סוד העמידות הנשית

ידוע שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר חולה ועני, אבל אם אנו כבר חולים, מה עדיף להיות – גברים או נשים?

התשובה: במחלות רבות, ובמיוחד באלה שנגרמות על ידי נגיפים, כדאי להיות אישה. גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר למות מחצבת ומסוגים מסוימים של שפעת. הסיכון של גברים לפתח סרטן בעקבות הדבקה בנגיף אפשטיין-בר גבוה כמעט כפליים מזה של נשים, ומזנק פי חמישה כשמדובר בסרטן שנובע מהדבקה דרך הפה בנגיף הפפילומה. הדוגמאות רבות.

מדוע נשים עמידות יותר לנגיפים? ההסברים שהוצעו לכך התמקדו עד כה במערכת החיסון של הנשים, וביחסי הגומלין בינה לבין הורמוני המין הנקביים, שעשויים לעזור במאבק בנגיפים. מחקר חדש בוחן את הסוגייה מנקודת מבט אחרת: זו של הנגיפים. החוקרים משערים שהנגיפים התפתחו להיות אלימים פחות כלפי נשים, שכן הן יכולות להעביר אותם הלאה בקלות רבה יותר – הנגיפים יכולים לעבור מהאם לצאצא שלה במשך ההיריון, בלידה או אפילו דרך החלב שהוא יונק. לפיכך, האינטרס של הנגיפים הוא לבלות כמה שיותר זמן בגופן של נשים, והם לא יוכלו לעשות את זה אם הנשאיות ימותו מהר מדי.

כמובן, הנגיפים לא שוקלים את דרכי הפעולה העומדות בפניהם ומחליטים אם להרוג את הפונדקאי או לא. עם זאת, המודל שבנו החוקרים מראה כי כשנגיפים מסוגלים לעבור מאם לילד, אלו מהם שיידעו לזהות אם הם נמצאים בגוף של גבר ואישה ויהיו אלימים פחות אצל הנשים, יצליחו להדביק יותר אנשים וכך ישגשגו וישתלטו על אוכלוסיית הנגיפים. כך המודל מסביר את ההבדלים בחולי ובתמותה בין נשים לגברים.

החוקרים השתמשו במודל כדי להסביר התנהגות מסתורית במיוחד של נגיף HTLV-1  (קיצור שלHuman T-Lymphotropic Virus type 1), שהדבקה בו עלולה לגרום לסרטן. ביפן, גברים שנדבקו בנגיף נמצאים בסיכון גבוה פי 3.5 ללקות בסרטן בהשוואה לנשים. באיים הקריביים, לעומת זאת, הסיכון זהה אצל שני המינים.

הנגיף עובר מאדם לאדם ביחסי-מין, ומהאם לתינוק בזמן ההנקה. החוקרים מעלים את האפשרות שהשינוי בהתנהגות הנגיף באוכלוסיות השונות נובע מכך שביפן יותר נשים מיניקות את תינוקותיהן. לפי ההשערה הזו, הנגיף היפני התפתח להיות פחות אלים כלפי נשים, וכך לנצל את דרך ההעברה הזמינה שהן מעניקות לו אל התינוקות. לעומת זאת, הנגיף הקריבי, שיש לו סיכוי הרבה יותר קטן לעבור בהנקה, לא פיתח התנהגות המפרידה בין המינים. 

מבחן המין

איך הנגיף יודע אם הוא נמצא בגוף של גבר או אישה? יש כמה דרכים שפתוחות לפניו – למשל על ידי זיהוי של הורמונים מסוימים בדם, אך עדיין לא ברור איך הוא עושה את זה בפועל. וינסנט ינסן, אחד הכותבים של המאמר, אמר בריאיון ל-New Scientist, כי כאשר המנגנון הזה יתברר נוכל לנסות "להונות" את הנגיפים התוקפים גברים ולגרום להם לחשוב שהם בגוף של נשים, וכך להוביל אותם למסלול פחות אלים.

המחקר החדש מציג דרך חדשה להסתכל על הבדלים בין גברים ונשים בנוגע למחלות נגיפיות, ששמה במרכז לא את החולים ומערכת החיסון שלהם אלא דווקא את הנגיפים, האינטרסים שלהם והדרך האבולוציונית שעברו. המסקנות שאליהן הגיעו החוקרים זקוקות עדיין לחיזוק ולביסוס, בעיקר ביחס למנגנון – הנסתר עדיין – שבעזרתו הנגיף יודע היכן הוא נמצא. ים זאת, ברור כבר עכשיו ששינוי תפיסה כזה יכול להעניק לנו תובנות שלא היינו מגיעים אליהן בגישה הישנה והמסורתית.