לראשונה:
הושתלה כליית חזיר בגוף אדם

בניסוי ראשון מסוגו השתילו לאחרונה מנתחים מאוניברסיטת ניו יורק כליה של חזיר מהונדס גנטית בגופו של אדם. הכליה תפקדה במשך 54 שעות והניסוי הוכתר בהצלחה. אומנם קיימות הרבה שאלות מעשיות ואתיות בנוגע לצעדים הבאים, אך אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית בתחום השתלות האיברים.

השתלות איברים הן תחום חדש למדי ברפואה. השתלת הכליה המוצלחת הראשונה נעשתה רק בשנת 1954, כשאח תרם לאחיו התאום הזהה כליה מגופו וכך האריך את חייו בשמונה שנים. המנתח, ד"ר ג'וזף מורי, זכה על כך בפרס נובל. מאז, עם התקדמות המדע, הטכנולוגיות וההנדסה, למדו הרופאים בהדרגה איך לצמצם את הסכנה של דחיית האיבר המושתל, למדו איך להשתיל איברים שנלקחו מהתורמים אחרי המוות, והצליחו להשתיל גם איברים נוספים, כמו לב וכבד.

כעת, לראשונה בהיסטוריה, הצליחו בניסוי לגרום לאיבר מבעל חיים אחר לתפקד בגוף אנושי, בהליך שנקרא קסנו-טרנספלנט. אחת החוקרות, ד"ר דורי שגב מבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס, אמרה בריאיון לניו יורק טיימס, "זאת פריצת דרך ענקית".

לראשונה בהיסטוריה, הצליחו בניסוי לגרום לאיבר מבעל חיים אחר לתפקד בגוף אנושי. איור: FDA

חזירים עוקפי דחייה

הדרך להשתלת איבר מוצלחת, דורשת התמודדות עם שלושה אתגרים גדולים. הראשון הוא מערכת החיסון של מקבל האיבר, שכן תפקידה הוא להתמודד עם כל סוג של חדירה של גורם זר לגוף, ולכן היא תוקפת את האיבר המושתל ומנסה להשמיד אותו. כדי להצליח בהשתלה צריך לגרום למערכת החיסון להתעלם מהאיבר המושתל ולא להתייחס אליו כגורם עוין. השיטה העיקרית שבה עושים את זה כיום היא באמצעות תרופות שמחלישות את מערכת החיסון. המחיר של זה הוא שכך הגוף נשאר חשוף הרבה יותר למחלות זיהומיות, ואפילו לגידולים סרטניים.

במחקר הנוכחי, מצאו פתרון אחר לבעיה הזאת. כדי שתהיה התאמה בין איבר של חזיר לגוף האנושי שיקבל אותו השתמשו בהנדסה גנטית כדי למחוק סמנים חזיריים שיפעילו את מערכת החיסון. לחזירים יש גֵן שאחראי על יצירת מולקולה סוכרית בשם אלפא-גל. מאחר שהמולקולה הזו אינה קיימת אצל בני אדם, קיים חשש רב שמערכת החיסון האנושית תזהה אותו כחומר זר ולא מוכר ותביא לדחיית האיבר המושתל. לכן השתמשו בחזירים מהונדסים גנטית שמחקו להם את הגֵן הזה והאיבר גדל בלי המולקולה הבעייתית. סוג החזיר הזה נחקר שנים ומאושר לניסויים. לפיכך, הניסוי אישר שחזירים מהסוג הזה אכן עשויים להיות אופציה טובה להשתלת איברים לבני אדם.

האתגר השני בדרך להשתלת איבר מוצלחת, הוא התור הקיים להשתלת איברים. בארצות הברית לבדה, מתים מדי יום 12 מועמדים להשתלת כליה שלא נמצא להם איבר מתאים מבעוד מועד. יש מחסור ניכר באיברים להשתלה, ומי שזקוקים להם נאלצים לחכות זמן רב ולהיות מוכנים להגיע לבית החולים בכל רגע, בתקווה שהאיבר שנתרם אכן יתאים להם. האתגר השלישי הוא תפקוד האיבר אחרי ההשתלה. רבים מהאיברים המושתלים לא מגיעים לתפקוד מלא אפילו שנה אחרי ההשתלה. אם לא די בזה, לאיברים מושתלים יש משך קיום מוגבל והם מחזיקים מעמד 12 שנים בממוצע.

האפשרות ליצור חוות לגידול חזירים לצורך קצירת איברים להשתלה תוכל לפיכך לקצר משמעותית את התורים להשתלות. עם זאת, האפשרות הזאת מעלה דילמות אתיות וארגונים למען זכויות בעלי חיים נזעקים נגדה. אחד הגדולים שבהם, PETA, מסר לניו יורק טיימס, "חזירים אינם חלקי חילוף ואסור להתייחס אליהם ככה רק כי בני אדם מרוכזים מדי בעצמם ולא מוכנים לתרום מגופם לחולים הזקוקים להשתלת איברים".

די שתהיה התאמה בין איבר של חזיר לגוף האנושי שיקבל אותו השתמשו בהנדסה גנטית כדי למחוק סמנים חזיריים שיפעילו את מערכת החיסון. צילום של השתלת הכליה, צילום: JOE CARROTTA NYU

מהשתלות לחקר הסרטן

הניסוי עצמו נעשה על אדם השרוי במצב של מוות מוחי, לאחר שמשפחתו נתנה את הסכמתה להליך. את הכליה חיברו מחוץ לחלל הבטן ליד הרגל. הרופאים שמחו לראות שהכליה התחילה לתפקד ולייצר שתן בתוך זמן קצר אחרי חיבורה לכלי הדם של מקבל השתל. השמחה הייתה כפולה: לא רק שהכליה מילאה את תפקידה ביצירת שתן וסילוק רעלים מהדם, אלא גם עשתה את זה במהירות רבה. ראש המכון להשתלות רוברט מונטגומרי (Montgomery) אמר לניו יורק טיימס, "הניתוח עלה על כל הציפיות. זה לא היה שונה מכל השתלה שעשינו מתורם חי. הרבה פעמים כליות שלוקחים מאנשים מתים זקוקות לכמה ימים ואפילו שבועות כדי להתחיל לעבוד. הכליה הזאת פעלה מיד".

היבט נוסף של חקר ההשתלות נוגע למלחמה בסרטן. בשעה שבהשתלות מנסים לגרום למערכת החיסון להתעלם מרקמה ספציפית, בטיפולים לחולי סרטן מבקשים את ההפך: לגרום למערכת החיסון לתקוף רק את תאי הגידול, בלי לפגוע ברקמות אחרות בגוף. לכן פריצות דרך בתחום אחד מביאות לא פעם להתקדמות גם בשני. לדוגמה, יאיר רייזנר מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע חוקר מניפולציות על מערכת החיסון שיסייעו במניעת דחייה של השתלות מח עצם לחולי סרטן הדם וסוגי סרטן נוספים.

עם זאת עדיין מוקדם לדעת על טיב ניסוי השתלת כלית החזיר. המאמר והנתונים עדיין נמצאים תחת ביקורת עמיתים וטרם פורסמו. ללא נקודת המבט של המדענים המובילים בתחום קשה לקבל דעה נחרצת על ההצלחה. כמו כן קיימים סיכונים כמו למשל וירוסים של חזירים שעשויים להשפיע על האדם. התחום חדש מאוד וקיימים עוד אתגרים רבים עד שיוכל להתבצע בקליניקה.