צואת בהמות מגבירה את אפקט החממה? מתברר שההפרשות של עופות נודדים דווקא מצמצמות אותו
לפעילות המעיים של בעלי חיים יש השלכות שליליות רבות על הסביבה. חיות מרעה, ובעיקר בקר וצאן, משחררות לסביבה בכל שנה כמויות משמעותיות של מתאן, שהוא גז חממה בעל פוטנציאל נזק גדול יחסית. אולם מחקר שנערך בקוטב הצפוני מצא שלפעמים ההשפעה הפוכה, ולשלשת של ציפורים נודדות דווקא תורמת להתקררות הקוטב ולהורדת הקרינה בעונת הקיץ.
הלשלשת, צואת העופות, מכילה כמויות גדולות של חנקן, וחיידקים מפרקים אותה לאמוניה (NH3) שמשתחררת לאטמוספרה. בשילוב עם גופרית ומים, האמוניה יוצרת חלקיקים קטנים שיכולים לתרום ליצירת עננים המעלים את החזר הקרינה מהשמש ומקררים את הסביבה. ההשפעה של התהליך הזה על האקלים הגלובלי אמנם קטנה יחסית, אך חשובה להבנת שינויי האקלים.
האקלים הארקטי משתנה מהר יותר משאר חלקי כדור הארץ, אך התהליכים האחראים עדיין אינם מובנים דיים. מה שידוע הוא שחלקיקים הנישאים באוויר ממלאים תפקיד משמעותי בהקטנת האפקט של גזי החממה, שמונעים מקרינה לחמוק מהאטמוספרה, על ידי הגדלת ה"אלבדו" (Albedo) של עננים.
אלבדו הוא מדד למידת החזר הקרינה של משטח מסוים, וככל שהוא גבוה יותר כך מוחזרת יותר קרינה מפני השטח. אמוניה, יחד עם חומצה גופריתית ומים, יכולה ליצור חלקיקים בקוטר של ננומטרים ספורים (מיליארדיות המטר), ואלה מצטברים לחלקיקים גדולים יותר שסביבם מתעבות טיפות מים ונוצרים עננים. מחקרים קודמים הראו שבעננים שמספר החלקיקים בהם גדול, שטח הפנים גדול יחסית לנפח, ולכן גם האלבדו שלהם גבוה יותר. העננים הללו מגבירים את החזר הקרינה וכך מקררים את האדמה שתחתיהם.
במחקר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Communications הראו החוקרים שאחד המקורות העיקריים לאמוניה באזור הארקטי הוא לשלשת של ציפורים נודדות, שמקיימות שם מושבות ענק במהלך חודשי הקיץ. הלשלשת מכילה כמות גדולה יחסית של חנקן, שמזין מינים מסוימים של חיידקים שמפרקים אותו, ומשחררים אותו לסביבה בצורה גז אמוניה, שיכול להינשא באוויר ולהתפזר על פני שטח גדול.
השפעת האמוניה והחלקיקים שנוצרים ממנה על קירור הסביבה היא אמנם מקומית בלבד, אך משמעותית ומוערכת בהפחתה של כ-0.5 ואט קרינה למטר רבוע (מ"ר) באזור הארקטי, ואף ואט שלם למ"ר סביב מושבות הציפורים. לשם השוואה, גז החממה פחמן דו-חמצני, תורם בכיוון השני תוספת של כ-1.6 ואט למ"ר. כך שפעילות הציפורים לבדה אינה מספיקה כדי לבטל את השפעת הפחמן הדו-חמצני על התחממות הסביבה, אך היא בהחלט נדבך חשוב בוויסות הקרינה שמגיעה לאזור הארקטי.
פעילות המעיים של בעלי חיים אחרים כמו פרות וכבשים מביאה לשחרור מתאן, שהוא גז חממה שמביא לתוספת קרינה של כ-0.5 ואט למ"ר, כך שגידול בעלי חיים למרעה מביא להתחממות אקלים במישור מקומי ועולמי גם יחד.
המחקר תורם נדבך נוסף להבנת הגורמים המשפיעים על האקלים הארקטי, שבעשורים האחרונים עובר שינויים דרמטיים בקצב שעולה על השינויים שבשאר אזורי כדור הארץ. ניסיונות נוספים לפענוח הנסיבות שמביאות להתחממות הדרמטית שם יצטרכו מעתה לקחת בחשבון גם את הלשלשת של הציפורים הנודדות.
