חוקרים מצאו שחלק מהתקיפות של בני אדם בידי כרישים עשויות לנבוע מדמיון חזותי בין גולשי גלים לכלבי ים צעירים

רובנו ראינו לא פעם את הסצנה הקלאסית הזאת בקולנוע או בטלוויזיה – סנפיר גב מבצבץ מעל המים, לא הרחק מגולש גלים תמים שאינו מודע לסכנה האורבת לו, בדמות כריש רעב ועצבני שרק מחכה לתת ביס ברגל עסיסית. במשך עשורים רבים כרישים הוצגו בקולנוע ובטלוויזיה כחיה מסוכנת ומפחידה, ולא בלי הצדקה. אך האמת היא שכרישים ממעטים מאוד לתקוף בני אדם, והורגים הרבה פחות אנשים מדי שנה בהשוואה לבעלי חיים שמעוררים בנו הרבה פחות פחד, כמו פילים, דבורים או יתושים.

אז למה אנחנו כל כך מפחדים מכרישים? אחת הסיבות העיקריות היא כנראה העובדה שלמרות מספר המקרים המועט, כל תקיפה של אדם בידי כריש זוכה להד גדול. התדמית השלילית הזאת הובילה לקטל נרחב של כרישים, שבגללו רבים ממיני הטורפים הימיים הללו נמצאים בסכנת הכחדה. אחד ההסברים האפשריים לכך שכרישים תוקפים בני אדם – יצורים שאינם חלק מהתפריט הקבוע שלהם – היא שמדובר בטעות בזיהוי. במחקר חדש חוקרים יצאו לבדוק את ההשערה הזו, ולברר מה באמת עומד מאחורי תקיפות הכרישים.

הפוסטר לסרט "מלתעות" | ויקיפדיה, Theo's Little Bot
במשך עשורים רבים כרישים הוצגו בקולנוע ובטלוויזיה כחיה מסוכנת ומפחידה. הפוסטר לסרט "מלתעות" | ויקיפדיה, Theo's Little Bot

טורפי-על

רבות מתקיפות הכרישים המתועדות אפשר לייחס להתגרות מצד האדם המותקף. כשצוללן מושך בסנפיר של כריש, למשל, או אפילו רק נוגע בו, הכריש עלול לתפוס את זה כאיום עליו ולהגיב בתוקפנות. עם זאת, יש גם לא מעט מקרים של כרישים שתקפו בני אדם בלי שאלה עשו שום דבר שיכול להתפרש כפרובוקציה.

כרישים הם טורפי-על שניזונים ממגוון רחב של דגים ויונקים ימיים. מבין כלל מיני הכרישים, שלושה בלבד אחראים לרוב התקיפות- כריש שורי (Carcharhinus leucas), כריש טיגרסי (Galeocerdo cuvierk) והעמלץ הלבן (Carcharodon carcharias), אותו כריש שזכה לתהילה מפוקפקת בסרט "מלתעות". העמלצים הלבנים ניזונים בין השאר ממשפחת היונקים הימיים הקרויה "סנפירגליים", שכוללת את כלבי הים ופילי הים. לרוב התקיפות המתועדות היו אחראים כרישים צעירים, בערך בגיל שבו הם מתחילים לצוד כלבי ים. לכן החוקרים ניסו לפענח אם מנקודת המבט של הכריש יש דמיון בין התנועה של כלבי ים צעירים לבין זאת של בני אדם במים.

כרישים תוקפים בדרך כלל מלמטה. כדי לדמות את נקודת מבטם של הכרישים הציבו החוקרים מתחת לפני המים מצלמות שכוונו כלפי מעלה ועקבו באמצעותן אחרי בני אדם שוחים עם גלשן או בלעדיו. בנוסף התקינו במצלמות מסננים שידמו את הראייה של כרישים צעירים. כרישים הם עיוורי צבעים, והראייה המרחבית שלהם דלה לעומת דגים רבים אחרים – מגבלה שעלולה להגביר את הסבירות לטעויות בזיהוי הטרף.

תמונה של גולש מלמטה | Shutterstock, RugliG
מנקודת המבט של הכריש יש דימיון רב בין כלב ים לאדם השוכב על גלשן וחותר. תמונה של גולש מלמטה | Shutterstock, RugliG

ניתוח הצילומים העלה שמנקודת המבט של הכריש יש דמיון רב בין תנועת השחייה של כלבי ים, המתקדמים בעזרת סנפיריהם, לבין צורת השחייה של אדם השוכב על גלשן וחותר. גם מהירות השחייה על פני המים הייתה דומה. הדמיון בצורה המרחבית היה גדול במיוחד בין כלבי ים צעירים לבין שחיינים שהשתמשו בגלשני ים קצרים. כרישים מעדיפים פעמים רבות לתקוף דווקא כלבי ים צעירים, מאחר שהם פגיעים יותר מיונקים ימיים בוגרים. המחקר הראה, אם כך, שקיים דמיון חזותי בין גולשי גלים לבין הטרף המועדף על הכרישים - אך אנחנו עדיין לא יודעים אם הדגים הטורפים, אכן יעדיפו לתקוף בפועל דווקא שחיינים על גלשנים קצרים, בהשוואה לאלו על גלשנים ארוכים.

אף שתקיפות של בני אדם בידי כרישים הן נדירות, יש להן השלכות נרחבות על אוכלוסיות הכרישים. מעבר לפחד שאירועים כאלה זורעים כלפיהם, אנשים מגיבים אליהם לעיתים בפעולות כמו דילול אוכלוסיית הכרישים או הרחקתם מבית הגידול שלהם. צריך לזכור שטורף העל הגדול ביותר כאן הוא האדם עצמו, שגורם פגיעה חמורה במינים רבים של כרישים. אפשר לקוות שהמחקר הנוכחי יוביל למחקרים נוספים שיסייעו לנו להבין לעומק את מנגנוני התקיפה של הכרישים, וכך גם להתאים את התנהגותנו אליהם ולגלוש בים במינימום סכנה - לנו וגם לכרישים.

10 תגובות

  • הלל

    מה התוצאות?

  • הלל

    מאיזה מקור הכתב. לקוחה? באיזה

    מאיזה מקור הכתב. לקוחה? באיזה עיתון מדעי זה פורסם?

  • מאי

    בקישור "במחקר חדש"

    יש קישור למאמר המקורי בפסקה השנייה

  • הלל

    ומה המסקנות?

  • הלל

    שאלה

    מה סיכום המאמר?

  • ירון

    מה החידוש ?

    הדימיון החזותי מלמטה בין כלבי ים וגולשי גלים מוכר וידוע עשרות שנים, כמו גם הסיכון הכרוך בגלישה באזור בו ידוע שקיימות אוכלוסיות כרישים גדולות.
    מעבר לכך, לא נשמע לי סביר שכרישים יעשו לבני אדם הנחות אם הם מזהים אותם כטרף קל, כאשר הם בחיפוש אחר מזון.
    עצם העובדה שבני אדם, כולל גולשים, נעים במים באיטיות יחסית, וגודלם גדול מספיק בכדי להוות טרף בגודל סביר לכריש, אך לא גדול מספיק בשביל שהכריש ייראה בו איום כלשהו, הופך אותם למטרה מאד נוחה לכרישים.

  • ירון

    מה החידוש ?

    לא ממש הבנתי מה החידוש פה. הדימיון החזותי מלמטה בין כלבי ים לגולשי גלים על גלשנים קצרים מוכר וידוע עשרות שנים, וגולשים כבר התרגלו שזה חלק מהסיכון הקבוע באזורים עם אוכלוסיות כרישים גדולות. אז איזה תובנות משמעותיות המחקר הזה נתן שלא היו מוכרות קודם ?

  • ירון

    מה החידוש במחקר ?

    הדימיון החזותי מלמטה בין כלבי ים לגולשי גלים מוכר וידוע עשרות שנים, כמו גם הסיכון הכרוך בגלישה באזורים בהם אוכלוסיות כרישים גדולות. בעקרון גם לא נשמע לי סביר שכרישים יעשו לבני אדם הנחות כאשר הכרישים רעבים ומעוניינים להשיג אוכל - אם יש אדם בסביבה כאשר הכריש רעב, איזו סיבה יש לכריש לוותר על מה שעשוי להיראות לו כמו ארוחה קלה ?
    אז באמת לא הבנתי מה החידוש במחקר המדובר.
    אשמח להבהרה.

  • מאי

    היי ירון , הרבה פעמים דברים

    היי ירון , הרבה פעמים דברים "ידועים" שנים רבות אבל לא באמת הוכחו במחקר מדעי. במחקר בדקו את הדימיון בצורה מדעית בשביל להוכיח שזה אכן נכון.

  • רון

    לדעתי בסופו של דבר , הסיבה

    לדעתי בסופו של דבר , הסיבה לזה שיש מעט תקיפות כרישים, היא שבני אדם חיים ביבשה וכרישים בים , בערך מאותה הסיבה שאין תקיפות אריות בפ"ת כי אין אריות בפ"ת.
    סביר להניח שאם הייתה חפיפה גדולה ביותר בין בני אדם לכרישים, בטח אם לא היה טרף קל יותר, הכרישים היו שמים את האדם בראש שרשרת המזון שלהם