מה התחפושת הכי טובה
בטבע?

בשביל בעלי חיים מסוימים, תחפושת יכולה להיות עניין של חיים ומוות. הסוואה טובה מאפשרת לטרף לפצות על תכונות אחרות שחסרות לו, כמו כוח או מהירות. בעלי חיים שונים מצליחים להתחמק מטריפה בזכות המראה החיצוני שלהם, שמבלבל ומטעה את הטורפים. אך מתברר שלא כל הסוואה מועילה באותה מידה, וישנן כאלה שמצליחות יותר מאחרות. במאמר שהתפרסם לאחרונה סקרו חוקרים מברזיל שלל הסוואות שתועדו במאגרי מידע, כדי לקבוע אחת ולתמיד: מהי התחפושת הכי טובה בטבע?

לא כל שיטות ההסוואה יעילות באותה מידה. לטאה מסווה את עצמה כנגד ענף | RickDeacon, Shutterstock

מה זו הסוואה?

הסוואה היא שיטה המופיעה ברחבי עולם החי. בעלי חיים ימיים, חרקים ויונקים גדולים, בקרב כולם יש מינים שמשתמשים בסוג כלשהו של הסוואה. 

יש יצורים שההסוואה שלהם מאפשרת להם להיטמע בסביבה. בסוג זה של הסוואה, הצבעים והכתמים שעל גוף בעל החיים דומים לאלה שבסביבתם. ויש סוגי הסוואה המתעתעים בטורף, כמו צורות דמויות עיניים באזורים שאינם הראש. דוגמאות כאלה מובילות את הטורף לתקוף אזורים לא-חיוניים, כמו גפיים או כנפיים, במקום את האזורים הרגישים יותר. 

בעלי חיים מסוימים משתמשים גם ב"הסוואה בתנועה", שמאפשרת להם לנוע בלי שיהיה אפשר להבחין בתנועתם. זהו סוג חשוב של הסוואה, משום שגופים הנמצאים בתנועה בולטים לעין וקל יותר להבחין בהם. הסוואה בתנועה מתרחשת באמצעות תנועה חשאית ואיטית ביותר, שמשתלבת בתנועות הסביבה על ידי חיקוי של תנועות המתרחשות ברקע; או באמצעות דפוסים על גוף הטרף, שבשעת תנועה מבלבלים את הטורף. 

החוקרים שיערו שלא כל אסטרטגיות ההסוואה יעילות באותה מידה בהגנה מפני טורפים.

הסוואה של היטמעות בסביבה. חגב ירוק מוסווה על רקע עלה ירוק | Mastarom, Shutterstock

דברו במספרים

כדי למצוא מהי ההסוואה היעילה ביותר, החוקרים סרקו מאגרי מידע הכוללים מאמרים משנת 1900 ועד יולי 2022 העוסקים בהסוואה ובטריפה. כך מצאו 84 מחקרים שנערכו באזורים שונים בעולם ושנבדקה בהם לפחות אסטרטגיית הסוואה אחת. כדי לבדוק את היעילות של סוגי הסוואה שונים, החוקרים שאלו שתי שאלות: כמה זמן נדרש לטורף כדי למצוא את הטרף וכמה פעמים הטורף אכן תקף טרף מוסווה, בהשוואה לטרף חסר הסוואה.

החוקרים ריכזו את תוצאות הניסויים בכל 84 המחקרים האלה, וחישבו את הזמן הממוצע של חיפוש אחר הטרף ואת המספר הממוצע של התקיפות. סוגי ההסוואה שנחקרו הם היטמעות ברקע (background matching), שבה בעל החיים מתאים את עצמו לצבעי הסביבה ולמרקמים שלה; צבעים משבשים (disruptive coloration), כלומר צבעים ודוגמאות על גוף הטרף השוברים את קווי המתאר של הגוף ומפריעים לזהות אותו; התחזות (masquerade), כלומר הידמות לעצם כלשהו בסביבה שאין בו עניין לטורף, כמו ענף או אבן; כתמים המדמים עיניים (eyespots); והסוואה בתנועה (motion camouflage). 

החוקרים חילקו את סוגי הטורפים לקבוצות: עופות, דגים ובני אדם. בקבוצות הטרף היו פרפרים וזחלים בלבד. החוקרים גילו שהסוואה היא אכן טקטיקה יעילה מאוד נגד טריפה, שכן היא מגדילה ביותר מ-60 אחוז בממוצע את זמן החיפוש של הטורף אחר הטרף וכן מפחיתה ב-27 אחוז בממוצע את מספר ההתקפות.

כתמים המדמים עיניים משמשים לו להסוואה. פרפר עין הטווס | Elena Lyuban, Shutterstock

עד שהכנפיים יצמחו

אחד הממצאים המעניינים של החוקרים נוגע להבדל בין הסוואה של זחלים להסוואה של הצורה הבוגרת שלהם, הפרפרים. בעוד שפרפרים יכולים להשתמש בכנפיים שלהם כדי לברוח מפני טורפים, הזחלים מוגבלים יותר בתנועתם. שיטות ההסוואה שנמצאו פופולריות יותר בקרב הפרפרים הבוגרים הן דפוסי עיניים והסוואה בתנועה, המשמשות להרתעה ומפחיתות את יכולתו של הטורף לדייק בהתמקדות בטרף. דפוסי עיניים נבדקו, למשל, במחקר שבו חוקרים יצרו עשים מלאכותיים מנייר, עם כתמים דמויי עיניים או ללא כתמים. במחקר נמצא שיש חשיבות למיקום הכתמים ולצבע שלהם, אך כמעט תמיד מצאו כי מספר תקיפות הציפורים על פרפרים עם כתמים דמויי עיניים היה נמוך יותר מאשר מספר הפעמים שתקפו פרפרים ללא כתמים. הזחלים, לעומת זאת, משתמשים בעיקר בטכניקות הפוגעות ביכולתו של הטורף לזהות אותם מלכתחילה, כמו היטמעות בסביבה, הידמות לעצמים דוממים או אימוץ דפוסי צבע על פני הגוף המטשטשים את קווי המתאר של גופם. 

באופן כללי נמצא שהסוואה הכוללת התחזות של בעל החיים לגורם בסביבה היא היעילה ביותר. שיטה זו מגדילה במידה הרבה ביותר את זמן האיתור של הטרף על ידי הטורף, וכך מאפשרת לו להימלט. כלומר, כאשר מדובר בהתגוננות מפני טורפים, ההתחזות לעצמים בסביבה מעניקה את היתרון הגדול ביותר. הסוואה כזו, שבה בעל החיים מתחזה לדבר-מה בסביבתו שאינו מעניין את הטורף, כגון עלה, ענף או לשלשת ציפורים, היא ספציפית מאוד לסביבה מסוימת, וכנראה התפתחה והשתכללה לאורך האבולוציה. לטורפים נדרש זמן רב יותר כדי לאתר טרף מוסווה, ובמחקר מסוים אף נמצא כי משך הזמן הזה התארך – כלומר, ההסוואה הייתה יעילה במיוחד – אחרי שהטורפים נחשפו לענף או לעלה שההסוואה של הטרף מְחַקֶּה אותם, לעומת טורפים שלא נחשפו לאותם עצמים.

מחקרים על שיטות הסוואה נערכים כבר זמן רב, ובכל זאת עדיין חסר מידע על היעילות של סוגי הסוואות שונים. המחקר הנוכחי בא למלא את החסר. הבנה טובה יותר של היעילות של סוגי הסוואה שונים יכולה ללמד אותנו רבות על שינויים שהתחוללו במהלך האבולוציה. 

החוקרים נמצאים כעת בעיצומו של מחקר דומה על הצד האחר של המטבע: לגלות כיצד הסוואות של טורפים עוזרות להם להתקרב אל טרפם בלי שיבחין בהם.