נגיפים נגד סרטן

בדרך כלל כשאנחנו חושבים על נגיפים עולים בדעתנו טפילים מחוללי מחלות, החל בהצטננות פשוטה וקלקולי קיבה למיניהם, וכלה בצהבת ואיידס (HIV). נגיפים חודרים לתאים חיים וגורמים להם לייצר עותקים נוספים של אותו נגיף, עד שלבסוף הם פורצים החוצה מהתא ולעתים הורגים אותו בתהליך. מנגנון כזה הוא אכן הרסני לגוף המאכסן, אך אולי אפשר לרתום אותו למלחמה בגידולים סרטניים.

במשך שנים ניסו חוקרים לפתח נגיפים שיתקפו גידולים סרטניים ויסייעו בחיסולם, אך רק לאחרונה נכנסו לתחום הזה חברות התרופות הגדולות. ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון רכשה חברה אוסטרלית שמפתחת טיפול נגיפי נגד סרטן, תמורת כמיליארד דולר.

מנגנון הפעולה של תרופות נגיפיות אנטי-סרטניות מבוסס על תפקודה של מערכת החיסון. בשלב הראשון הרופאים מזריקים את הנגיפים ישירות לתוך הגידול, שם הנגיף מדביק את התאים הסרטניים ומעורר תגובה חיסונית מקומית. במהלך התגובה החיסונית מפרישים תאי הגידול מולקולות תקשורת שנקראות ציטוקינים. המולקולות האלה קוראות לאזור את תאי מערכת החיסון, כגון תאי T ותאים דנדריטיים, שתוקפים את התאים המודבקים כדי לחסל את הזיהום הנגיפי. כך גורמים להם לתקוף את תאי הגידול הסרטני ולהילחם בו.

דוגמה אחת לנגיף אנטי-סרטני שהונדס עוד ב-2003 היא Imlygic. זהו שמה המסחרי של התרופה talimogene laherparepvec שמבוססת על נגיף הרפס. החוקרים הנדסו את הנגיף כך שאחד החלבונים שלו, שתפקידו לנטרל את מערכות ההגנה שיש לתאים נגד הנגיפים, לא יפעל. הנגיף שהתקבל לא יכול לכן להשתכפל בתאים בריאים של הגוף. בתאים סרטניים יש שינויים רבים, ומערכות ההגנה האלו לעתים קרובות אינן עובדות. כך הנגיף המהונדס יכול להשתכפל באופן ספציפי בתאי הסרטן. כדי לחזק את יכולתו של הנגיף לעורר את מערכת החיסון החדירו לו החוקרים גֵן אנושי בשם GM-CSF שאחראי על יצירת ציטוקין, אחת המולקולות המגייסות את תאי המערכת לפעולה. החוקרים אף הראו שכאשר הזריקו לעכברים חולי לימפומה נגיף שביטא את הגֵן הזה, הגידול נסוג בצורה יעילה ומהירה יותר מאשר כשהזריקו להם נגיף שלא היה בו הגֵן.

בשנת 2015 זכתה התרופה לאישור של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). תחילה התפרסם ניסוי קליני גדול שמצא שיעילות התרופה הייתה מוגבלת, שכן היא אומנם הצליחה לעכב את התקדמות המחלה אצל החולים בסרטן עור (מלנומה), אבל לא בצורה משמעותית. אולם לאחרונה התפרסם מחקר קליני קטן יותר שבו השתמשו בנגיף בשילוב עם טיפול אימונותרפי שמעורר את מערכת החיסון. הניסוי, שנערך על חולי מלנומה בשלבים שונים של המחלה, הביא לתוצאות מובהקות יותר.

טיפול אימונותרפי פועל להגברת פעילות מערכת החיסון, כך שתוכל להגיב בחוזקה נגד התאים הסרטניים. אך כדי שהפעילות החיסונית תהיה יעילה, צריך קודם כל לגייס את התאים ולהביא אותם לאזור הגידול.

תגובה חזקה יותר

אכן, נראה שהטיפול המשולב מועיל במיוחד לחולים שלא מגיבים לטיפול אימונותרפי, כיוון שבאזור הגידול שבגופם יש מספר קטן יחסית של תאי מערכת החיסון. לכן יש צורך לזמן את תאי מערכת החיסון, וספציפית תאי T "הורגים" (ציטוטוקסיים) לתוך הגידול, ואת זה בדיוק עושה הנגיף. מצד שני ייתכן כי טיפול בנגיף בלבד אינו מספיק, כיוון שתאי הגידול מצליחים לעכב את התאים המגויסים ולמנוע מהם להרוג אותם. זה המקום שבו השילוב עם הטיפול האימונותרפי, שמעודד עוד יותר את מערכת החיסון, עשוי להועיל.

באותו ניסוי קליני קטן, כאשר החוקרים ניתחו דגימות שנלקחו מחולים שקיבלו את הטיפול המשולב, הם גילו שאכן חלה עלייה במספר תאי ה-T הציטוטוקסיים בתוך הגידול, דבר שמעיד על התגייסות של תאי מערכת החיסון למאבק בסרטן.

לטיפול באמצעות נגיפים יש יתרון על פני הטיפולים האימונותרפיים המקובלים כיום, שכן התגובה החיסונית לנגיפים חזקה יותר מזו שמעוררת האימונותרפיה לבדה. התוצאות הללו אומנם מעודדות, אבל חשוב לזכור שמדובר בניסוי שנעשה על 21 חולים בסך הכל, ועל מנת לבסס את יעילות הטיפול על החוקרים לבצע ניסויים גדולים יותר.

ואכן, כרגע מתנהל ניסוי קליני גדול שבוחן שילוב של אימונותרפיה והדבקה נגיפית של חולי מלנומה, ונוכל לבדוק את תוצאותיו הראשוניות כבר בסוף 2018. עם כל ההבטחה של הניסויים הראשוניים, צריך לזכור כי, כמו כל טיפול רפואי ההדבקה בנגיף אינה חפה מתופעות לוואי. ראשית, מדובר בנגיף הרפס, שאומנם אינו מסוגל להשתכפל בתאים בריאים אך בהחלט עלול להדביק אותם ולהישאר בהם. החוקרים מדווחים שלמעלה ממחצית מהחולים שקיבלו את הנגיף סבלו מתופעות לוואי שכללו עייפות וחולשה, אך אלה מאפיינות גם טיפול אימונותרפי לבדו שאינו כולל הדבקה בנגיף.

חסרון נוסף ובולט של הטיפול באמצעות הדבקה בנגיף הוא הקושי להביא את התרופה אל הגידול הסרטני, שמחייב שימוש בהזרקה ישירה. הדבר מגביל את הטיפול רק לסוגי סרטן בהם הגידול הוא מוצק ומקומי. ובכל זאת, החוקרים מקווים שהניסוי הקליני הגדול שמתבצע כעת יבסס את המסקנה מהניסוי הראשון, ויראה שטיפול אימונותרפי בשילוב עם הדבקה בנגיף הרפס מהונדס יכול להיטיב את מצבם של חולי סרטן ולהאריך את חייהם.