האם אפשר להפוך תא עור לתא לב? בניסוי חלוצי חדש ינסו חוקרים לשקם לראשונה לב פגוע של חולה באמצעות תאי גזע "מושרים", שאיבדו את המיון המקורי שלהם
צעד נוסף לקראת שיקום רקמות פגועות בעזרת תאי גזע שנלקחו מהגוף עצמו. קבוצת חוקרים מיפן הודיעה כי היא קיבלה אישור להתחיל בניסוי קליני שבמסגרתו ישתמשו בתאי גזע מושרים על מנת לטפל בחולי לב.
אף שכל התאים בגופנו מכילים עותקים זהים לגמרי של ה-DNA שלנו – ספר ההוראות הגנטיות לבניית הגוף שלנו ולתפקודו – הם נראים אחרת ומתפקדים אחרת. בכל תא מתבטאים חלקים אחר של ספר ההפעלה הזה, בהתאם לתפקידו הספציפי של התא. רוב התאים בגופנו הם תאים ממוינים, כלומר נקבע להם כבר תפקיד מוגדר: תא כליה, תא כבד, תא עור, כל אחד מהם מתפקד באופן שונה. לעומת זאת, תאי גזע הם תאים שטרם עברו התמיינות, ולכן יכולים להלכה להפוך לתא מכל סוג. עשויה להיות דרך לנצל את התכונה הזאת כדי לרפא נזקים שנגרמו לגוף.
עד לאחרונה השתמשו חוקרים בשני סוגים עיקריים של תאי גזע: תאי גזע עובריים, שנלקחו מעובר בן ימים אחדים ומסוגלים להתמיין לכל סוגי התאים בגוף, ותאי גזע בוגרים, שנמצאים בכמויות קטנות ברקמות ובאיברים שונים בגוף. על פי רוב, תאי גזע בוגרים מסוגלים להתמיין רק לתאי הרקמה שהם שייכים אליה, כך שהשימוש בהם מוגבל. לתאי גזע עובריים אין מגבלה כזו, אך בשל מגבלות אתיות קשה להשיג אותם.
כבר לפני כעשור הבינו מדענים שמכיוון שכל תא מכיל את כל ה-DNA, אפשר לכאורה לקחת תא ממוין ולתכנת אותו מחדש כדי שיחזור להיות תא גזע. לאחר מכן נוכל למיין אותו לתא בעל תפקיד מסוים, על פי הצורך הרפואי. אפשר לדוגמה לקחת תא עור, להפוך אותו חזרה לתא גזע ואז למיין אותו לתא לב. תאי הגזע שנוצרו בצורה כזו נקראים תאי גזע מושרים (induced).
השימוש בתאי גזע מושרים לטיפול במחלות מעורר תקוות גדולות, אך התחום נמצא עדיין בחיתוליו ונעשו בו מחקרים קליניים בודדים בלבד. לפני כשנה נערך ניסוי ראשון שבו השתילו תאי גזע מושרים בחולה בודד עם מחלה ניוונית ברשתית העין (ניוון רשתית מקולרי). השאיפה היא להרחיב את המחקר בעתיד לחולים נוספים.
לאחות לב שבור
במחקר הנוכחי השתמשו הרופאים בתאי גזע מושרים שעברו מיון לתאי שריר לב כדי לטפל בחולים בהם תאים רבים כאלו מתו, למשל כתוצאה מהתקף לב. מוות של תאי השריר מוביל לכך שהלב נחלש ואינו מצליח לספק דם בצורה נאותה לאיברי הגוף.
לצורך השתלת תאי הגזע המושרים יצרו הרופאים רשתות דקיקות של תאים, שאותן ישתילו באזורי הלב הפגועים. המטרה היא לא להחליף את תאי הלב שנהרסו, אלא שהתאים המושתלים יפרישו חומרים שיעודדו בתורם שיקום של התאים הפגומים ויצירת תאים בריאים. התאים המושרים לא מסוגלים לחיות זמן רב במקומם החדש, ולאחר כשלושה חודשים הם צפויים למות.
אולם הניסוי אינו חף מסיכונים. ראשית, על מנת ליצור תאי גזע מושרים יש להשתיק בהם גנים מסוימים כך שלא ייצרו חלבונים, ולהפעיל אחרים. כתוצאה מכך קיימת סכנה שתאי הגזע המושרים יהפכו סרטניים. בנוסף, כיוון שהתאים נלקחים מבנק תאים ולא מהחולה עצמו, קיימת הסכנה שמערכת החיסון שלו תדחה את התאים ותפתח תגובה חיסונית נגדם. החוקרים בחרו לא להשתמש בתאים של החולה עצמו מכיוון שהתאים מה"בנק" נבדקו ואופיינו בצורה מעמיקה על מנת לוודא שתהליך הפיכתם לתאי גזע לא יצר שינויים גנטיים שיסכנו את המטופלים.
גם ההליך הרפואי עצמו טומן בחובו סכנות, שכן הוא דורש ניתוח שלא נדרש בטיפולים אחרים לאי-ספיקת לב. בינתיים מדובר בשלושה מטופלים בלבד בשנה הקרובה, והחוקרים מקווים לקבל אישור לטיפול בעוד כעשרה אנשים לאחר מכן. הם יצטרכו להראות לא רק שהטיפול בטוח, אלא גם שהוא יעיל: שהחולים שקיבלו אותו הראו תוצאות טובות יותר משל חולים שטופלו בשיטות הנהוגות כיום.
אם יעלה יפה, הניסוי יהיה פריצת דרך, שכן הוא יראה לפחות באופן ראשוני שתאי גזע מושרים יכולים לספק טיפול יעיל ובטוח, ויסלול את הדרך לשימוש בגישה הזו לטיפול בטווח רחב של מחלות.