשה בו שימוש נרחב במלחמת וייטנאם. קטועי גפיים רבים היו זקוקים לטיפול מהיר ויעיל על מנת לשרוד. משככי כאבים שניתנים דרך הווריד דורשים מיומנות וזמן, והזרקה לא מיומנת עלולה לגרום לזיהומים ולתמותה. בהשוואה להם, קטמין היה פתרון מהיר ויעיל הודות לצורת ההזרקה המהירה והסטרילית לתוך השריר. צוותי הרפואה השתמשו בו כדי להפחית את הכאבים העזים ולאפשר טיפול זריז בתנאים של שדה הקרב. 

הקטמין לא רק הפחית כאב – הוא גם העלה את לחץ הדם הנמוך שגרמה הפציעה והאיץ את תפקוד הלב, וכך העלה את שיעור ההישרדות של הפצועים שמצבם היה קשה. הקטמין הוא תרופה מאלחשת ובעלת אפקט מטשטש, אבל הוא לא הרדים באופן מלא את הפצועים, אלא הותיר את הלב והריאות פועלים בלי עזרה חיצונית, שנדרשת בהרדמה כללית. בשל כך, פצועים שטופלו בקטמין לא נזקקו להחייאה – פעולה מורכבת שלא מתאימה לתנאי לחימה. 

אחד החובשים במלחמת וייטנאם סיפר: "לחיילים שהיו פצועים קשה, כמו קטועי מספר גפיים, השתמשו בכמות גדולה של קטמין. ... לא רק שהפחתנו את הכאב והסבל של החיילים – התרופה הגבירה את קצב הלב ושמרה על לחץ דם שאפשר לנו להעביר את הפצוע ממקום הסכנה לטיפול במקום בטוח ולהציל חיים."


ביסס את מעמדו גם בתור סם פופולרי במסיבות וחיי לילה, אבל גם כסם אונס | Shutterstock, Doug McLean

מגיבור לנבל

לקטמין היו תכונות רפואיות מרשימות בהשוואה לתרופות שהיו זמינות באותה תקופה, אך זמן קצר אחרי יציאתו לשוק הוא ביסס את מעמדו גם בתור סם פופולרי במסיבות וחיי לילה, וקיבל בין היתר את הכינוי האירוני Vitamin K. השימוש בקטמין כסם חוויתי התחיל בחוף המערבי של ארצות הברית והתפשט למדינות נוספות ברחבי העולם. לקטמין היו תופעות לוואי שהפכו אותו לסם אטרקטיבי: תחושת אופוריה, רגיעה עמוקה, הרגשת ניתוק מהגוף ושינוי תודעה. אדם תחת השפעת קטמין נראה ישנוני או מעולף, וקשה להאמין שהוא שרוי בסערת רגשות, אך הקטמין יצר חוויה נפשית ורגשית מורכבת ואינטנסיבית. "הרגשתי שתפיסת העולם שלי התחלפה – תחושת הזמן והמרחב היו שונות. העולם לא היה נראה לי אמיתי," סיפר אדם שהשתמש בסם למטרת הנאה.

לקטמין היה שימוש נוסף, ושנוי במחלוקת, בתחום הביטחון. הוא משפיע במהירות אך למשך זמן קצר, ולכן כוחות שיטור בחלק ממדינות ארצות הברית השתמשו בו כדי להפחית התנגדות בזירות פשע, בניסיון להשתלט על פורעי חוק אלימים. הבעיה בכך היא שקטמין צריך להינתן באישור רופא, בצורה מבוקרת ותוך הערכת המצב הרפואי של המטופל, ומתן קטמין באופן לא מבוקר עלול לסכן חיים. השימוש של השוטרים בסם לא תמיד נעשה כראוי, והיו מקרים שבהם הוא הוביל לנזק לבריאות ואף למוות.

מלבד הסכנות בשימוש עצמי ובשימוש לא מבוקר על אנשים אחרים, הקטמין צבר עם השנים מוניטין שלילי גם בסצנת חיי הלילה בתור סם אונס, בגלל השפעתו המהירה על תפיסת המציאות ופגיעה ביצירת זיכרונות קוהרנטיים.


דיכאון קליני עמיד הוא מצב נפשי ירוד מתמשך, שלא מגיב לטיפול תרופתי. נערה יושבת כפופה בחדר חשוך | Shutterstock, Love You Stock

כוכב חדש בתחום בריאות הנפש

דיכאון קליני עמיד הוא מצב נפשי ירוד מתמשך, שלא מגיב לטיפול תרופתי. במשך כמעט שמונים שנה, הפתרון היחיד שהוצע למטופלים שסבלו מדיכאון עמיד היה טיפול בנזעי חשמל, בו מצמידים אלקטרודות לראשו של המטופל ומכשיר אלקטרוני שולח דרכן זרמי חשמל אל המוח. חשמול תאי המוח יוצר פרכוס מבוקר, סערה חשמלית כמו במוחם של חולי אפילפסיה. הטכניקה נמצאת בשימוש שנים רבות והוכחה כיעילה אצל אחוז ניכר מהחולים, עם כי לא ברור איך הפרכוס מפחית את הדיכאון. ההשערה היא שהפרכוס גורם לסינתזה והפרשה מוגברת במוח של מוליכים עצביים כמו דופמין, סרוטונין ועוד, שחקני מפתח שמשפיעים על המצב הנפשי. 

הטיפול בנזעי חשמל לא מתאים לכל חולה: כשנה אחרי הטיפול שיעור הישנות הדיכאון עומד על כ-50 אחוזים, וקיימות לא מעט תופעות לוואי בלתי רצויות כמו כאבי ראש, בחילות, בלבול, אובדן זיכרון לטווח קצר וכאבי שרירים. אלא שבמשך שנים רבות לא היה תחליף לטיפול בנזעי חשמל, ומטופלים רבים נשארו ללא מענה טיפולי. 

בשנים האחרונות פותחה שיטה נוספת לשיפור חייהם של הלוקים בדיכאון עמיד, אך זו פולשנית אפילו בהשוואה לטיפול בנזעי חשמל. השיטה מכונה עירור מוחי עמוק (Deep brain stimulation), וכוללת ניתוח להשתלת אלקטרודה קבועה, בדומה לקוצב לב, הממוקמת בחלקים ספציפיים במוח המטופל. בעת הצורך האלקטרודה מעבירה זרם חשמלי לרקמת המוח, הגורמת להפרשת מוליכים עצביים מתאימים במטרה לשפר את מצב הרוח הירוד. כמובן, גם שיטה זו אינה מתאימה לכל אחד, וכוללת סיכונים לא מעטים. 

נוצר צורך בטיפול אחר ופולשני פחות, שישפר את איכות החיים הירודה של הסובלים מדיכאון קליני עמיד ויגרום לפחות תופעות לוואי. בשנת 2019 הגיע טיפול כזה, כאשר  ה-FDA אישר טיפול בקטמין נגד דיכאון עמיד.


במשך שנים רבות לא היה תחליף לטיפול בנזעי חשמל, ומטופלים רבים נשארו ללא מענה טיפולי. אילוסטרציה של טיפול בנזעי חשמל | Shutterstock, Kateryna Kon

נוגד דיכאון חזק

השימוש בקטמין לטיפול בדיכאון עמיד הוא חדש יחסית, אך מחקר חדש שהשווה בינו לבין הטיפול בנזעי חשמל בחולים שסובלים מדיכאון עמיד ללא פסיכוזה, מצא שהקטמין יעיל בהפחתת הדיכאון לפחות כמו הטיפול המסורתי ועתיר הניסיון בנזעי חשמל. המחקר מצא ששני הטיפולים שיפרו את איכות החיים של המטופל כבר מהטיפול הראשון. פחות חולים שטופלו בקטמין איבדו את הזיכרון בטווח הקצר בהשוואה לחולים שטופלו בנזעי חשמל, והיו להם פחות תופעות לוואי בינוניות עד קשות. בנוסף לכך, יותר חולים שיועדו לקבל נזעי חשמל עזבו את המחקר עוד לפני תחילת הטיפולים מאשר מטופלים בקטמין.

לקטמין יש יתרון מובהק בהשוואה לתרופות נוגדות דיכאון ותיקות יותר, במיוחד בכל הנוגע למהירות התגובה: הוא יעיל כבר כשעה אחרי הנטילה הראשונה והשפעתו נמשכת שבועות. השפעתן של רוב התרופות נוגדות הדיכאון, כמו משפחת התרופות SSRI, מתחילה רק אחרי כמה שבועות, ולכן הן לא עונות על הצורך המיידי בהקלה על מצב נפשי קשה. מחקר נוסף גילה ששימוש בקטמין יכול להפחית את שיעור המחשבות האובדניות בזכות השפעתו המהירה, בהשוואה לטיפולים האחרים, וכך קטמין יכול להיות טיפול חירום שמציל חיים ומפחית את שיעור ההתאבדויות.

המחקרים מחזקים את מעמדו של הקטמין בתור טיפול יעיל ומהיר בדיכאון עמיד, אך נדרשים מחקרים נוספים, על קבוצות גדולות יותר ולאורך זמן, כדי לאשש את התוצאות.

2 תגובות

  • יצצק

    למה הטיפול לא ניתן בארץ

    מדברים על זה כבר שנים אבל בארץ אין טיפול באממעותו

  • ז

    הוא כן.

    Spravato