מתברר שמשחק מחשב יכול לשנות את תפקוד מערכת העצבים המרכזית, ואפילו לשפר את היכולות החברתיות של בני נוער
הקשר בין משחקי וידאו ומחשב לבין התנהגות, חברתית או אנטי-חברתית, הוא נושא שנחקר ונידון לא מעט בשנים האחרונות. הסטריאוטיפ הנפוץ מציג את השחקנים כנערים מתבודדים שמסתגרים מול המסך במקום לפתח קשרים חברתיים. אולם מחקר חדש מגלה שמשחקים יכולים דווקא לפתח את יכולת ההזדהות עם אנשים אחרים, ומכאן לשפר את הכישורים הבין-אישיים של הגיימרים.
אמפתיה, כלומר היכולת להבין את חוויותיו הרגשיות של האחר, היא מיומנות חשובה לקיום אינטראקציות חברתיות משמעותיות. יש שיטות להגביר את תחושת האמפתיה, אך לא ברור עדיין איך בדיוק שיטות אלו משפיעות על מעגלים במוח שקשורים ליכולות ההזדהות עם אנשים אחרים.
חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון בארצות הברית ביקשו לבדוק אם אפשר לחזק את תחושת האמפתיה אצל ילדים באמצעות משחקי וידאו, ולשנות בתוך כך את פעילות המוח. מהמחקר עולה שנערים ונערות בגילאי 18-8 משחקים בממוצע יותר מ-70 דקות ביום במשחקי מחשב. לדברי החוקרים, אלו גם הגילים שבהם בני נוער עוברים התפתחות פיזיולוגית ופסיכולוגית מהירה, וגם פגיעים לאירועים ראשונים של דיכאון, חרדה ובריונות.
קבוצת המחקר ביקשה לחפש דרכים להשתמש במשחק המחשב ככלי שיקדם התפתחות רגשית חיובית בתקופה המשמעותית הזאת. לצורך זה פיתחו החוקרים משחק וידאו בשם "הגבישים של קיידור", שמבוסס על תסריט דמיוני ועוצב במטרה לאמן את הילדים באמפתיה. במהלך המשחק השחקנים מתקשרים עם חייזרים ולומדים לזהות את עוצמת הרגשות שמציגים החייזרים ואת טיבם: כעס, פחד, שמחה, הפתעה, גועל ועצב.
150 תלמידי חטיבת ביניים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שיחקה במשחק הניסוי והשנייה שימשה קבוצת ביקורת ושיחקה במשחק בשם "בסטיון", שאינו נוגע לאמפתיה. במסגרת המשחק השני השחקנים אספו חומרים הדרושים לבניית מכונה שתציל את הכפר שלהם.
החוקרים ערכו סריקות תהודה מגנטית (MRI) לנבדקים בשתי הקבוצות, בתחילת הניסוי ואחרי שבועיים של שימוש במשחקים. במהלך הסריקות הם ענו על שאלונים שנועדו למדוד את מידת האמפתיה שלהם. לאחר מכן נבחנה הקישוריות בין אזורים במוח, ביניהם כאלו המעורבים באמפתיה (פיתול החגורה האחורי וקליפת המוח הקדם מצחית האמצעית) ובוויסות רגשות (האמיגדלה).
תוצאות המחקר הראו כי אצל ילדים ששיחקו במשך שבועיים במשחק שפותח במטרה לאמן באמפתיה, התחזקה הקישוריות בין אזורים במוח הקשורים לאמפתיה לעומת קבוצת הביקורת. אצל השחקנים גם נראו שינויים בפעילות של רשתות עצביות הקשורות לוויסות רגשי, וציוניהם במבחני האמפתיה השתפרו.
על אף שלא נעשה מעקב אחר מדדיהם והתנהגותם של הנערים לאחר מכן, החוקרים מאמינים כי עשויות להיות לתוצאות המחקר השלכות רחבות. "ההבנה שאפשר לתרגל את המיומנויות הללו בעזרת משחק מחשב היא חשובה, מפני שהן מנבאות רווחה נפשית ובריאות לאורך החיים", אומרת תלמידת המחקר תמי קרל (Kral) שהובילה את המחקר. עמיתה, פרופ' ריצ'רד דיווידסון (Davidson), מוסיף: "בטווח הרחוק, בהמשך למחקר הזה, אנו שואפים לרתום את המשחקים למטרה טובה, ולשכנע את תעשיית המשחקים והצרכנים לקחת את מסקנותינו לתשומת ליבם ולפתח משחקים שיוכלו לשנות את המוח בצורות שתומכות בתכונות מוסריות ולא בתכונות הרסניות".