ללמוד בלי להתאמן

בדיחה ישנה מספר על צעיר שנושא תיק גדול של כלי נגינה, השואל עובר אורח ברחוב בניו יורק כיצד להגיע לקרנגי הול, היכל מופעי המוזיקה המפורסם. "תתאמן", משיב לו האיש. "תתאמן הרבה". מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע שבמקרים מסוימים, אימון מלא עשוי להיות מיותר. המשתתפים במחקר למדו לבצע משימה מול מחשב, ובמקום להתאמן עליה כל יום הם רק ראו את המסך עם המשימה לפרק זמן קצר. כעבור ארבעה ימים, הביצועים של נבדקים אלו היו טובים ממש כמו אלו של קבוצת הביקורת, שבה הנבדקים התאמנו וחזרו על המשימה מאות פעמים ביום.

את המחקר הובילו רוני לאור-מעייני ורותם עמר-הלפרט, תלמידות מחקר של ד"ר ניצן צנזור, בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטה. החוקרים הציגו לנבדקים משימה הדורשת חדות תפיסה: הם היו צריכים לזהות אם קווים שהוצגו להם לזמן קצר מאוד היו אנכיים או אופקיים. ביום הראשון ביצעו הנבדקים 252 מבחנים כאלה, וכצפוי, הם השתפרו עם הזמן.

לאחר אותו יום ראשון, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות. אחת מהן המשיכה לקבל את אותם מבחנים, 252 ביום, במשך שלושה ימים רצופים. לנבדקים בקבוצה השנייה היו חיים קלים יותר: גם הם התייצבו במעבדה כל יום במשך שלושה ימים, אך במקום לבצע את המבחן הם רק התבוננו חמש פעמים ביום במסך המשימה, שעליו הוקרנו הקווים למשך כמה אלפיות שניה בכל פעם.

ביום האחרון ביצעו כל הנבדקים את המבחנים כדי לבדוק את ביצועיהם. התברר כי לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצה שהתאמנה במשך זמן רב כל יום, והקבוצה שרק התבוננה במשימה: שתי הקבוצות השתפרו, ועקומת הלמידה שלהם הייתה דומה.

עקומה טיפוסית

כיצד ראיית המשימה יכולה לעזור לנו ללמוד אותה, בלי שביצענו אימון ממש? לטענת החוקרים, המראה יוצר "הפעלה מחדש" של זיכרון הלמידה, וגורם לחיזוק של מסלולים במוחנו שבהם נמצא הזיכרון. ולא מדובר רק בלמידה לטווח של ימים: כאשר הנבדקים חזרו למעבדה לאחר חודשים מספר, אלו שזיכרונם "הופעל מחדש" ביצעו את המשימה באופן שלא נפל מזה של חבריהם, שעברו אימון מלא.

החוקרים מכנים את השיטה "למידה בעקבות הפעלה-מחדש"."'הצתה' קצרה של הזיכרון מספיקה בשביל להפעיל ולשפר את רשתות תאי העצב שבהן הזיכרון מקודד", אמר צנזור בהודעה לעיתונות. "השיטה הזו מייצרת ביעילות עקומת למידה טיפוסית, וכך מאתגרת את התפיסה המקובלת של למידה, לפיה רק אימון מוביל לביצועים טובים יותר".

כרגע השיטה נוסתה רק לגבי משימות הבודקות את חדות התפיסה בתחום הראייה, אך עדיין לא ברור  אם היא תעבוד גם בתחומים אחרים, או אפילו במבחנים חזותיים מאתגרים יותר. לא כל אימון אפשר יהיה להחליף כך, כמובן, ובשביל להגיע לקרנגי הול עדיין נצטרך לעבוד הרבה מאוד. אך החוקרים מקווים שעבור משימות מסוימות אפשר יהיה לפתח אסטרטגיות למידה יעילות יותר, ולהפחית את האימונים הנדרשים.

בשביל להגיע לכך, עלינו להבין טוב יותר איך אותה "הפעלה מחדש" עובדת, ומה השינויים המתרחשים בתאי העצב. המחקר במעבדתו של צנזור מתמקד עכשיו בכיוון זה: מציאת המנגנונים העצביים העומדים בבסיס השיטה.