נקמת האצה המיקרוסקופית

לצמחים יש דרכים רבות להגן על עצמם מבעלי החיים שרוצים לאכול אותם, החל בקוצים חדים וכלה בתרכובות כימיות רעילות. אך מתברר שגם כיום עוד יכולים להתגלות מנגנוני הגנה חדשים ומפתיעים. אחד כזה, שלא התגלה עד כה מעולם ביצורים בעלי כלורופיל, היה יכול לשמש בסיס נהדר לסרט אימה אלמלא העובדה שהוא מתרחש כל כולו בקנה מידה מילימטרי.

מחקר ראשוני תיעד זיהום של אצה חד-תאית בשם כְלוֹרֶלָה (Chlorella vulgaris) בתאי הביצים של סרטן דפניה (Daphnia magna) זעיר. נוכחות האצה בתא הביצים חונקת אותן ופוגעת ביכולת הרבייה של הדפניה. הכלורלה היא אצה נפוצה מאוד במקווי מים מתוקים בכל העולם, וביפן אפילו אוכלים אותה כתוסף תזונה עשיר בחלבונים, ויטמינים ומינרלים. 

מקור מזון חשוב. גידול אצות כלורלה בבריכות בצרפת | צילום: MATTEIS / LOOK AT SCIENCES / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מדובר בתצפית מפתיעה מאוד. הדפניה הוא סרטן זעיר, באורך של כשלושה מילימטרים, שנפוץ גם הוא במקווי מים מתוקים בכל העולם. התזונה שלו מורכבת בעיקר מאצות חד-תאיות ועד כה לא דווח מעולם על אצה שפוגעת ביכולת ההתרבות של הדפניה. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לעובדה שבמחקר הנוכחי נמצא שרק בעוצמת אור גבוהה האצה מצליחה ליישב את מערכת הרבייה של הדפניה, אולי בזכות האנרגיה שהכלורלה מייצרת בתהליך הפוטוסינתזה. לדברי חוקר שלא היה מעורב במחקר, סיבה אחרת יכולה להיות שפשוט אף אחד לא חשב עד כה לבדוק את הנושא. אם זה אכן המצב, נצפה לראות אישוש ממחקרים נוספים בקרוב.

המחקר' בהובלת דניה אלביני (Albini) מאוניברסיטת סוונסי בבריטניה, נעשה על כמה עשרות דפניות בלבד, ונמצא בו שהכלורלה מסוגלת ליישב באותם תנאים גם את מערכת הרבייה של סרטן זעיר אחר מסוג Simocephalus, שהוא קרוב משפחה של הדפניה ושייך כמותה לסדרת Cladocera. לעומת זאת, מין אחר של אצה חד-תאית, בשם Raphidocelis subcapitata, לא הצליח להתיישב במערכת הרבייה של אף אחד מהסרטנים האלה באותם תנאים.

האם זו צורת התגוננות שעדיין לא הכרנו? אצות כלורלה בתא הביצים של הדפניה | צילום: Dania Albini 

תופעה מסתורית

התצפית הזאת מעלה שאלות רבות. למשל האם הכלורלה "תקועה" במערכת הרבייה של הדפניה, או שהיא מסוגלת לצאת עצמאית ולהמשיך להתרבות? אם כן, יכול להיות שאצות המצליחות לפגוע ביכולת הרבייה של יצור שאוכל אותן הורישו את התכונה הזאת הלאה. אם לא, יכול להיות שהתכונה התפתחה באוכלוסיית האצות שנחקרה כאן ונשמרה בה כמנגנון שעוזר לכלל על חשבון הפרט.

מיקרו-אצות הן הבסיס של שרשרת המזון במקווי מים מתוקים. אם הכלורלה אכן מסוגלת להתיישב במערכת הרבייה של סרטנים גם בטבע, היא "מרוויחה" פעמיים: גם בכך שהיא פוגעת בכושר הרבייה של הסרטן ולכן מצמצמת את אוכלוסיית היצורים הניזונים ממנה, וגם על ידי ניצול של נישה חדשה שבה היא מוגנת מטורפים. שינוי כזה במערכת היחסים בין טורף לנטרף, ברמה כל כך בסיסית של שרשרת המזון, יכול לחולל שינויים נוספים ברשת האקולוגית כולה. מחקרים נוספים יידרשו כדי לבסס את התופעה ולאפיין אותה, אבל המחקר הנוכחי מזכיר לנו שתמיד יש עוד מה ללמוד גם על דברים שנראים לנו רגילים לחלוטין.